מאת: שניאור זלמן ברגר, "משפחה"

***

בית הכנסת חב"ד.
מיקום: שכונת 'נווה שלום'
שנת הקמה: תרס"ג
סטטוס עכשווי: נעול ונטוש

***

"בית הכנסת שבשכונת 'נווה שלום', נבנה מלכתחילה כבית הכנסת של חסידות חב"ד", מספר החוקר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר. "בשכונת 'נווה שלום' היתה קהילה קטנה של חב"ד והחסידים התפללו שם לאורך כל השנים באופן רשמי".

מי שהקים את בית הכנסת הוא הגה"ח רבי שניאור זלמן סלונים, שהגיע בעקבות בקשתו של הגאון בעל ה'תורת חסד' מלובלין מחברון כדי לכהן כרב הקהילה החסידית ביפו. אגב, ברגר מבקש להדגיש כי בימים בהם הוקם בית הכנסת, העיר תל אביב כלל לא היתה קיימת, אלא היתה רק העיר יפו, ובית הכנסת חב"ד היה בין המבנים הראשונים שהוקמו מחוץ ליפו, ושימש ממילא כאחד המבנים הראשונים בתל אביב.

"בית הכנסת היה מפואר מאוד", מדגיש ברגר, "הוא נחשב לייחודי בשל ציורים מרהיבי עין שהיו על הקירות וגם הריהוט היה מיוחד מאוד. זו גם הסיבה שבימים אלו, העירייה מבקשת לשמר את המקום".

אלא שעם השנים היה גורלו של בית הכנסת חב"ד דומה לשל בתי כנסת אחרים בתל אביב. "נבנו בעיר עוד בתי כנסת של חב"ד, וחלק מהמתפללים עברו להתפלל בהם. מתפללים אחרים עברו לגור במקומות אחרים, ועם הזמן בית הכנסת החב"די במקור הפך לבית כנסת שמשמש יהודים בני עדותך המזרח. בהמשך גם הם עזבו בשל סיבות שונות ואז הוא ננטש לחלוטין".

ברגר מציין כי ברגע שלא התפללו עוד תושבים בבית הכנסת, היו גורמים לא רצויים שניסו להשתלט עליו, ובתגובה לכך, הגיעה העירייה ואטמה אותו לחלוטין. "בהמשך, העירייה החליטה להפקיע את בית הכנסת לטובת בניית כביש איילון", הוא מוסיף, "אך לבסוף הכביש לא נבנה באותו אזור, וכך נוצר מצב אבסורדי, בו בית הכנסת מוסיף לעמוד על תילו, אך אין למי להחזיר אותו.

"היה גם שלב בו חשבו להרוס את המבנה, אך הרב יוסף גרליצקי, שליח חב"ד בתל אביב התערב ונלחם בכל הכוח, וגם העירייה הודיעה כי המבנה ישומר, מאחר שיש בפנים ציורים של ציירים גדולים מאוד והוא נחשב למבנה אמנותי. העירייה השקיעה הרבה כסף כדי שהמבנה לא יתמוטט, מכל הכיוונים הוא מכוסה בעמודי תמיכה ואילו הגג שקרס הוחלף בברזנט. ככה הוא נשאר הרבה שנים.

"כחסיד חב"ד אני יכול להעיד עד כמה שזה חבל", מציין ברגר, "אמנם אין באיזור הרבה חסידי חב"ד שיכולים לשוב להתפלל שם, אבל אני בטוח שאם רק ישפצו את בית הכנסת ויתמכו בו, ניתן יהיה להשתמש בו כבית כנסת או כישיבה או לשימוש תורני אחר".