הרב שמואל פעווזנער

לוח השנה חולף במהירות והמוני בית ישראל מתכוננים בחדוה לקראת היום הגדול בו יסיימו את לימוד התורה שבעל פה כולה ע"י אלפים ורבבות של אנשים נשים וטף המשתתפים בלימוד היומי של הרמב"ם מחזור הל"ז מתקנתו של הרבי.

ההתקשרות לרבי
התקנה של הרבי. ההתקשרות לרבי . זוהי ההרגשה של כל לומד ומשתתף, ובמילים אלו פותח המנחה והמארגן הוותיק הרב שמואל שי' בוטמאן את "סיום הרמב"ם העולמי" כפי שזה נקרא על ידי הרבי, ונושא זה עומד במרכז דבריהם של כל הנואמים.

לתקנת הרמב"ם טעמים רבים שנאמרו במשך השנים ע"י הרבי בעל התקנה, טעמים ותועלות נוספים נאמרו ע"י גדולי הדור בחגיגות הסיום של כל המחזורים בכל רחבי תבל, אך מה עומד ביסוד התקנה ובנפשו של הלומד היא ההרגשה העצומה של ההתקשרות לנשיא ע"י קיום תקנתו הקדושה, מהסיבה הפשוטה כי הרבי הורה ותיקן.

את כוחות הנפש להתמיד בלימוד היומי, על כל מסלוליו, ולהוסיף כהנה וכהנה בלימוד בעיון כפי היכולת מקבלים מהעידוד הנמרץ של הרבי, כל מי שמעיין ביחסו של הרבי לתקנת לימוד הרמב"ם ולכל המסתעף וקשור ללימוד ובמיוחד לחגיגות הסיום לא יכול שלא להבין את המסקנה המתבקשת שלהתקשר לרבי פרושו ללמוד רמב"ם יומי.

"שיטירניצי קניגי רמב"מה" (ארבעה עשר ספרי רמב"ם)

מי לא ראה את הנהירו דאנפין של הרבי עת שהחזן ר' צבי ("גרישה") צאצקעס הגיע כהרגלו לשיר ולזמר במעמד כוס של ברכה זמן קצר לאחר תקנת לימוד הרמב"ם, לאחר שסיים את השיר ברוסית אחד מי יודע (עך טי זימלאק) המשיך וחידש ארבעה עשר מי יודע, הבעת פליאה עלתה על פניו של הרבי, הרי השיר מסתיים בשלושה עשר, והחזן ממשיך "טשיטירניצי קניגי רמב"מה" (ארבעה עשר ספרי רמב"ם) פני הרבי האירו בשמחה עצומה, הרבי הניח את הגביע ועודד בשתי ידיו בשמחה גדולה לכל כיווני בית המדרש, נקל לתאר מה התחולל ב-770 באותם רגעים, כל החסידים קפצו רוקדים על מקומם במלוא ההתלהבות, זוהי שמחת לימוד הרמב"ם השמחה על קיום רצונו ותקנתו של הרבי, מלבד כמובן כל הסיבות האחרות אותם ביאר הרבי, כל אלו עומדים על יסוד אחד, ההתקשרות.

עם התקרב מועד סיום הלימוד במחזור הל"ז, לפי מסלול של שלושה פרקים ליום וספר המצוות, החלו ההכנות למעמד הסיום. הרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית ויו"ר וועד "סיום הרמב"ם העולמי" שזכה לאמונו והדרכתו של הרבי לארגון החגיגה העולמית, לא חסך כהרגלו שום מאמץ בכדי לוודא שהסיום יערך בפאר והדר המרבי לכבודה של תורה, לכבודו של מייסד התקנה ולכבודם של המוני הלומדים.

בשעה היעודה מלאו הדרכים המובילים לאולם הגדול של אהלי תורה בשכונת קראון הייטס, המוני חוגגים אנשים נשים וטף ששמו את יעדם לחגיגת סיום הרמב"ם.

הילדים שרבים מהם חוגגים היום את הסיום האישי שלהם בסיימם את ספר המצוות פנו לאולם סמוך שם נערכה עבורם תוכנית מיוחדת בניהול המחנך הוותיק הרב לוי שי' גולדשטיין, האנשים והנשים תופסים את מקומותיהם באולם המרכזי.

