על הפעילות להקמת המצבה, סיפר הרב דוד נחשון: "כשמדדנו את השטח, התברר שכמעט אין רווח בין קברו של ר' לוי-יצחק לקבר הסמוך ביותר. לאחר מדידות חוזרות ונשנות, הצלחנו לשרטט בקושי מקום עבור הקיר מבלי לפגוע, חלילה, בקברים הסמוכים. זה היה נס גלוי, כי בדרך הטבע לא היה שייך לבנות שם קיר בשום אופן, מחמת הצפיפות במקום.

המדידות המתאימות נעשו בזריזות והוחל גם בשרטוט וחיצוב האבן. הפועל ישב עם איזמל חד ודפק עליו בפטיש מיוחד, אות אחר אות. בינתיים עמדתי בצד ואמרתי 'סליחות' של סוף חודש אלול. אך גוי נשאר גוי, ומחמת אי-ידיעתו את האותיות העבריות הוא טעה. היה צורך להשיג שיש חדש ולהתחיל את הכל מהתחלה. נכנסנו ללחץ נורא.

כשהאוהל עמד בשלבי סיום אחרונים, הגיע טרקטור כבד שהביא את המצבה המוכנה, מצבה גדולה ויפה. אחרי לילה ארוך של עבודה עמלו הפועלים קשות להרים את השיש הענק ולהצמידו אל הקירות החדשים. על המצבה החדשה הקפדנו לכתוב גם את שם-משפחתו של רבי לוי-יצחק: 'שניאורסאהן', למרות שבמשך 44 שנים היתה סכנה להזכיר את השם 'שניאורסאהן', שהרי הם ניהלו שנים רבות מאבק מר ונוקשה עם אנשי המשפחה שנחשבו למורדים בשלטון.

גם לאחר שהקמנו את המצבה החדשה – השארנו את המצבה הישנה כפי שהיא, מפאת חשיבותה, ואת החדשה קבענו בכותל האוהל, מאחורי המצבה הישנה. כיום עומדות שתי המצבות על תילן בבניין האוהל החדש.