משכימים להתפלל שחרית ואין מאריכים בתפילה. מסיימים את סעודת השבת לפני 10:24, שאז מתחיל איסור אכילת חמץ. שוטפים את הפה ואת הידיים משרידי החמץ. מנערים את הבגדים והכיסים ומטאטאים את מקום אכילת החמץ. מומלץ לאכול בכלים חד-פעמיים ועל מפה חד-פעמית, שאותם אפשר להשליך לאשפה. אם משתמשים בברכונים ובספרוני זמירות שבת של כל השנה - יש להצניעם אחר-כך בתוך הדברים הנמכרים כחמץ.

את פירורי החמץ שנותרו על השולחן או על הארץ יש להשליך לאסלה, לפני השעה 11:30. חתיכות גדולות של חמץ יש להשחית, על-ידי שפיכת סבון נוזלי עליהן. לאחר מכן מבטלים שוב את החמץ באמירת 'כל חמירא' השני. משעה זו החמץ הוא 'מוקצה'.

יש המתפללים היום 'מנחה גדולה', החל מהשעה 1:12 אחה"צ. אחרי מנחה אומרים את 'סדר קרבן פסח'. נוהגים לקרוא אז את ההגדה, מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו".

בסעודה שלישית אוכלים בשר ודגים, פירות או ירקות, אך אין מרבים בהם. ויש שכתבו על-פי הזוהר, שבשבת זו אין עניין כלל לסעודה שלישית.

אסור להכין את שולחן הסדר בשבת אלא לאחר צאת השבת (7:53) ואמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'. אך מותר לסדר את הבית לנוי, לצורך היום.

בתפילת ערבית מוסיפים 'ותודיענו'. סדר הקידוש הוא 'יקנה"ז': יין (הגפן), (ברכת) קידוש, נר (מאורי האש), הבדלה, זמן (שהחיינו). אין מברכים על הבשמים. בברכת 'בורא מאורי האש' אין מקרבים את הנרות זה לזה, ולמנהג חב"ד גם אין מביטים בציפורניים. בהגדה, בברכת 'אשר גאלנו', אומרים השנה 'מן הפסחים ומן הזבחים'.
מי ששכח לצלות את ה'זרוע' ולגרר את החזרת מערב שבת - ישאל רב כיצד לנהוג (על-פי שולחן-ערוך הרב אסור לגרר את החזרת במגררת אפילו בשינוי).