רבקה סטמבלר

ט"ו באב מגיע כל שנה, אבל הנושא נשאר תמיד אקטואלי...
שידוכים...

כהקדמה כללית יש לי מסר לכולם: מי שרוצה להתחזק באמונה שיתחיל לעשות שידוכים...

הכתבה נכתבה בלשון זכר אך מתאימה לזכרים ונקבות כאחד(:
הכתבה נכתבה בסגנון הומוריסטי. אמנם לא פורים היום, אבל אחרי תשעה באב אנחנו מחפשים רק לשמוח...

התפקיד שלי כשדכנית, מורכב מפעולות רבות ומורכבות עד שבס"ד השידוך יוצא אל הפועל.
שלב ראשון, זה הרעיון. כל הרעיונות שעלו לי הגיעו לי משמים. ממש ככה. לפעמים גם התעוררתי מתוך שינה וכתבתי מיד את הרעיון שלא אשכח.

לאחר מכן, צריך לוודא שהרעיון מתאים לדרישות הצדדים, ולא 'לזרוק' את ההצעה סתם כך. אם הכל מתקדם כשורה, השדכנית לעיתים מוצאת עצמה בהמון תפקידים: בתור פסיכולוגית, גם שיחות שלא קשורות להתנהלות של השידוך עצמו, אלא על המשודכים בעצמם ובלי קשר לשידוכים. לכן התפקיד שלי כשדכנית הוא בין היתר לזהות איפה 'מנקים מכשולים' מיותרים ולא מהותיים, בכדי שהמשודך יצא לפגישה טובה. זה ממש לא "יש פגישה מחר" וזהו.

אנשים חושבים שלתאם זה פשוט, זה לא כך. לעיתים גם לתאם יום ושעה לפגישה, צריך לכך גישור ותיאום מיוחד, אם הצדדים לא גמישים מספיק.
אגב, מהדברים האלו גם ניתן לדעת על אישיות האדם.

נושא נוסף בעל חשיבות גדולה מאוד, הוא האמינות. אני ישרה ואמיתית, ואם יש פרט חשוב שהצד השני אמור לדעת, אני תמיד יגיד מראש. יושר וכנות זה דבר ראשון, וכל שקר ייצא לאור אח"כ.

שלב הבא הפגישה, אם מישהו חוזר מפגישה ואומר 'לא רוצה זה לא מתאים', אני לא אומרת 'תלך לפגישה נוספת'. אבל אם הוא מתלבט, אני ממליצה שילך עוד פעם כדי להיות בטוח. לפעמים קורים דברים באמצע, לדוגמא התחילו כבר להיפגש והכל נראה טוב ויפה, ולפתע האבא התנגד, מסיבה זו או אחרת. במקצוע הזה יש המון תפירת קצוות, אנרגיות, זמן וכח שמוציאים, עד שרואים את הפירות.

בדור שלנו הילדים הם לא כמו מה שהיה פעם.. הם יותר חשופים לעולם... הם חיים בסרט...
ילדים תתעוררו. החיים הם לא סרט! אל תצפו שיקרה לכם מה שקורה בסרטים...

דבר ראשון תנו למוח לעבוד. תיפגשו, תכירו את האדם שנמצא מולכם, מספיק בשלב הראשון רק שהשיחה בינכם תזרום ויהיה נעים ונחמד. לא צריך לקרות יותר מזה...
בפגישה שניה כבר מדברים יותר לעומק על החיים על השאיפות ועל ההתאמה...
בהמשך פגישה שלישית רביעית כבר יש כימיה טובה ונפתחים אחד לשני, הו אז נפתחים גם הלבבות...

אני רוצה להתמקד הפעם במעוכבי שידוכים. כאלה שהחברים סביבם כבר נשואים וגם עם ילד ראשון והם עדיין בשלב החיפושים.
הבעיה לדעתי מתחילה כבר בהתחלה ולא התחילה עכשיו כשעברו את הגיל הממוצע.

כבר בתחילת הדרך ההורים צריכים לשבת עם המשודך, לעשות רשימה/טבלה, להעלות נקודות מי אני ומה אני מחפש. חייבת להיות תמימות דעים בין ההורה לילד. אם זה לא יקרה, הזמן מתבזבז והשידוך המיוחל לא יגיע. הילד ילך לפגישות עם מיועדת שההורים שלו רוצים ולא מה שהוא רוצה. ויחזור שוב ושוב ויגיד לא לא לא...