"כנראה שיש לו גרעון ברמב"ם!
את המעמד פותח הרב בוטמאן בדברים חמים על החובה והזכות ללמוד רמב"ם בכל יום, וכי זוהי הדרך להתקשר בכל יום אל הרבי, וחולק סיפור על שליח שהיו לו חובות רבים וגרעון גדול וכתב על כך לרבי, הרבי ענה "כנראה שיש לו גרעון ברמב"ם! הרב בוטמאן ממשיך שלאחרונה אחד מידידיו, שליח של הרבי שסבל מחובות רבים ל"ע, החליט בעצמו, להתחזק בלימוד הרמב"ם היומי ואכן הקפיד על כך מאד, ובתוך זמן קצר נושע מכל חובותיו.

הפתיחה הרשמית של החגיגה היא באמירת פרק התהלים של הרבי פרק קי"ז, שמושר יחד עם הקהל על ידי החזן החסידי הרב שניאור זלמן בוימגארטען עם הניגון שחובר על פי בקשתו של הרבי לפני שנים רבות.
האורות באולם כבים, ועל מסכי הוידאו מוקרן סיום הרמב"ם שערך הרבי בעצמו בביתו בשנת תשמ"ט, ההלכות האחרונות ברמב"ם העוסקים בימות המשיח מבוארים על ידי הרבי.

"ויודעים דברים הסתומים"
המנחה הרב בוטמאן עומד על זה שבסיום ספרו אומר הרמב"ם "ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים" והשאלה היא מהיכן הם ידעו "דברים הסתומים" הלא "סתומים" הם?
והתשובה לכך היא מה שאדמו"ר בזקן מביא בתניא, באגרת הקודש, "וכמ"ש האריז"ל דדוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה". והרמב"ם קורא לזה "דברים הסתומים" והאריז"ל קורא לזה "זאת החכמה" ושניהם מכוונים לתורת הקבלה והרז וכפי שנתפרשה ונתבארה בתורת החסידות, וכמו שהרבי כותב במכתבו לחתן ולכלה "במאור שבתורה זו היא תורת החסידות".

והרמב"ם קורא לעידן הגאולה "באותו הזמן" (בהלכה האחרונה), והאריז"ל קורא לעידן הגאולה "דורות אלו האחרונים" ופשוט שכוונת שניהם הוא לעידן שאנחנו נמצאים בו כעת". סיים באיחול מעומק ליבו שנזכה שוב לעריכת הסיום על ידי הרבי, כפי שזכינו מידי מחזור משנת תשמ"ה.
מסכת הנאומים נפתחת בדברי חברי הבד"ץ של שכונת כאן ציוה ה' את הברכה – קראון הייטס, הרבנים הגאונים הרב אברהם אזדאבא, הרב אהרן יעקב שוויי והרב יוסף ישעיה ברוין שליט"א העומדים איש איש בדרכו על ההלכות האחרונות הרמב"ם בנגלה ובחסידות.

התרגשות מיוחדת עוררה הופעתו של הרב שוויי שליט"א, שהופיע בציבור לראשונה בזמן האחרון מטעמי בריאות. הרב הודה לקב"ה על החלמתו, ועל הזכות להשתתף בסיום הרמב"ם. הרב הודה לציבור על התפילות לרפואתו ובירך בהתרגשות את קהל המסיימים בכתיבה וחתימה טובה.
במעמד הסיום משתתפים גדולי התורה מכל החוגים הבאים ליטול חלק בשמחת סיום הרמב"ם, אל הדוכן מוזמן הרב יעקב ברוך לעדערייך שליט"א נציגו וגיסו של כ"ק האדמו"ר מסטולין שליט"א המפליא את זכות הלימוד, ואת סיום כל התורה כולה בחודש הרחמים.

תשובת הרבי "בעל פה"
הנואם הבא אף הוא כקודמו משתתף נלהב וקבוע במעמד הסיום הרב אליעזר בוים ראש ישיבת יגדיל תורה דחסידי גור, שלא וויתר על הזכות להשתתף בסיום על אף ששעות אחדות קודם לכן שב מנסיעה ארוכה ומייגעת.

