'קבוצה או לא': האם מישהו הציע אלטרנטיבה אמיתית? / טור נוקב
מכתב למערכת COL
את המכתב הזה אני לא כותב בעט וגם לא במקלדת, אני כותב בדם. על ההחלטה של הנהלת הישיבה ב-770 שלא לקבל כמאה בחורים לישיבה כולכם קראתם, אבל האם מישהו חשב על המשמעות האמיתית של הדברים?
זה שיש בחורים שלא אמורים להגיע - מוסכם כמעט על כולם. אבל מי הם - שאלה קשה. זה שהשאלה הזאת גובלת בפיקוח נפשות רוחני - מוסכם על כולם. אבל לפי איזה קריטריונים נפסוק אותה - הפעם השאלה פחות קשה...
לא שמענו שחברי ההנהלה המודאגים עלו על מטוס לארץ ישראל, ישבו עם ראשי הישיבות בארץ להתייעצות, או שמא להכיר מעט באופן בלתי אמצעי את הבחורים ולראות מי הם. כל הדיון הקריטי הזה נחתך על פי שורות קצרות כתובות על דף, תמונה אחת של הבחור - וזהו!
פשוט לא יאומן: החלטה של 'חיים ומוות' רוחניים, נחתכת על פי מינימום ידע על הבחור! ומי מדבר על קשרים שונים - משפחתיים וחברתיים - על מכסות לפי ישיבות, ואפילו, על כמות הכסף שהבחור יכניס לישיבה?...
***
רגע, תעצרו. שאלה נוספת: האם הגורם להתפקרות הוא - המופקר או ההפקרות? הבחורים שמגיעים ל-770 הם אלה הבעייתיים שגורמים להתדרדרות, או אולי זאת דוקא המסגרת המופקרת? אולי זה שבחור מגיע ויודע שאף אחד מהמשגיחים לא עוקב אחרי שמירת הסדרים שלו, במקרה הטוב יודע את שמו, וקשה להאמין שיקרא לו אי פעם לברר איתו את הענין - זה מה שגורם להפקרות?
אולי העובדה שאפשר לראות חלק המשגיחים הראשיים, ראשי הישיבה והרמ"ים עטורים בטו"ת לאחר חצות בעיצומו של סדר - הוא זה שמשדר התנהלות לבחורים? אולי זה שלבחור אין פת לחם הגונה, והוא נאלץ לאכול בקביעות במסעדות שונות ולשלם על כך טבין ותקילין, זה מה שגורם לו לצאת לעבוד? אולי חוסר האכפתיות וההסתכלות המתנשאת גורמת לבחורים לחפש את טובתם מחוץ לכותלי בית המדרש?
כמובן שכל ההפקרות הנ"ל נעלמת כשמדובר במכתבים לפני שמגיעים לקבוצה, פתאום יש הנהלה עם דרישות מופלגות. ואם שואלים אותי - מצוין שהם נזכרו סוף סוף לנהל ולקבוע סדרים, אבל למה פתאום חודש לפני קבוצה מפילים פצצה והורסים חיים?
ודבר אחרון: האם נתתם אלטרנטיבה? בחור שלא מגיע ללמוד בניו יורק - פחות יתדרדר ברוחניות? הוא בכלל ילמד בשנה הקרובה בישיבה, או שמא יצא לשוק העבודה? האם הוא ימשיך לגדל זקן, או אפילו לחבוש כיפה? הקמתם מסגרת אחרת, שמציעה לבחורים שאינם מתאימים לשהות בניו יורק שנת לימודים רצינית כהכנה אחרונה לחיים, או כהכנה נוספת להגעה ל-770?
והרבה יותר מכך, ישנם למעלה משלושים בחורים שההנהלה הרוחנית של הישיבה אמרה שהם מתאימים להיות בישיבה, והם מסוגלים ללמוד שתים עשרה שעות נגלה וחסידות ולהיות מונחים אך ורק בלימוד התורה בשקידה והתמדה. אף על פי כן לא נותנים להם את האפשרות ללמוד, עקב חוסר מקומת בשינה. ונשאלת את אותה שאלה שהרבי שאל את הנהלת הישיבה בתש"ל: "בכל ניו-יורק אין מיטות!?"
***
כאן יוצא המרצע מן השק: מתברר, שכל העסק מתחילתו עד סופו, הוא פשוט אילוצים, או יותר נכון עצלנות וניצול גשמי, תחת חסות רוחנית צדקנית.
ההנהלה שלא מעניין אותה איזה אוכל הבחורים אוכלים, לא מעניין אותה מיזוג וספרים במקום הלימודים - גם לא מעניין אותה לתת מקום לינה לבחורים! אלא מאי, על מקום לינה בפורטין הם ירוויחו כסף, משא"כ על דירות. מצאו 'קונץ' והחליטו שהשנה מקבלים פחות בחורים, וככה ישאר הרווח נקי וזך.
חסידים התעוררו!
עוד מספר ימים כולם ישכחו את הסיפור הזה וימשיכו בחייהם. מלבד מישהו אחד.
אותו בחור שעד לפני חודש חלם לטוס לקבוצה ולשבת ללמוד, גם אם לא שתים עשרה שעות אז אולי שמונה, שש. אבל עכשיו הוא יצטרך לחשוב מהיכן להשיג שלוש מאות דולר דמי שכירות חודשית שתעלה לו הדירה. כי רק הוא יכול למצוא דירה ולשלם עליה - ההנהלה הגשמית לא ממש הצליחה למצוא.
אותו בחור שבמסירות נפש התאמץ במשך שנה כדי שיהיה ראוי להגיע לקבוצה, שחישב איך להשיג אישורים לכל דבר ואיך לקום תמיד בזמן לחסידות בוקר יום אחר יום. אבל עכשיו מודיעים לו שאם הוא לא רוצה ויזה שחורה שיסע לשבועיים למקסיקו. אולי גם לזה הם יקראו 'שליחות'... כי רק הוא יכול לדאוג לעצמו - ההנהלה הגשמית אפילו אפידייויט לא מוכנה לתת.
***
נסכם זאת כך: יודעים מה. אתם עוד תקראו עליו, אולי בטור הבא שיתפרסם על 'נוער נושר' מבוגרי ישיבות חב"ד שעושים כסף בניו יורק במקום ללמוד. באיזה טור על בחורים שיוצאים ל'שליחות' ועושים מה שהם רוצים. תזכרו מאיפה הגיע הרעיון, שאחר כך ישפכו עליו נחלי דמעות.