אני בעד מלכתחילה שהשדכנית תהיה בקשר ישיר עם המשודך, בהסכמת ההורים. הילד יודע להסביר הכי טוב מה הוא מחפש ויותר טוב מה הוא לא מחפש...
כשלא הולך בכיוון מסויים, צריך לעשות חושבין ולהסיק מסקנות ולהגיע לתובנות. כשלא הולך בדלת נעולה, אין ענין לפרוץ את הדלת. עוברים לדלת אחרת.

והסיבה לאי מציאת השידוך יכולה להיות בכל מיני מישורים, הן בהתנהלות השדכנית, אז ניתן ורצוי להחליף שדכנית, הן בזה שלא הוגדר במדויק מה הכיוון ומה מחפשים, ועוד.

הרבה פעמים זה נתקע בגלל התנהלות של אחד ההורים. אבא או אמא שמכל מיני סיבות במכוון או רוב הפעמים שלא במכוון, עוצרים את ההתקדמות של השידוך. הורה יקר, דע את מקומך. לפעמים צריך לזוז הצידה ולתת למישהו אחר לנהל את הדברים. התוצאה תגיע יותר מהר...

רד מהעץ

בחור, אליך אני מדברת במיוחד. אתה רוצה משהו חיצוני. תרד מהעץ. יופי פנימי לא פחות חשוב. חשוב שבחורה תיהיה אסטטית ואכפתית למראה שלה, אבל מעבר לזה... גם אתה לא מלך היופי...


צריך להתפשר. נקודה

נקודה חשובה מאוד שיש לי להדגיש:
כדי למצוא שידוך צריך להתפשר. נקודה. אין מושלמים בחיים. גם לא אתם. מה זאת התפשרות? ישנם נתונים שלא יכולים להשתנות. כמו גובה של אדם, עדה, וכו', יש נתונים שהם פתוחים לדיון האם יכולים להשתנות כמו שמח, מדוכא, שקט, רעשן, קמצן, בזבזן וכו'. וישנם נתונים שיכולים להשתנות כמו בחור יושב ולומד, או עובד(לאחרונה אני נתקלת בבנות שאם הבחור לא עובד הייטק ומכניס עשירייה אז לא מענין...

מה שחשוב לבדוק כרגע זה האם הבחור חרוץ עם שאיפות והאם יביא פרנסה ולאו דווקא כמה כסף עושה היום), האם הוא רוצה לגור כאן או שם, וכדו'. תבחינו בין הנתונים, כל מה שנתון לשינוי אפשר ורצוי להתפשר עליו. אנשים משתנים בחיים.

רשימת הנתונים אינדיבידואלית לכל מועמד. כדאי לשבת ולחשוב מה הכי חשוב לי, מה נתון קבוע ומה יכול להשתנות בהמשך.
ובכל מקרה בשידוכים תתמקדו בעיקר ולא בטפל!


יחי החופש הגדול?

בחורים יקרים, הבנות מחכות לכם בארץ. הן רוצות להתחתן...
דובר לאחרונה על הבחורים "בשליחות".. אני לא רוצה לעשות הכללה, אבל כבר לפני שנים אני כואבת על התופעה הזאת... בחור סיים שליחות? שיחזור לארץ להתחתן. הבחור ממש רוצה לצאת לשליחות? שיצא עם אשתו בעזרת השם ואפילו אם זה רק לשנה אחת.

אין מה לבחור לחפש בכל המקומות האלה בעולם! זאת הפקרות בעיניי...

לא רק זה, כמה שהבחור יותר מסתובב בעולם, למה לו למהר להתחתן בכלל? יחי החופש הגדול...

הורים ומחנכים יקרים, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל לעודד את הבחורים לסיים קבוצה ולחזור הביתה לחיים האמיתיים ולהקים משפחה.

בחור בוגר יקר, תחפש לך מישהי מקסימה בין הבנות שקרובות יותר לגיל שלך... תאמין לי שיש בנות שהן מעל הגיל הממוצע והן עדיין בחורות שוות שנתקעו מסיבה זו או אחרת...

נושא אחרון שנתקלתי יותר לאחרונה מפעם...
אני מוצאת את עצמי רודפת אחרי ההורים ומחפשת אותם לבדוק האם ביררו על ההצעה שנתתי וכדו',
הלו הורים? מי מחפש שידוך? אני לבת/בן שלי או אתם לבת/בן שלכם?!

תבינו, לחפש ולמצוא שידוך לילד שלכם, דורש מאמצים רבים מצידכם! זאת התמסרות והתמקדות! בדיוק כמו שאר הענינים החשובים שלכם כמו לעבוד ולהביא פרנסה.