בשנים האחרונות הפך סיום הרמב"ם לבימה בה חולקים גדולי התורה מכל החצרות את המופתים שחוו הם ובני קהילתם עם הרבי הן לפני ג' תמוז ומופתים טריים רבים מהתקופה האחרונה, אנו כחסידים עומדים משתאים לשמע היד החזקה הגדולה של הרבי, ועד כמה פשוט אצל כל יהודי מכל חוג שהכתובת לכל ענין של ישועה הוא בהשטתחות ופדיון אצל הרבי, כמו גם ההערצה והחיבה לרבי, לתורתו, לשלוחיו ולחסידיו, אצל אלו שלא נחשבים לחסידי חב"ד באופן רשמי.

הרב בוים שבא אל הסיום הישר מפגישה עם העסקן הגוראי הנודע הרב אלימלך ניימאן שהיה מקורב מאד אצל הרבי, והוא סיפר לו על פגישה שהיתה לו עם שני שלוחים בארה"ב אחד ממדינת קליפורניא והשני מטקסס, ר' מיילך סיפר להם על מופת שקרה לו לאחר לידת בנו הרביעי בשנת תשמ"ה, נסעתי ל-770 להשתתף בהתוועדות י"ג ניסן ההילולא של הצמח צדק, בסיום ההתוועדות חילק הרבי דולרים לציבור ע"י הטנקטיסטים, לאחר שכל פעילי המבצעים עברו נשארה חבילה אחת של דולרים והרבי נתן לי את החבילה באמרו: "דו ביסט אויך א טנקטיסט"!
בשעה רבע לאחת עשרה בלילה, לאחר ברכה אחרונה הרבי נטל את שק הנייר בידו מתכונן לצאת, ואז הרבי שואל אותי מה שלום המוזיניק שלך? לא הבנתי כלל מה הרבי שואל, מוזיניק הוא כינוי לילד הצעיר, אחרון הילדים. ואני הייתי אז אברך. הרבי המשיך האם היתה לך לאחרונה שמחה? עניתי שנולד לי בן. שאל הרבי מה שלום התינוק ומה שלום האמא עניתי שב"ה הכל כשורה. והרבי יצא, החסידים כתבו תיכף בחדשות מבית חיינו שלאלימלך ניימן לא יוולדו כבר ילדים נוספים.
אני כלעצמי לא ראיתי בהכרח שזוהי כוונת הרבי, אך משעברה חצי שנה ולא נפקדנו בהריון, נטלתי בערב יום הכיפורים את ארבעת בני ונסעתי לרבי, הרבי ברכנו שהשי"ת יעזור שיהיו בשורות טובות, עניתי לרבי שאני מבקש ברכה לעוד ילדים. הרבי בשורות טובות הכוונה שתהיה לך שמחה, ותיכף לאחר מכן נודע לנו שנפקדנו ב"ה.

אחד השלוחים ששמע ממני את הסיפור פרץ בבכי, התפלאתי ושאלתי אותו האם הסיפור כל כך מרגש שמביא אותך לידי בכיה? השליח ענה, אני יספר לך מה קרה כאן עכשיו, כבר כמה שנים מאז נולד ילדנו הצעיר ושוב לא נולד לנו ילד, הייתי לאחרונה על הציון בכיתי ובקשתי מהרבי ברכה לילד נוסף ובקשתי מהרבי שהתשובה תהיה בעל פה! כעת ר' מיילך אתה הבאת לי את תשובת הרבי "בעל פה" ואיך לא אבכה.

הרב ניימן סיים את סיפורו. נו, שואל הרב בוים את ר' מיילך. ומה קרה אצל השליח, עונה ר' מיילך, עם אמונה כזו את מסופק מה קרה, ברור שבתוך השנה נולד לו ילד. מסיים הרב בוים את המופת המדהים.

"כבר בעולם הזה זוכים לכל הדברים הטובים"
שליחו של כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א, הרב שמואל יוסף פריזל דיין ורב דחסידי סקווירא בבארא פארק, מצטט את הגמרא כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, ומפרש שכל הלומד רמב"ם בכל יום נעשה בן עולם הבא שכבר בעולם הזה זוכה לכל העניינים.

