מערכת COL
|
יום ט"ז אלול ה׳תשע״ח
27.08.2018
"הצעת נישואין" ושידוך שבוטל מחייב מתן גט?
מעשה בבחור שהציע הצעת נישואין לבחירת ליבו ולאחר שבועיים השידוך בוטל, הוא נסע לחו"ל וכעת היא רוצה להינשא לאחר, האם היא תצטרך להמתין ולקבל ממנו גט כדי להינשא? בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה הכריע בשאלה • השליח הרב אבישי באטשווילי רב קהילת כרמים בראשון לציון במאמר • למאמר המלא
אילוסטרציה: ישראל ברדוגו
הרב אבישי בטשוילי
רב קהילת "כרמים" ראשון לציון
עוזר ארגוני להרכב בית הדין הרבני וטוען רבני מוסמך
מעשה בבחור שהציע הצעת נישואין לבחירת ליבו ולאחר שבועיים השידוך בוטל, הוא נסע לחו"ל וכעת היא רוצה להינשא לאחר, האם היא תצטרך להמתין ולקבל ממנו גט כדי להינשא? בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה הכריע בשאלה.
רבים מהזוגות כיום העומדים תחת החופה ונישאים כדת משה וישראל מקיימים מעין "טקס" מקדים הנקרא "הצעת נישואין", וכפי המקובל יש לטקס זה "כללים ומנהגים" כאשר החתן המיועד מנסה להיות מקורי/יצירתי/מתוחכם ככל שניתן והחשוב ביותר הוא גורם ההפתעה, המקום הזמן והנוכחים נבחרים בקפידה כאשר ה"מהדרין" כורעים ברך ומגישים לכלה המיועדת פרח או זר פרחים ועד טבעת יוקרתית, מכאן הדרך נפתחת להכנות וסידורי החתונה, לעיתים קורה חלילה שהדברים משתבשים והחתונה בסופו של דבר לא יוצאת אל הפועל, דבר שמעלה שאלות הלכתיות האם בנתינת הטבעת והצעת הנישואין הזו אין בעצם חשש "מעשה קידושין" שהופך את האישה מרווקה לאשת איש, והאם במידה ותרצה להינשא לאחר היא צריכה לקבל ממנו גט פיטורין.
בפסק דין שפורסם ע"י הנהלת בתי הדין הרבניים מובאת הכרעתם המנומקת היטב של כבוד הדיינים הרב אברהם אבידר, הרב אריאל ינאי, והרב דוד בר שלטון מבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, המדובר בבחורה צעירה שבאה להירשם לנישואין במחלקת הרבנות המקומית ושם סיפרה שהיא התארסה לבחור אחר שהציע לה נישואין כחצי שנה קודם לכן, הקשר ביניהם לא צלח וכעת היא מבקשת להינשא לבחיר ליבה.
המקרה היה כך, הבחור הראשון הציע לה נישואין בחצר ביתו כשבשעה זו היו נוכחים הוריו והוריה וכן אחיותיה ואחיותיו של הבחור עם בן זוגה של אחת האחיות, האישה סיפרה שהוא הניח על ידה טבעת ושאל "התנשאי לי"? היא ענתה "כן", לאחר כשבועיים היא חזרה בה מהסכמתה זו והחזירה לו את הטבעת, היא מציינת כי את הטבעת רכשה אמו של הבחור.
מסתבר שהבחור עבר להתגורר בארה"ב ובית הדין שוחח עמו טלפונית כדי להבין את פרטי המקרה, ואכן הוא אישר את הדברים.
בפסק הדין הדיינים נדרשים לכמה שאלות הלכתיות הנובעות ממקרה זה, ראשית האם באמירת "התנשאי לי" יש משום אמירה של קידושין והאם בהסכמתה של הבחורה יש משום הסכמה לקידושין ואם כן האם היא בזה אשת איש, ובמידה וכן האם היו כאן עדים כשרים.
