לפני מספר שנים, עורך הכרך החדש ד"ר זאב לוין, פנה אלי בבקשה מיוחדת - לערוך מחקר תיעודי אודות חב"ד במרכז אסיה, ובעיקר בערים סמרקנד וטשקנט בהן חב"ד פעלה ופועלת מזה למעלה ממאה שנה, נעניתי לאתגר ופתחתי במחקר מסועף והכל בתיאום עם ד"ר זאב לוין ומנהלת הפרוייקט ותחקירנית - נעמה שי-כתריאלי.

המחקר החל משליחי אדמו"ר הרש"ב באוזבקיסטן הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה, שליח אדמו"ר הריי"צ הרב שמחה גורודצקי, ולאחר מכן קהילות חב"ד שהתפתחו באיזורים אלו בימי השואה ולאחריה, ועד לתחילת פעילות שלוחי הרבי ובהם הרב אבא דוד גורביץ שיחי'. בתום המחקר, התיעוד ממקורות רבים הפך למאמר קצר הסוקר בשפה עכשווית, את תולדות חב"ד באסיה התיכונה במשך למעלה ממאה שנה.

אמש באירוע חגיגי ורב רושם, הספר יצא לאור, ומלבד המאמר הנזכר, חסידי חב"ד, מוזכרים בתוך מאמרים של פרופסורים וחוקרים מכל רחבי העולם, אשר השתתפו בכתיבת הספר.

והנה נקודות מרתקות: ד"ר אלברט קגנוביץ מקנדה, מספר על פעילות הרב אליעזרוב למען הידורים בשחיטה בסמרקנד, ואילו עורך הספר ד"ר זאב לוין מציין כי השלוחים הרב אליעזרוב והרב נאה השפיעו עמוקות על היהודים המקומיים.

החוקר בנימין בן דוד מציין כי הרב נאה היה מהנאבקים בהכנסת מודרניזציה במוסדות החינוך היהודיים, ולצד דברים אלו במסגרת מיוחדת מספר אודות אישיותו ופועלו של הרב נאה בסמרקנד, מצרים וארץ ישראל. ובמאמרו של ד"ר גיורא פוזילוב מתפרסם לוח שנה בשפה הבוכרית, מאת הרב חיים נאה.

על ההשפעה המיוחדת של שלוחי חב"ד בתקופה ההיא, מספר החוקר יוחאי פרימק, כי למרות שבקרב בני עדת הבוכרים נוהגים לאכול בחג השבועות מאכלי בשר, הרי בהשפעת שלוחים אשכנזים ובעיקר חב"דיים, התחילו בני העדה לאכול בחג השבועות גם מאכלי חלב. ופרופסור אוון רפורט מארצות הברית, מספר כי בתקופה זו החלו להשתלב ניגונים חסידיים בקרב בני העדה הבוכרית. מספר חוקרים מתארים בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב"ד בתקופת הקומוניזם , בדגש על הישיבה החב"דית בסמרקנד.

במאמר שפירסמתי בספר, משולבים עדויות תיאורים ותמונות, אשר יחד מספרים בקצרצרה את פועלם של חסידי חב"ד בטשקנט וסמרקנד, ולהלן מספר שביבים:

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב הגיע לאיזור בפעם הראשונה ככל הנראה ב-1894 [בהכוונת רבו רבי שלום דובער שניאורסון - הרבי החמישי של חב"ד] ובשנת 1897 נשלח שוב. הפעם הוא נשאר שם כמה שנים ברציפות. במשך שנים רבות שילב את תפקידיו בחברון תחילה איש ציבור ולאחר מכן רבה של חברון - עם תפקידיו במרכז אסיה - תחילה היה רב ביישוב קטן ואחר כך היה לרבה של סמרקנד.

בעת שהותו במרכז אסיה שינה את משפחתו לאליעזרוב, שם שנשא גם אחרי חזרתו לארץ. בשהותו בסמרקנד הוא לימד תורה והלכה, פעל לשפר את תקנות השחיטה שהנהיג לבני העדה והקים בית מדרש שהכשיר תלמידים רבים.

הרב אברהם חיים נאה. הרב נאה יצא לשליחות בברכת הרבי הרב שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. כמו הרב אליעזרוב גם הרב נאה אימץ לעצמו שם משפחה מקומי, ונקרא גם הוא על שם אביו - חיים מענדלייב. מספרים על הרב נאה שלימד את השפה הבוכרית מתוך חומש שהיה בו תרגום לבוכרית, בתוך חודש ימים מיום הגיעו למקום.

***

שואה. בקיץ 1941, כאשר גרמניה כבשה שטחים נרחבים מברית המועצות, מיליוני אזרחים ברחו מהאיזורים הקרובים לחזית, ומקצתם הגיעו לערי מרכז אסיה. בפליטים שהתיישבו במרכז אסיה היו אלפי חסידי חב"ד.

בספר לתולדות היהודים באסיה התיכונה, סיפר אברהם קלבן, שהיה פליט באוזבקיסטן בימי המלחמה, על אישים בעיר טשקנט שעשו רבות למען הפליטים, אירחום בביתם ועזרו להם בכל מה שנדרש. אחד האישים הוא הרב שמואל מנחם קליין, חסיד חב"ד שהתגורר בלנינגרד והגיע בימי המלחמה עם משפחתו לטשקנט, ואחר הוא הרב מרדכי סירוטה, הרב מרדכי ורעייתו מרת רבקה סירוטה נולדו באוקראינה, ובצעירותם עברו להתגורר בטשקנט, שם נישאו והקימו את ביתם. הרב מרדכי היה חסיד ברסלב, ובימי השואה, כאשר אירח פליטים רבים, הכיר את חשובי חסידי חב"ד והתקרב עם הזמן לחב"ד.

אחרי השואה. חרף הדיכוי הקומוניסטי שמרו החסידים על קשר חשאי עם הרבי - רבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש, ואת מכתבים כתבו ברמזים ובקודים, מקצתם בשפת צופן מוסכמת בין החסידים. הרבי מליובאוויטש כונה במכתבים בשמות קוד שונים ומשתנים: סבא, זיידע (סבא ביידיש), דדושקה (סבא ברוסית), דוד, דוד חיים ועוד.

***

שלוחי הרבי. בשנת 1990, הגיע לטשקנט בהוראתו של הרבי מליובאוויטש, השליח הראשון של חב"ד למרכז אסיה, הרב אבא דוד גורביץ. באמצע שנות התשעים נוסד ארגון 'אור אבנר' שנקרא על שם הרב אבנר לבייב אביו של לב לבייב. האחרון הינו איל הון ממוצא בוכרי, המקורב לחסידות חב"ד עוד מילדותו, כאשר למד תורה אצל הרב אבא דוד גורביץ בטשקנט, לקח תחת חסותו את הפעילות החינוכית בחבר העמים. בשנת 1997 נפתח בטשקנט בית ספר חב"ד, בו למדו מאות תלמידים יהדות ועברית בחסות חב"ד ובסיוע גופים ממשלתיים ישראלים דוגמת לשכת הקשר - נתיב, ומשרד החינוך הישראלי.