ראש ישיבת צמח צדיק דחסידי וויז'ניץ הרב יחיאל מיכל דסקל שליט"א, מקשר את הרמב"ם שלפי הוראת הרבי מופיע על השלט ראשי התיבות "רבות מופתי בארץ מצרים" ליום הבהיר ח"י אלול שחל ביום לפני חגיגת הסיום, לפי שיחת הרבי מח"י אלול ה'תשמ"ז בה ביאר הרבי את המאורע השמימי שאדמו"ר הרש"ב נ"ע שמע את ז' התורות שאמר הבעש"ט בגן עדן בש"ק פ' תבוא ח"י אלול תרנ"ב, הרבי מסביר כי ענין הבעש"ט ואדמו"ר הזקן כל אחד בדרך העבודה שלו קשור עם ענין הניסים כאן בעולם. ולכן פרסמו את פרטי המאורע השמימי וענין הרמב"ם הוא "לרבות" במופתים.

חזור לביתך מיידית לפני השבת!
הרב דאסקאל ממשיך מיד בסיפור מופת שסיפר רבו כ"ק הר"י שליט"א מוויזניץ בבני ברק. האדמו"ר נכנס בראשית שנות המ"ם ליחידות ארוכה 25 דקות היה יחד עם קהל חסידיו, לאחר מכן הורה הרבי כי האדמו"ר ישאר ביחידות עם הרבי וכך המשיכה היחידות 35 דקות נוספות, לנסיעה לניו יורק קדם ביקור בעיר לוס אנג'לס בקליפורניא, שם פגש יהודי המשתייך לחסידות מסוימת אך שמר על קשר הדוק עם הרבי. האדמו"ר הביע בפניו את משאלתו להיכנס ליחידות אצל הרבי, בתגובה ענה לו היהודי כי אצל הרבי יש להישמר מאד במחשבה משום שהרבי יודע מה חושבים גם במרחק של אלפי מילין, כל שכן בחדרו, האדמו"ר הבין שיש דברים בגו ורצה לדעת את פרטי המאורע, אך היהודי לא חפץ לספר אולי משום שהתבייש.

לאחר שלחץ עליו סיפר לו כי כעשר שנים קודם לכן לקה ל"ע בליבו והתאשפז בבית הרופאים, תיכף לאשפוזו שלח מיד הודעה למזכירות הרבי עם בקשת ברכה, לאחר כמה שבועות של טיפולים הודיעו לו הרופאים כי ביום שלישי הקרוב יוכל להשתחרר לביתו, במשך הזמן היתה שם אחות לא יהודיה שטיפלה בו בצורה מיוחד ויצרה קשר אישי איתו, וכשהתקרב זמן השחרור תכננה לברוח יחד איתו ר"ל.

התוכנית היתה לברוח בש"ק אז בני משפחתו אינן בביה"ר מחמת המרחק הרב, והוא שהיה נתון בצורה לא רגילה להשפעתה הסכים. ביום שישי בצהריים הכריזו את שמו במסדרונות בית הרפואה עם הודעה כי ממתינה לו שיחת טלפון, היהודי התפלא משום שבני משפחתו נהגו להתקשר בצורה אחרת, כשהגיע למשרד שמע שמעבר לקו נמצא לא אחר מהרב חודקוב מזכירו של הרבי, הרב חודקוב אמר לו כי יצא זה עתה מחדרו של הרבי והרבי הורה לו לברר באיזה מרכז רפואי הוא נמצא, ולהורות לו לעזוב את בית הרפואה מיידית ולשוב הביתה לפני השבת קודש.
היהודי התחיל לומר להרב חודקוב כי הוא אמור להשתחרר ביום שלישי הקרוב אך הרב חודקוב אמר לו בתקיפות שעל פי הוראת הרבי שיקח מיד מונית ויחזור הביתה לפני השבת. היהודי עשה כפי שנצטווה וכשהגיע הביתה הי' כבר זמן הדלקת הנרות וקודם זמן שקיעת החמה. סמוך מאד לכניסת השבת. בשבת תקפו אותו הרהורים כיצד נפל כל כך, לעזוב את בני משפחתו וכיצד הרבי הציל אותו ברגע האחרון.

האדמו"ר סיים שלכל יהודי שקשור לרבי יש שומר כפי שהגמרא מספרת שיעקב אבינו התראה ליוסף בעת הנסיון, הרב דסקל מסיים עם הפסוק מפרשת השבוע, כפי שהיו אומרים אותו בווידוי מעשרות רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה, הרב פונה בהתרגשות לרבי בשם אלפי ורבבות לומדי הרמב"ם היומי: רבי עשינו מה שציוויתנו, עשה אתה, השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך את ישראל.