פסק הדין מבאר את ההתלבטות ההלכתית בלשון "התנשאי לי" האם יש בזה לשון של קידושין, וכפי שעולה מהפוסקים שאכן יש לכך מקום וזאת במידה והאיש "היה מדבר עם האישה בנושא הקידושין" שאז יש לחשוש לקידושין, בנוסף מובא בפוסקים שעל האיש להתנות את נתינת הטבעת לאישה במעשה הקידושין בפועל, דבר שלא היה במקרה זה, והוסיפו עוד וכתבו "ועוד, שכאן אמר לה בזה הלשון: "התינשאי לי?" לשון עתיד ובשאלה. ושניהם אמרו שהבינו ששאל אם תסכים להינשא לו בעתיד, ועל זה השיבה "הן", אבל לא שמקדשה עתה".
בעניין השאלה השנייה האם היו כאן קידושין בעדים כשרים כתבו הדיינים שלכאורה כל הנוכחים היו קרובי משפחה הפסולים לעדות, מלבד בן זוגה של האחות, וכאן יש לדון האם קידושין בעד אחד כשרים, השולחן ערוך ועוד פוסקים רבים מכריעים שאין קידושין בעד אחד, אך יש מהפוסקים שחששו לזה ולמסקנת הדברים המקרה הוא "ספק ספיקא", א. האם יש קידושין באמירת לשון "התנשאי לי" ב'. האם יש לחשוש לקידושין בעד אחד.
ביה"ד שאל בדיון האם בן זוגה של האחות הוא אדם שמקיים מצוות ושומר שבת? ושניהם ענו שהוא לא שומר שבת, בכך מתקיים הכלל "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", שניהם בעצם הם שסיפרו לביה"ד על מקרה ה"קידושין" ושניהם אומרים שהעד שהיה נוכח אינו כשר לעדות, יתר על כן יחד עם העד היו קרובי המשפחה שבכך הם פוסלים את העדות כולה גם של העד הנוסף.
בסיום הדברים הוסיפו הדיינים כי ישנה תקנת הרבנות הראשית לישראל "שאין לקדש אישה שלא בשעת החופה" ולכן גם אם היה כאן מעשה קידושין הרי זה "שלא ברשות" והקידושין בטלים.
למסקנת הדברים כתבו הדיינים, כי הבחורה מותרת להינשא לכל אדם כדת משה וישראל, ואינה צריכה לקבל גט מהבחור שהציע לה בעבר להינשא לו.
רב קהילת "כרמים" ראשון לציון
עוזר ארגוני להרכב בית הדין הרבני וטוען רבני מוסמך
מעשה בבחור שהציע הצעת נישואין לבחירת ליבו ולאחר שבועיים השידוך בוטל, הוא נסע לחו"ל וכעת היא רוצה להינשא לאחר, האם היא תצטרך להמתין ולקבל ממנו גט כדי להינשא? בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה הכריע בשאלה.
רבים מהזוגות כיום העומדים תחת החופה ונישאים כדת משה וישראל מקיימים מעין "טקס" מקדים הנקרא "הצעת נישואין", וכפי המקובל יש לטקס זה "כללים ומנהגים" כאשר החתן המיועד מנסה להיות מקורי/יצירתי/מתוחכם ככל שניתן והחשוב ביותר הוא גורם ההפתעה, המקום הזמן והנוכחים נבחרים בקפידה כאשר ה"מהדרין" כורעים ברך ומגישים לכלה המיועדת פרח או זר פרחים ועד טבעת יוקרתית, מכאן הדרך נפתחת להכנות וסידורי החתונה, לעיתים קורה חלילה שהדברים משתבשים והחתונה בסופו של דבר לא יוצאת אל הפועל, דבר שמעלה שאלות הלכתיות האם בנתינת הטבעת והצעת הנישואין הזו אין בעצם חשש "מעשה קידושין" שהופך את האישה מרווקה לאשת איש, והאם במידה ותרצה להינשא לאחר היא צריכה לקבל ממנו גט פיטורין.
