מענדי דיקשטיין

נתבקשתי ע''י כמה מהחברים פה לכתוב מספר מילים על מחנכי הרב יעקב יעקובוביץ ע''ה שנפטר לבית עולמו.

הרב יעקובוביץ היה יהודי חי, שהחיוך לא מש משפתיו.
מדהים לחשוב על כך שמדובר ביהודי ניצול שואה שביחד עם זוגתו הרבנית זיסל ע''ה ניצולת שואה אף היא (ששימשה אם בית מסורה לתלמידי הישיבה בקרית גת ובמיוחד לקטנים, שהייתי ביניהם) הקימו בית לתפארת אך זה במאמר המוסגר היות ואני מתייחס לדמותו החינוכית כפי שחוויתי בעצמי.

כאשר נכנסתי ללמוד בכיתתו בכיתה ו' של שנת תשנ''ב, הלימודים לא תפסו את ראש רשימת העיסוקים המעניינים אותי, החיים בפנימייה, החברים במתיבתא ובכלל העולם החדש והמעניין שנגלה לפני בזכות המגוון הרחב של התלמידים שלמדו במתיבתא דאז די מילא אותי, כמו גם הרצון לעשות 'חוכמות' ו'קונצים' על מנת להתקדם ולשפר את המעמד החברתי הנחוץ כל כך במקומות כאלו.

ואז נכנסתי לכיתה ו'. הרב יעקובוביץ שהיה גדול מאיתנו בדורותיים ויותר לא עשה לאף אחד הנחות, עם חיוך ומילים רכות במבטא המיוחד לו דרש מאיתנו 'תנסה להבין את הגמרא', ' תנסה להבין את הרש''י' וכו'.

בדרכו המיוחדת הוא לא נתן לתלמידים מסויימים ובהם לי עצמי, להסתמך על הכישרונות הטבעיים ו'לצוף' מעל השטח כך שאין טענות על חוסר ידיעה אלא דרש שנתעמק לבד וננסה לחדש דברים משלנו, ולא היה גבול לשמחתו כאשר תלמיד ענה תשובה מבריקה או שאל שאלה לא צפויה, בכיסו היו שטרות של דולר אותם נהג להעניק לתלמיד שכזה וב''ה שזכיתי לקבל ממנו כמה וכמה שטרות של קורת רוח בעמל התורה.

כאשר ראה שהכיתה אינה ברמה אחת ייסד את 'קבוצת התוספות' של תלמידים היוצאים לשיעורי תגבור ולומדים תוספות ומפרשים כאשר הכיתה משננת שוב את הגמרא. למרות מחאותיי וחוסר רצוני הוא הכניס אותי לקבוצה הזו ועל כך אני מודה לו עד היום, הוא הכניס לי את החשק בלימוד בתורה, את הטעם שבחווית החיפוש אחרי התשובות והשמחה שבפתירת קושיות ובכלל את העונג שיש בלימוד גמרא שעד שלמדתי אצלו נדמתה לי כעול שצריך איך-שהוא להסתדר איתו, דבר שלקחתי מאז ועד היום.

לא היה גבול לשמחתי ולשמחת שאר תלמידי בכיתה כאשר נודע לנו שבשנת תשנ''ג הרב יעקובוביץ ממשיך איתנו לשנה נוספת, בשנה קשה זו של עדכונים משתנים מבית חיינו בנוגע למצבו של הרבי ראינו במוחש את התקשרותו לרבי, שהיה מחובר בלב ונפש לרבי ובכל פעם שהודיעו על החמרה במצב היה אומר איתנו תהילים ברצינות ובכאב. עד היום אני זוכר את המילים שלו בכ''ז אדר תשנ''ג על כך שהרבי נמצא כבר שנה שלימה במצב כזה ועד כמה זה ממש נגע לו בעצם נשמתו.

אך דומה שהשפעה הגדולה שלו עליי באה לידי ביטוי בעובדה הפשוטה הבאה: בשנת תשנ''ב כשהייתי בכיתה ו' למדתי אצלו בשיעור גמרא את מסכת פסחים, מסכת זו אינה נלמדת בדרך כלל בכיתות הללו ומשום מה בשנה זו הוא החליט שזו המסכת הראויה ללמד אותנו.

משנת תשס''ד עת זכיתי ללמד את כיתה ו' בחיידר חב''ד בתל אביב, ולאחר מכן כשחינכתי מספר שנים את כיתות ו' בחיידר חב"ד באר שבע, והמשך בחמשת השנים שלימדתי את כיתה ו' בחיידר חבד במוסקבה ועד היום כשאני מלמד בשנים האחרונות את כיתה ו' בת''ת חב''ד בחולון אני מלמד את מסכת פסחים...

אותה מסכת שבה רכשתי על ידי הרב יעקב יעקובוביץ ע''ה את טעם ושמחת לימוד התורה.

לחביבותא מילתא מצורף פה הצילום של הגמרא אותה לימד אותנו הרב יעקובוביץ לפני 26 שנים...