קבלתי ליטוף "א גלעט" מהרבי
נציג חסידות בויאן הרב אברהם רבינוביץ' שזוכה להיות דור שלישי למשתתפים בסיום הרמב"ם, לרבים זכורה הופעתו כבוד בכל סיומי הרמב"ם ובארועי חב"ד בארה"ק של סבו הגאון הרב אפרים פישל רבינוביץ' ראש ישיבת תפארת ישראל רוזי'ן – בויאן וחבר מועצגה"ת
מעולם תמהתי מדוע קבע הרבי את התקנה ללמוד דוקא בספר הרמב"ם, הרי ישנם עוד ספרי ראשונים, על אף המעלות המיוחדות לספר הרמב"ם. את התשובה מצאתי בספר שו"ת הרלב"ח (סי' י"ב): שכותב כי אף מי שמוקשים לו דברי הרמב"ם הרי "חייבים אנו להקל על דבריו (למצוא ביאור) מבלי שנהרהר אחריו כי ליבו כלב הארי ואילו היה לפנינו היה פותח לנו פתח רחב יותר מפתחו של אולם", האחד והיחיד בדורנו עליו אפשר לומר כי ליבו כלב הארי הוא הרבי ואילו היה לפנינו היה פותח לנו פתח רחב יותר מפתחו של עולם, והוא תיקן לנו את לימוד הרמב"ם היומי וקיום התקנה הוא הצינור לכל הברכות.

בילדותי התגוררנו בשכונת ווילאמסבורג, ואבי מורי נהג לקחתני עימו להתוועדויות של הרבי ביומא דפגרא, בתור ילד היה לי פחד מסוים מהקהל הרב והלא מוכר שנדחק להשתתף בהתוועדות, ולכן תמיד נצמדתי ואחזתי כל הזמן בידו של אבי.

פעם אחת אבי ניגש אל הרבי בין השיחות, ובין רגע אבי נעלם, מרוב פחד התחלתי לבכות בקולי קולות. בנפרד בשיחה עם חסידים סיפר שתוך שהוא בכה לקח אותו אחד החסידים על הידיים (הוא הי' כבן שלוש או ארבע) והביא אותי לרבי והרבי נתן לו "א גלעט" – ליטוף,
כך שמיד הפסקתי לבכות, זהו ליבו כלב הארי, מי שמנחם מעודד ומחזק כל יהודי בדורנו, ופתח פתח רחב יותר מפתחו של אולם.

נאום בהוראת הרבי וקיום הוראת הרבי
כעת מכריז המנחה על עריכת הסיום בצטטו את דברי הגמ' במסכת שבת על עריכת יומא טבא לרבנן בהשלמת מסכת ע"י צורבא מרבנן. המנחה מזכיר כי אולי יש שמחה עוד יותר גדולה מזו שצורבא מרבנן מסיים מסכת, כשהמסיים, או המסיימים, איננו דוקא צורבא דרבנן או יושבי אוהל ובני תורה שכל עסקם הוא לימוד התורה, אלא רבים רבים הם בעלי עסק ובעלי מלאכה העמלים לפרנסתם כל היום, ובבואם הביתה רואים את בעל התקנה לנגד עיניהם ולא הולכים לנוח עד שמשלימים לימוד ג' פרקים בספר היד החזקה.

לסיום מוזמן הרב גבריאל ציננער שליט"א שהשתתפותו בסיומים נקבעה ע"י הרבי בעצמו כששאלו דברתם בסיום הרמב"ם?

הרב מסיים את ההלכה האחרונה העוסקת בימות המשיח, ומקדים שכל זה הוא פסק דין שיקויים!
התרגשות עוברת בקהל כשהרב ציננער מגולל את שאירע אז בשנת התנש"א. היה זה לפני נסיעה לספרד לעניני מצוה, הרב עבר בחלוקת הדולרים לקבל את ברכת הדרך, והרבי שאלו האם הוא דיבר בסיום. הרב ענה שלא כיבדו אותו לשאת דברים, הרבי אמר שידפיס את החידושים שתכנו לומר והרבי ישלם על ההדפסה, בשעתו העליתי את הדברים על הכתב ושלחתי לרבי הרבי ענה נתקבל ות"ח כדאי לפרסם לקח הרבה שנים והיום בע"ה אקיים את הוראתו של הרבי, הרב משמיע את השקו"ט בענין חינוך קטן לתענית יום הכיפורים.

