מאת: כתב COL

לאחר כמה חודשים בהם עמל צוות היגוי מורחב על יישום רפורמה נרחבת במערך הכשרות, עליה הוחלט כבר לפני כשנה, השבוע הגיע המתווה לשולחנה של מועצת הרבנות הראשית, אולם בסופו של דבר אושר רק סעיף אחד, מרכזי אמנם, הקובע את ניתוק יחסי משגיח-מושגח.

יתר הסעיפים נדחו מהדיון וזאת לאור מכתב מנומק ששלח הרב מרדכי ביסטריצקי, רב הכשרות בצפת ורב קהילת חב"ד בעיר, ושבעקבותיו הצטרפו רבנים רבים שביקשו את שיפור המתווה כך שיהא ראוי גם לערים בהם הרב מעוניין לקבוע נוהל 'מהדרין' ברמה גבוהה יותר.

בראש מסקנות הוועדה החשובה עמד כאמור הנושא של יחסי משגיח-מושגח,, כדי למנוע את ניגוד העניינים המובנה שעלול להיות בעבודת המשגיחים. בנוסף, כלל מתווה הכשרות שהציגו חברי צוות ההיגוי של הרפורמה המלצות משמעותיות נוספות לייעול מערך הכשרות של הרבנות, כמו: קביעת נהלי כשרות אחידים בכל הארץ באמצעות סימון שייתן היכר לרמת הכשרות.

המתווה כולו היה אמור לעלות להצבעה ביום שני השבוע, בישיבת מועצת הרבנות הראשית. אך בתום דיון ארוך וחילופי מכתבים ארוכים ומנומקים שקדמו לישיבה, לא התקיימה הצבעה על המתווה הרחב. אלא שעל פי פסיקת בג"ץ, עד סוף החודש הלועזי הנוכחי, היה על הרה"ר לתקן את זיקת המשגיח והמושגח, ומשכך, פעלו חברי מועצת הרה"ר על הניסוחים הרואיים ואישרו את המלצות צוות ההיגוי למתווה הכשרות בפרק העוסק בניתוק התלות בין בעלי עסקים למשגיחים - בלבד.

מי שהוביל את הדרישה לשינוי במתווה החדש בכללותו וכמעט הביא לדחייתו כליל, כולל הפרק העוסק בזיקת המשגיח ובית העסק, הוא הרב מרדכי ביסטריצקי, רב הכשרות בצפת, שמי שיגבה אותו הוא הרה"ג שמואל אליהו רב העיר צפת. בעקבותיהם, רבנים רבים נוספים, כולל נציגי צוות ההיגוי, הודיעו כי לא יוכלו לחתום על המתווה עד לקבלת התיקונים שהציג הרב ביסטריצקי.

עיקרי הטענות והבקשות לתיקונים עסקו במתן סמכות גבוהה יותר לרב המקומי שלא יוכפף לחלוטין לנוהל הכללי המתגבש, אף שעצם קיומו ראוי וטוב. הרב ביסטריצקי דרש כי העלאת רמת הכשרות תהיה לחומרא, לכל הדעות, (כמו: בישול ישראל, איסור קטניות בפסח) ותוכפף לסמכות הרב ולא בכפוף לשיקול דעתו של בעל העסק, כפי שהציעה הרפורמה. זו גרסה, כי בעל העסק יוכל לבחור את רמת החומרה כרצונו.

הערות נוספות שהוצגו עסקו במחיקת סיווג הפרת כשרות בחלוף שנתיים מההפרה, שהמתווה הציע כי המחיקה תתבצע ללא מתן אפשרות לרב המקומי להתנגד לו. בנוסף, העלה הגר"מ ביסטריצקי דרישה למתן הרשאה בלעדית לרב המקומי לדרוש תוספת עלויות וזמן השגחה לפי שיקול דעתו, ובנוסף, להרחיב משמעותית את ההרשאה הבלעדית לרב המקומי לפסוק לחומרא, בנושאים השנויים במחלוקת.

אחת מהסיבות שהובילו את הרב ביסטריצקי להתנגד למתווה המוצע, היא העובדה כי החרדים בצפת והתיירים הבאים אליה רואים בהכשר שלו ברבנות צפת כ'מהדרין' לכל דבר ועניין כמו הבד"צים המובילים, ולכן הוא חש אחריות כבידה לוודא שהכשרות אכן תתנהל ברמת מהדרין גבוהה. "אני סובר" ,אמר הרב ביסטריצקי, "שמוטלת על הרבנים החובה שהכשרות תתנהל ברמה הכי טובה שיש, ולא לקבל את זה שבגלל שזה רבנות אז אפשר להתפשר".

הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית הגר"ד לאו הסביר לחברי המועצה את חשיבות סעיף ניתוק הזיקה בין המשגיח לבית העסק, והרב לאו הוסיף כי מניסיונו בעבר, במסגרת העסקה ע"י חברות שירותי כוח אדם, בסופו של דבר גם המשגיחים המועסקים בהסדר זה בערים השונות מרוצים ומקבלים את שכרם והזכויות הסוציאליות המגיעות להם כדין.