הרב מאיר אליטוב

שמונה שנים חלפו מאז פטירתו של מי שהוא ללא ספק אחת מדמויות ההוד והמופת של הדורות האחרונים, הרשל"צ הרה"ג המקובל רבי מרדכי אליהו זצוק"ל.

בבואנו לצייר קווים לדמותו יש להקדים ולומר שבכל הקשור לרב, רב הנסתר על הגלוי, וגם תוכן קשריו הגלויים והסמויים עם הרבי נותר בחלקו הגדול עלום וסתום כי מלבד כל ה"פרוייקטים" והמשימות הגדולות של הרבצת תורה, דאגה כנה ואמתית לציבור ההולך וגדל של המתדפקים על דלתותיו, והערת העם לתשובה לקראת בא הגאולה, היה הרב עסוק מאוד בהסתרת עצמו ובאומנות של ממש הצליח להצניע את גדולתו וקדושתו מרוב ציבור שומעיו.

השגות נעלות
גם בקרב אנ"ש ישנם רבים שהחשיבו את הרב ל"ידיד חב"ד" המשתדל להגיע לכל אירוע הקשור לרבי ולפעולותיו, אבל לא ידעו שלרב היו "השגות" גבוהות ונעלות מאוד בקשר לרבי. בפגישות הראשונות שהיו לי אתו הייתי פותח בכל פעם בשיחה של הרבי ונדהם לגלות שהרב יודע את השיחה על בוריה, כך נשנה הדבר פעם ועוד פעם עד שהבנתי שלמעשה, אין לי כל כך מה לחדש לרב בתורתו של הרבי.

לא פעם יצאתי ממנו בהרגשה עמוקה שהשגותיו וההתקשרות שלו לרבי לא היו מביישות גם את זקני החסידים וגדולי המקושרים כשהכל נעשה בצניעות, בפשטות, בשקט ובהסתרה.

לימים, חשף הרב טפח מהערצתו לתורת הרבי בדברים שנשא לאחר שובו מבית החיים בג' תמוז
תשנ"ד ובין שאר הדברים המדהימים שאמר אז הוסיף: "מי שלומד שיחה של הרבי ואינו מרגיש את העילוי המיוחד הנגרם בשל כך צריך ללכת למקווה פעם נוספת...". ועוד הוסף: "הרבי דיבר ליושבי הארץ את מה שראה בשמים...".

ובכל זאת נדמה שהגילוי הגדול בדבר הקשר הסמוי והנעלה שבין הרבי לרב נמצא ביחידות האחרונה משנת תשנ"ב.

שלוש פעמים ביקר הרב אצל הרבי אולם, הפגישה הרביעית והאחרונה שהתקיימה בניהם בו' מר- חשון תשנ"ב אינה דומה לאף אחת מהיחידויות שקדמו לה.

דיון נוקב בדבר גאולתן של ישראל
מתוך התיעוד הקיים של פגישה זו, אותה הגיה הרבי בעצמו, אנו למדים שאין המדובר בעוד פגישה שרבות כמותה קיים הרבי עם גדולי ישראל השונים, אלא ביחידות שהיא למעשה וויכוח גדול המתנהל כדין תורה של ממש בנושא הניצב ברומו של עולם, ומאחורי כל דברי התורה הנאמרים שם על ידי שניהם מסתתר למעשה דיון נוקב בדבר גאולתן של ישראל- האם צריכה היא לבא מיד, או שמא יש דברים המעכבים את הגאולה ח"ו.



פגישה זו נקראת "יחידות", הגם שנכחו בה למעלה מעשרים איש, כי למעשה, לא עמד איש איתם בדברם, ואיש מהנוכחים לא נכנס במחיצת עומק דבריהם. הרבי והרב שוטטו לבדם ממעל בבירור עדין ומדוקדק של דיני הגאולה העתידה ובתנאים להגעתה.

הנהגה ידועה היתה לו לרב להבליע מסריו בתוך דברי תורתו, ופעמים רבות כשהיה בנוכחות ציבור גדול מאוד, היה מעביר מסר סמוי לאיש זה או אחר המובלע בתוך דברי התורה שאמר. מומחיותו בהנהגה זו היתה כל כך גדולה, עד שאף אחד מהנוכחים לא הבין ולא העלה בדעתו שבדבריו של הרב מוצפן מסר ליחיד הנוכח בקהל, ורק האיש אשר אליו כוונו הדברים הרגיש מיד שהמדובר בו, ואילו שאר הציבור בטוחים היו ששמעו זה עתה דבר תורה מרתק מעניני דיומא...

במהלך השנים הורגלתי להקשיב רב קשב לדבריו של הרב, ומנקודת מוצא זו באתי לעיין גם ביחידות הנ"ל. או אז מצאתי שיחידות זו צריכה עיון גדול ולימוד מעמיק, וגם כאן אין די בהטיית אוזן אלא שיש לפקוח גם את עין הלב כדי לחזות במחזה נורא ההוד אותו בחרו הרבי והרב לנהל "מעל ראשי הנוכחים".

איש מהעומדים בחדר לא העלה כלל בדעתו כי כאן ועכשיו ממש מתנהל וויכוח עצום ומכריע בין מנהיג ישראל ובין דיין צדיק ופוסק מומחה, המתנצחים בדברי תורה להוכחת דבריהם, תוך שהם מבליעים באומנות את כל טענותיהם ודעותיהם בתוך הגמרות והמדרשים ש"עפו" בחלל החדר בבקיאות מדהימה ממש.