הכרת הטוב באופן אישי לרבי
מתכיפין סיום להתחלה, ולהתחלת הלימוד במחזור הל"ח מוזמן שליחו של האדמו"ר ממונקאטש שליט"א הרב לייבל שי' וויליגער ראש הכולל דתורה ודעת שהוא הן ידיד וותיק לליובאוויטש שזכה לקרוב אצל הרבי, והן דור שני להשתתפות בסיומי הרמב"ם אביו הרב בנימין וויליגער ע"ה השתתף כשליחו של כ"ק האדמו"ר מקלויזענבורג זצוק"ל.

הרב וויליגער מגולל בפתח דבריו את הקשר רב השנים שיש לו עם הרבי החל מילדותו עת התפלל עם הרבי עדיין "בזאל הקטן למעלה":
הנני רוצה בזה להזכיר ענין של הכרת הטוב לרבי באופן אישי. כשנכנסתי ליחידות לרבי לפני חתונתי הרבי נתן לי הוראה לעסוק בהלכה. הרבי אמר שצריכים אנשים העוסקים בהלכה. וזה מה שעשיתי במשך השנים ואני מכיר טוב לרבי.

החלום של אדמו"ר הזקן
חמי מספר הרב, הוא חתנו של הרב דסלר בעל "מכתב מאליהו" המפורסם בעולם התורה לאחד מגדולי המחשבה, הרב דסלר היה מקורב ביותר עם החסיד המפורסם ר' איצ'ה מתמיד שביקר באנגליא, מכתבים רבים ישנם מכ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ אל הרב דסלר.

הרב דסלר הרגיש שייכות גדולה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, וענינים רבים היו לו בחלום. כשהרב מפוניבז קרא לו לשמש כמשגיח רוחני בישיבתו ענה לו הרב דסלר כי ראה את אדמו"רהזקן בחלום ואדמו"ר הזקן ענה לו ענה לו: "מקומך אל תנח" ונשאר באנגליא בישיבה בגייטסהד להמשיך להפיץ שם חסידות, שכן שם מסר שיעור קבוע בתניא, יש אצלנו בירושה את ספר התניא של הרב דסלר זצ"ל וכל דף בספר קרוע מרוב השימוש!

ברכה מיוחדת לפני החתונה של אבי מאדמו"ר הריי"צ
אבי הרב החסיד ר' בנימין וויליגער ע"ה נכנס כחתן לכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע לקבל ברכה לפני נישואיו, סבי הרה"ח ר' מרדכי וויליגער ע"ה אמר לרבי הקודם כי נהוג במונקאטש לברך את החתן, על ידי שימת הידיים על ראשו. ענה הרבי "כי ברוך הוא" ואעפ"כ כופף אבי את ראשו מתחת ידי הרבי וזכה לברכתו הק'.

כשנכנסתי אני עם אבי אל הרבי, ביקש אבי מהרבי לברכני, אמר הרבי שהברכה שברך חמי אותך כי ברוך הוא תלך גם עליך!

כשהרבי הזכיר את ה"מנחת אלעזר" זצ"ל הסתובב לאבי בחיוך רחב
אבי הי' בא הרבה פעמים להתוועדות של הרבי. כמה פעמים כשהרבי את ה"מנחת אלעזר" זצ"ל הסתובב לאבי בחיוך רחב.

"איר רופט זיך? איר זיינט"
פעם נכנסתי ליחידות עם אבי ע"ה, ואבי התבטא כי אנו נקראים חסידי ליובאוויטש. על זה ענה הרבי בתקיפות: "איר רופט זיך? איר זיינט" – "אתם נקראים? אתם חסידי ליובאוויטש".