בפסק דין שפורסם ע"י הנהלת בתי הדין הרבניים מובאת הכרעתם המנומקת היטב של כבוד הדיינים הרב אברהם אבידר, הרב אריאל ינאי, והרב דוד בר שלטון מבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, המדובר בבחורה צעירה שבאה להירשם לנישואין במחלקת הרבנות המקומית ושם סיפרה שהיא התארסה לבחור אחר שהציע לה נישואין כחצי שנה קודם לכן, הקשר ביניהם לא צלח וכעת היא מבקשת להינשא לבחיר ליבה.
המקרה היה כך, הבחור הראשון הציע לה נישואין בחצר ביתו כשבשעה זו היו נוכחים הוריו והוריה וכן אחיותיה ואחיותיו של הבחור עם בן זוגה של אחת האחיות, האישה סיפרה שהוא הניח על ידה טבעת ושאל "התנשאי לי"? היא ענתה "כן", לאחר כשבועיים היא חזרה בה מהסכמתה זו והחזירה לו את הטבעת, היא מציינת כי את הטבעת רכשה אמו של הבחור.
מסתבר שהבחור עבר להתגורר בארה"ב ובית הדין שוחח עמו טלפונית כדי להבין את פרטי המקרה, ואכן הוא אישר את הדברים.
בפסק הדין הדיינים נדרשים לכמה שאלות הלכתיות הנובעות ממקרה זה, ראשית האם באמירת "התנשאי לי" יש משום אמירה של קידושין והאם בהסכמתה של הבחורה יש משום הסכמה לקידושין ואם כן האם היא בזה אשת איש, ובמידה וכן האם היו כאן עדים כשרים.
פסק הדין מבאר את ההתלבטות ההלכתית בלשון "התנשאי לי" האם יש בזה לשון של קידושין, וכפי שעולה מהפוסקים שאכן יש לכך מקום וזאת במידה והאיש "היה מדבר עם האישה בנושא הקידושין" שאז יש לחשוש לקידושין, בנוסף מובא בפוסקים שעל האיש להתנות את נתינת הטבעת לאישה במעשה הקידושין בפועל, דבר שלא היה במקרה זה, והוסיפו עוד וכתבו "ועוד, שכאן אמר לה בזה הלשון: "התינשאי לי?" לשון עתיד ובשאלה. ושניהם אמרו שהבינו ששאל אם תסכים להינשא לו בעתיד, ועל זה השיבה "הן", אבל לא שמקדשה עתה".
בעניין השאלה השנייה האם היו כאן קידושין בעדים כשרים כתבו הדיינים שלכאורה כל הנוכחים היו קרובי משפחה הפסולים לעדות, מלבד בן זוגה של האחות, וכאן יש לדון האם קידושין בעד אחד כשרים, השולחן ערוך ועוד פוסקים רבים מכריעים שאין קידושין בעד אחד, אך יש מהפוסקים שחששו לזה ולמסקנת הדברים המקרה הוא "ספק ספיקא", א. האם יש קידושין באמירת לשון "התנשאי לי" ב'. האם יש לחשוש לקידושין בעד אחד.
ביה"ד שאל בדיון האם בן זוגה של האחות הוא אדם שמקיים מצוות ושומר שבת? ושניהם ענו שהוא לא שומר שבת, בכך מתקיים הכלל "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", שניהם בעצם הם שסיפרו לביה"ד על מקרה ה"קידושין" ושניהם אומרים שהעד שהיה נוכח אינו כשר לעדות, יתר על כן יחד עם העד היו קרובי המשפחה שבכך הם פוסלים את העדות כולה גם של העד הנוסף.
בסיום הדברים הוסיפו הדיינים כי ישנה תקנת הרבנות הראשית לישראל "שאין לקדש אישה שלא בשעת החופה" ולכן גם אם היה כאן מעשה קידושין הרי זה "שלא ברשות" והקידושין בטלים.
למסקנת הדברים כתבו הדיינים, כי הבחורה מותרת להינשא לכל אדם כדת משה וישראל, ואינה צריכה לקבל גט מהבחור שהציע לה בעבר להינשא לו.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
