מאת: מנדי זילברשטרום, COL

***

לפני כשבועיים, במהלך חופשת הקיץ, בעודו משחק עם חניכיו בקעמפ החב"די, נפל התמים מנחם מענדל דונין על ראשו מגובה רב, ואיבד את הכרתו.

אלפי חסידי חב"ד מארה"ק והתפוצות לא הפסיקו לקרוא לזכותו ולרפואתו פרקי תהלים. החלטות טובות התקבלו, ואינספור תפילות שהביאו במהרה להחלמתו.

כיום, לאחר ששוחרר ממחלקת 'טיפול נמרץ' והחל לחזור למוטב - מספר דונין בראיון למגזין שישי ב-COL על השתלשלות העניינים. מה אירע באותו הרגע ומה הוא זוכר? מה הוא חושב על התפילות של כל אלו שדאגו לשלומו? מה חיזק אותו בתקופה הקשה הזו?... וגם: מהו המסר שלו לכל אנשי הצוות בקייטנות ובקעמפים - רגע לפני שיהיה מאוחר?

***

"מנדי, ראשית - איך ההרגשה שלך כעת?", אנחנו שואלים אותו, והוא עונה: "אני מרגיש כרגע יותר טוב ב"ה למרות הקושי שהיה. היום יש הרבה ניסים".

נחזור לאחור - שתף אותנו ברגע שבו נפלת. מה אירע שם בדיוק, מה אתה זוכר?

"אני לא בדיוק זוכר. מיום שישי, בו אירע המקרה, עד יום שלישי - הייתי מחוסר הכרה. ממה שסיפרו לי לאחר-מכן, אני יודע כי נפלתי מגובה 3 מטר פלוס, על הראש. לא נשמתי ויצא לי דם מהפה. היו שאמרו כי היה לי מוות קליני, או משהו כזה".

מה יש לך לומר על התמיכה שקיבלת מחבריך לאחר התאונה?, גם אנ"ש בארץ ובעולם התפללו עבורך..

"אכן. אני רוצה להודות לכולם על התמיכה הענקית שקיבלתי. המון המון תודות לכולם על התמיכה והתפילות, ב"ה אני חוזר למוטב בזכות החלטות הטובות של כולם".

בכל התקופה הנ"ל - מה חיזק אותך במיוחד?

"שוב, בהמשך לתשובה הקודמת - התפילות של כולם, וההחלטות טובות, יחד עם המכתבים של הרבי והתמיכה הענקית מכל מי ששמע על-כך, זה מה שחיזק אותי ואת משפחתי יחד".

אביך, הרה"ח ר' אליהו דונין ע"ה מסר נפשו על מבצע תפילין בכותל. מהי ההשראה שלך ממנו?

"ההשראה ממנו חזקה כל-כך, שגם פה - למרות המצב והקושי הרפואי עשינו 'מבצעים' והנחנו תפילין ליהודים. אפילו הפרופסור אמר לכולם, כולל גם לרופאים הערבים, שהכל זה בזכות הרבי ובזכות שאני חסיד חב"ד...

לסיום: מה המסר שלך לכל אנשי הצוות ואף החניכים בקייטנות ובקעמפים של חב"ד?

"ראשית, זהירות. צריכים לזכור את הפסוק: "ונשמרתם לנפשותיכם. לא לעשות דברים המסוכנים.

"שנית, אני אספר לך, שיום קודם הפציעה שלי, הייתי עם הקייטנה בה השתתפתי בכותל המערבי. ביקשתי מהילדים והחניכים שלי, שלא באים מבית שומר תורה ומצוות, שיניחו בעצמם ליהודים אחרים תפילין. ככה אני מחדיר בהם את הציפייה לגאולה.

"סיפור מעניין נוסף היה כאשר העובד בבית-הרפואה, שהיה ערבי - הגיע למיטה שלי לעזור לי. כשהוא ראה את התמונה מעל ראשי שנפצע עם הדולר של הרבי - הוא אמר לי: 'הא, זה המשיח'?...

"וזה המסר שאני רוצה להעביר: כולם כבר מוכנים לגאולה, שבעזרת השם תבוא"...