"אנו נכנסים בערב יוה"כ אל תוך קודש הקדשים"
פעם באתי בערב יום הכיפורים לקבל לעקאח מהרבי, יחד עם המשגיח הרה"צ ר' משה וואלפסאן שליט"א, בתור אמר לי הרב וואלפסאן, ר' לייבל, צריך לחגור טוב את הגארטעל, "אנו נכנסים בערב יוה"כ אל תוך קודש הקדשים".

ההקפות המיוחדות של הרבי
ר' לייבל הופך לאש להבה כשמתאר את הקפות אצל הרבי שחוה מידי שנה כנער צעיר. אני זוכר כמו היום את ההקפות של הרבי. אי אפשר לתארם. הרבי הי' שר את הניגון "וכל קרני רשעים" והי' מושך את התיבה "אויביו" זמן ארוך. ראיתי את הריקודים שלו שהיו למעלה מגבי קרקע.
הרב מתחיל את מחזור הל"ח בהלכה הראושנה בספר היד: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", ומאריך בענין שמחת סיום – סעודת מצוה לגמרה של תורה.

כוונת הרבי היא להאיר את חייהם של הלומדים
נציג חסידות סלונים, מדבר על הקשר רב הדורות בין נשיאי חב"ד לאדמו"רי סלונים. הרב אהרו ווינבערג שליט"א נכדו של בעל הברכת אברהם, ובעצמו בעל ידיעה רחבה בתורת חב"ד נושא משא מאלף בענין מתכיפין סיום להתחלה, ומראה כיצד רעיון זה נמצא בתקנת לימוד הרמב"ם שספר שחובר מתוך דוחק וצרות הגלות וירידת הדורות, כדברי הרמב"ם בהקדמתו, הופך ע"י תקנתו של הרבי ללימוד יומי, המאיר את חייהם של הלומדים.

הדובר האחרון, נציג חסידות קלויזענבורג ורב הקהילה בבורו פארק הרה"ג הרב שלמה לייזער שליט"א נושא דברים קצרים משיחה של הרבי על החילוק בין סיום העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים כפי שזה מופיע ברמב"ם והשינויים מהגמרא. ומדגיש בחום את הזכות ליטול חלק בסיום הרמב"ם.

יישר כוח על שהזכרת אותי בכותל.

הרב מסיים בסיפור מופת ששמע מהחסיד ר' בערל רוזנברג שי' מקרית צאנז, שבעת שביקר בכותל עצר בדוכן הנחת התפלין שמפעילים חסידי חב"ד מאז שחרור הכותל בחסד ה', ושם נודע לו כי ישנה אפשרות להעביר פתקי בקשה אל הרבי, ר' בערל כתב כי הזכיר את הרבי בכותל ושלח את הפתק ללא חתימת שמו. בהזדמנות קרובה כשנסע כהרגלו עם כמה מידידיו מיוניון סיטי להתוועדות אצל הרבי, עבר בכוס של ברכה ולפתע בגילוי של רוח הקודש גלויה אמר לו הרבי: יישר כוח על שהזכרת אותי בכותל.

"נסיון גדול לאדם גדול"
סיפור נוסף ששמע הרב מבעל המעשה בעצמו, שצעיר של"ע ירד מהדרך, ועבר בחלוקת הדולרים. הוא אמר לרבי כי בדעתו להינשא לנכריה רח"ל, הרבי ענה לו כי גודל הנסיון שיש לו מורה על גדולתו שהיא יותר מכל הסובבים שעמדו שם. הדברים לא התקבלו אצלו, אך הוא קיבל הרגשה לא טובה לגבי הנישואין, עד שזנח לגמרי את הנכריה ונשא אשה כשרה איתה הקים יחד בית שומר תורה ומצוות כתוצאה מביקורו אצל הרבי.

שלב השמחה הגיע, מעגלי ענק של ריקודים סוערים ממלאים את האולם הגדול, לצד אמירת לחיים וסעודת מצוה לרגל הסיום ההופכת להתוועדות רבתי.

הרב בוטמאן מביע תודה לבנו הרב יוסף יצחק בוטמאן על עזרתו ומאחל לו שזכות הרמב"ם תעמוד לו בכל. רגע לפני נעילת המעמד מכריז המנחה כי סיום מחזור הל"ח יתקיים בע"ה ביום אור לה' מנחם אב יום ההילולא של הארי החי, על ידי הרמב"ם והרבי בירושלים עיר הקודש בתקופה שלא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.