כל היחידות כולה אינה אלא מהלך אחד רצוף של וויכוח גדול על גאולתם של ישראל, ואין בה ולו ציטוט אחד שאינו קשור לדיון הנ"ל או שהובא כהרצאת חידושי תורה הדדיים, דברי חידודין או מילות נימוסין וכו'. כל הגמרות, המדרשים והפסקים שהביא שם הרבי אינם באים אלא להוכחת צדקתו ולתירוץ קושיותיו הסמויות של הרב על דרישתו הנחרצת להבאת הגאולה תיכף ומיד, ללא כל תנאי, ולא מתוך ייסורים על עם ישראל ח"ו.

מנגד, עומד הרב אליהו שנתבקש על ידי הרבי לפסוק שעל הגאולה להגיע תיכף ומיד ובאופן עקבי הוא מקשה על הדרישה הנ"ל, ולהוכחת טענותיו הוא מביא מקורות שונים שבכל אחד מהם מסתתרת קושיא לתביעתו של הרבי, וכתשובה, מביא הרבי מקור אחר, שהוא למעשה התירוץ לקושייתו הקודמת של הרב.

כשמפתח הבנה זה בידנו, מסתדרים לפתע כל הציטוטים מהתורה, מגמרות הבבלי והירושלמי, מהמדרשים והפסקים ואף מסיפורי הצדיקים, בסדר מופתי של תביעה וקושיא, טענה ומענה, שאלה ותשובה, כי בדין תורה זה יש פתחון פה רק לטענות המבוססות על דבר תורה זו הלכה.
גם כשמסכים הרב לבסוף עם פירושו של הרבי לאחד מהמקורות, הוא שב ומקשה ממקור נוסף, או שעומד על נחיצותו של ענין אחר הנדרש מעמ"י כתנאי לגאולתו. רק לאחר וויכוח ארוך וסבוך המתנהל לעתים גם סביב הפשט של הגמרות והמדרשים עצמם, מסכים הרב שאכן יש לפסוק על הגאולה שתבוא מיד.

ראיה חותכת למהותה של יחידות זו אנו מוצאים בכותרת יוצאת הדופן שנתן הרבי ליחידות שהגיה בעצמו, וכך כתב שם בכותרתה: "רשימת הדברים ושקו"ט של כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת ביקור הרה"ג וכו' וכו' מרדכי אליהו (הרב הראשי דאה"ק) שליט"א". בכותרת זו כותב הרבי במפורש שיחידות זו היא שקלא וטריא, שפירושו משא ומתן או דין ודברים, מושג שלא נכתב על אף אחת ממאות היחידויות שקיים הרבי עם כל גדולי ישראל! ובזאת רמז הרבי על תוכנה המיוחד של יחידות זו.

הרבי הוא מנהיג ישראל, משה רבנו שבדור, ומתוקף מעמדו ודאגתו זו בא הרבי ותובע למען עמו בכל תוקף גם את הגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

תביעה זו מונחת לפתחו של רב ופוסק בישראל המוערך מאוד על ידי הרבי, כשהכל מבחינים שבראותו את הרב "צהבו פניו" של הרבי. במהלך כל הביקור חולק הרבי לרב כבוד גדול, ושבסיום הפגישה מלווה הרבי את הרב למכוניתו, וממתין בחוץ במשך שש עשרה דקות! לאחר שרכבו של הרב כבר עזב את המקום.


הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו לאחר הביקור

בארבעת הספרים שיצאו עד עתה לזכרו של הרב, הולך ומתוודע הציבור הרחב למה שהיה ידוע זה זמן לחוג מצומצם יחסית של מקורביו, ומהם עולים צדקותו וקדושתו המופלאות, כשבין מאות העדויות שבספרים על רוח קודשו והמופתים הרבים שחולל, רבים הם המעידים שראוהו בחלום או בתהליך של מוות קליני, כדיין היושב בבית דין של מעלה ופוסק דינם של אנשים בעולם הזה.

ואנו, שראינו את הרבי מבקש ורוצה כל כך שדווקא הרב הוא שיפסוק בעינינה של הגאולה, איננו זקוקים לראיה מן הספרים כדי להבין שפסקיו של הרב מתקבלים למעלה כשם שהתקבלו למטה...

כשאנו לומדים לעומק את קונטרס היחידות, אל יעלה על דעתנו חלילה שהרב אליהו רוצה את הגאולה פחות ממה שרוצה בה הרבי, וכל מי שנכח בשיעוריו הרבים יודע שתמיד הקפיד הרב לסיים את שיעוריו בדברי צפייה לגאולה, תוך שהוא מפליג ומאריך בתיאור יופיו של בית המקדש ובגודל הניסים העתידים להתרחש בזמן הגאולה.

אולם, במעמד קודש זה עומד הרב בתפקיד של דיין הדן דין תורה לאמתו, וכאן אין כל מקום לרצונות אישיים. זאת ועוד, בוויכוח הגדול המתנהל ברמזי רמזים אין מנצח ואין מפסיד, כי כשבסופו של דבר מוכיח הרבי שהלכה כמותו, נשמעת גם מהרב צהלת מנצחים.

• הקונטרס המלא: דין תורה על הגאולה

לימים נודע, שלאחר זמן, כינס הרב בית דין ופסק על הגאולה שצריכה להגיע מיד, כשהוא מחתים אותם על הפסק הנ"ל. לאחר פטירתו ועל פי החלטת תלמידיו נקבר הרב כשהפסק הנ"ל בתוך ידו הק'.

• גילוי מרעיש: פסק-הדין להבאת הגאולה של הרב מרדכי אליהו

ביום היארצייט של הרב כ"ה בסיון יתפללו המונים על קברו ובניהם ישאו רבים תפילה חרישית לזכות ולראות בעיני בשר את התגשמות הבטחתו של הרבי לבא לירושלים ולבקר את הרב בלשכתו.