תקדישו לנושא את מרכז חייכם בשלב הזה של החיפושים. אתם אלה שצריכים לרדוף אחרי השדכנית ולא ההפך.

אני מאמינה שיגעת ומצאת תאמין.

(אני מדברת על השלב שכבר יש הצעה על השולחן. אם אין הצעה, לא יעזור שכל יומיים תתקשרו)

ובצורה מסודרת, להלן כמה טיפים ל"עשה ולא תעשה" בשידוכים. רלוונטי היה ועדיין:

להורים:
א. להתחיל לחפש שידוך מוקדם אף אחד לא יבטיח לכם שתמצאו מיד. אפשר להתחיל גם בגיל 18 לבנות. כמובן רק אם המועמד בשל לחתונה. ואם הציעו לכם הצעה, לא לפסול אותה מיד על הסף, כי ייתכן שהגיע הזמן, וזו ההצעה המתאימה.

ב. כשמגיעה הצעה, לברר מיד, לא לבזבז זמן. חבל! זה גם מראה על רצינות, אם ההצעה לא נראית, חשוב להחזיר לשדכנית גם תשובה שלילית.

ג. הורים, כשאתם מבררים על הצעת שידוך, אל תשאלו לדעתם של הילדים הנשואים שלכם. לא צריך לשמוע מה כל אחד מהאחים אומר על זה./. כל אחד חושב מנקודת הראיה האישית שלו. תעשו את שיקול הדעת הנכון בינכם, ההורים והמשודך.

ד. לא יצא שידוך, לא נורא! אפשר להרים טלפון להגיד תודה, מישהו התאמץ בשבילכם! אם שדכנית עבדה קשה מאוד בשביל להציע משהו מתאים, ובסוף זה 'לא הלך'. אולי אם תביעו הערכה, השדכנית תמשיך להתאמץ בשבילכם.

ה. יש תופעה מאוד עצובה, שכדאי לדבר עליה. יש הורים, ובהרבה מהמקרים מדובר באמא, שלא 'משחררת' את הילד ורוצה להשאיר אותו לעצמה. לעיתים זה גם לא במודע, אבל זה כך . הורים שחררו! אני רוצה להוסיף, שמבוגר שלא התחתן, בהרבה מהמקרים זה כתוצאה מהתנהלות ההורים.

ו. חפשו לילד שלכם מה שטוב לו, ולא מה שטוב לכם. לא חשוב שהעיקר תהיה לכם כהורים, כלה חסידית. החשוב הוא שילדכם יבחר את המתאים לו ביותר, לכל ימי חייו. אם ח"ו זה לא יתאים לו, המירמור יכול ללוות אותו כל חייו! חפשו לילד מה שמתאים לו, ולא מה שמתאים לכם, בלי לזלזל חלילה גם במה שההורים רוצים.

ז .להורים, אל תפלו ברוחכם! תזכרו שהשידוך מגיע משמים ובנוסף להשתדלות המחייבת, יש להתפלל על זה.


לילד והילדה בשידוכים:

אם את\ה רואה שכלום לא זז והשעון מתקתק, צאו מהמעגל הזה ותדאגו לעצמכם! תבקשו עזרה, ואל תמתינו, שלא יהיה מאוחר מדי!

ב. אל תתייעצו עם החברים על שידוכים. מהדברים הללו יכולים לצאת תקלות לא כל מה שלא מתאים לחבר שלי, לא יכול להתאים לי.

ג. לאחרונה יש הרבה מקרי חוסר התאמה ול"ע מקרי גירושין. אל תשקרו בפגישות, אמרו רק את האמת על עצמכם! האמת אח"כ תצא לאור, אל תשקרו שאתם מישהו אחר. אם הצד השני ירצה אתכם כמו שאתם, זה הבן זוג שלכם.

ד. אמנם בחורים יקרים, אתם מחפשים בחורה 'טובת מראה'. אבל תזכרו, שיש דברים טובים אחרים, לא פחות חשובים, והם המידות הטובות

אני רוצה להדגיש שאני מדברת בשם עצמי ומניסיוני האישי, ולא מתיימרת לדבר בשם שדכניות אחרות. כרגע אני מדברת כשדכנית, אך אני מכירה היטב גם את הצד השני, כהורה לילדים בשידוכים.

ולסיום, אשמח לייעץ בהתנדבות לכל מי שמרגיש שיש איזה משהו שתוקע את התהליך של מציאת שידוך ולא מבין מה הדבר...