בליל שישי האחרון, שוב הגיעו אלפי יהודים לציונו של הרמב"ם בטבריה כדי לחגוג את סיום מחזור הלימוד השנתי ופתיחתו המרגשת של הלימוד החדש. במשך תקופה ארוכה נודע שמו של הרמב"ם כהוגה דעות כביר, כצדיק גדול, אפילו כרופא. אבל החלק אולי העיקרי ביותר של דמותו – כפוסק הלכה מובהק, די נשכח.
כמעט כל יהודי חולם להכיר את כל רזי התורה. להקיף אותה מכל עבריה. לדעת ולו ברמה הבסיסית על כל אחד משלל המתארים בהם התורה נוגעת: התחום שבין אדם לחברו, אמונה בבריאת העולם ובאלוקים, מעגל השנה היהודי, מה אסור ומה מותר, ואפילו מה מיותר. באורח חיינו כמובן.

ואכן, יש מי שלצורך הרצון ללמוד בצורה רוחבית לומדים מידי יום דף גמרא, יש מי שלומדים כמות יומית מששת סדרי המשנה, ויש מי שבאמצעות לימוד יומי בספר ההלכות של ה'נשר הגדול' – היד החזקה של הרמב"ם, מצליחים להקיף הרמטית את עולם התורה שבעל-פה כולה.

מי שעורר על חשיבות הלימוד היומי ברמב"ם היה הרבי מליובאוויטש שבשנת תשד"מ ייסד את "תקנת הלימוד היומי ברמב"ם" - לימוד יומי שכבר מתחילתו לא היה נחלתם של חסידי חב"ד בלבד, אלא פנה לכל העולם היהודי ללא הבדלי מגזרים והשקפות, וכבר הוביל לסיום מקיף של כל ארבעה-עשר ספרי חיבורו ההלכתי של הרמב"ם במשך 37 פעמים. הרבי ניתב את הלימוד היומי לשלושה מסלולים: מסלול שבו לומדים 3 פרקים ביום, מסלול שבו לומדים רק פרק אחד ביום ומסלול שבו לומדים בספר המצוות של הרמב"ם את המצוות העוסקות באותו יום בנושאים שצפים בעת הלימוד במסלול שלושה הפרקים. כך שגם מי שאין לו פנאי לרוב, יכול למצוא את הפורמט המתאים לו.

בעת שעורר על דבר הלימוד, חידד הרבי הבדל משמעותי בין הלימוד ברמב"ם לבין כל לימוד סדיר אחר:
בעוד שבעת לימוד בש"ס למשל, אין חשיבות לאיזו מסכת אתה לומד לפני חברתה (אמנם ברור שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחריי מסכת אלמונית, אבל מכל מקום סדר זה איננו נוגע להלכה, מכיוון שמסדר הש"ס לא סמך בהכרח על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד הש"ס יהיה על הסדר), הרי לעומת זאת ידוע הכלל ולפיו הרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה, בדווקא.

אותו השיקול בא גם ביחס לפורמט של "חלוקת לימוד" – חלוקת משנה או גמרא באופן שכל אחד לומד מסכת אחת וביחד מספר אנשים מסיימים את כל הש"ס. אך בעת שלומדים את כתבי הרמב"ם, צריך כל אחד ללמוד בעצמו את כל ההלכות כסדר עד שתהיה לפניו התמונה הכוללת, ולא מצב של מאוחר המקדים את שלפניו.
מלבד זאת, לימוד משותף ברמב"ם למעשה מאחד את כל ישראל בלימוד הכולל את כל התורה כולה, ולכן גם נשים וילדים משתדלים לקחת חלק בלימוד העולמי הכביר הזה.


אחת הביקורות הנשמעות מפעם לפעם מצד אלו שלא זכו להכיר את מכמני התורה או לשמור תורה ומצוות כהלכתם נוגעת לרלוונטיות של קטעי לימוד שונים לימינו אלו. יש בהם מי שמתקשים להבין הכיצד "שור שנגח את הפרה" יכול לשמש אותם בעידן של מכוניות שכמעט ונוסעות ללא נהגים. ובכן, לימוד הלכות יומי ברמב"ם מזמן מובאה מסורתית עתיקה שלצד ההלכה הטהורה שבה, מאפשרת גם הצצה לסוגיות מסדר היום הציבורי. סוגיות כמו חוק הגיוס (פרק י"ג בהלכות שמיטה ויובל), זהות יהודית כמשהו שהוא חלק בלתי ניתן להפרדה (פרק ב' בהלכות גירושין) ואפילו התשובה לאיך תראה הגאולה העתידה ומי הוא המשיח שיגאל את ישראל (פרקים ג' וד' בהלכות מלכים).

נצלו את ההזמנות לקראת השנה החדשה, והצטרפו גם אתם ללומדי הרמב"ם היומי. מובטח לכם לימוד שלא יישכח.