מערכת COL
|
יום ג' ניסן ה׳תשס״ה
12.04.2005
יום זכאי לדורי-דורות
יום-הולדתו של נשיא ישראל נעשה יום של שמחה וזכות לדורי-דורות. י"א בניסן, יום-הולדתו של הרבי מליובאוויטש, הוא יום זכאי ויום-הודיה לקב"ה על האור הגדול שזכה לו דורנו * מאמרו השבועי של דובר חב"ד ומנהל אגף ההוצאה לאור של צעירי-חב"ד הרב מנחם ברוד מתוך 'שיחת השבוע' של צעירי-חב"ד.
בעולם החסידי נהוג לציין גם את ימי-הולדתם של צדיקים. יום שבו יורדת לעולם נשמה של צדיק ונשיא בישראל, הוא יום זכאי לדורי-דורות. זה יום שבו נקראים כל הקשורים לצדיק, לתורתו ולדרכו, להתעורר ביראת-שמים ובמעשים טובים, ולחזק איש את רעהו בהליכה בדרך אשר הורה.
בכלל, יום-הולדת של צדיק הוא יום שמחה, על האור שהאיר באותו יום בעולם. כשמדובר בנשיאי ישראל - השמחה גדולה פי כמה וכמה. חז"ל אומרים שהקב"ה בחר בא' בניסן ליום הקמת המשכן, "לפי שבאחד בניסן נולד יצחק, אמר הקב"ה: הריני מערב שמחתכם, שמחה בשמחה".
דבר מופלא נאמר בגמרא (מגילה יג,ב) בעניין יום-הולדתו של משה רבנו, ז' באדר. המן בחר בחודש אדר לביצוע מזימתו, משום שבחודש זה מת משה רבנו, והוא ראה בכך סימן רע לעם-ישראל. אולם חז"ל אומרים, שהמן לא ידע כי בחודש זה גם נולד משה, ו"כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה". רואים אנו אפוא, שיום-הולדתו של נשיא ישראל נעשה יום של שמחה וזכות לדורי-דורות, עד שבזכותו נתבטלה גזרת המן כעבור יותר מאלף שנה.
ביום רביעי הקרוב נציין את י"א בניסן, יום-הולדתו של הרבי מליובאוויטש. ביום זה, לפני מאה ושלוש שנים, ירדה לעולם נשמתו הקדושה של הרבי, ואנו זכינו לאורו הגדול. זה אפוא יום זכאי, יום שמחה והתעוררות, יום-הודיה לקב"ה. זה יום שבו ראוי לכל אחד ואחד לעורר את הזיכרון על המגע האישי שהיה לו עם הרבי, ולהתחזק בלימוד תורתו ובהליכה באורחותיו.
דברים מתממשים
בימים האלה, שבהם גוברים המתחים בין חלקי העם, חשוב להעמיד לנגד עינינו את דמותו הקורנת של הרבי, השופעת אהבה אין-קץ לכל אדם מישראל. הוא לא חסך זמן ומאמץ כדי לעזור לכל יהודי, ומעולם לא שאל לאיזה פלג או קבוצה שייך האיש. את כל הבאים קיבל בסבר פנים יפות, ולא התחשב בביקורת על שקירב את פלוני וניאות לפגוש את אלמוני.
בימים של אבדן-דרך בעימות המתמשך מול אויבינו, חיוני לזכור את הקול הברור והצלול שהשמיע הרבי, בדבר הדרך הנכונה להבטיח את שלומו וביטחונו של העם היושב בציון. הרבי זעק והתריע כי כל ויתור לערבים יחליש את עם-ישראל ויגביר את הלחצים לוותר עוד ועוד. הוא הזהיר כי מדיניות של נסיגות וכניעה תיתן תעוזה לגורמי הטרור ותסכן את חייהם של מיליוני יהודים. למרבה הצער נוכחנו כמה צדק.
הרבי ראה את הסכנה הנשקפת מהחוק הפרוץ בסוגיית 'מיהו יהודי'. לפני שלושים וחמש שנים הרעיש שמים וארץ וצפה שפריצת ההגדרות הבסיסיות של הזהות היהודית תהרוס את כל ענייני הדת בארץ. היו שלא הבינו את המשקל הרב שהרבי מייחס לסוגיה זו, וחשבו שהבעיה נוגעת ליהודי חו"ל בלבד ולא ליהודי הארץ. כיום ברור שכל המפולת המתחוללת לנגד עינינו הייתה נמנעת אילו היו מתקנים אז את החוק הפגום.
כשם שנוכחנו בצדקת דבריו אלה של הרבי, כך גדולה תקוותנו כי בקרוב ממש נזכה לראות בהתממשות בשורתו הגדולה, על בואו הקרוב של משיח-צדקנו, שיביא לנו את הגאולה האמיתית והשלמה.
בכלל, יום-הולדת של צדיק הוא יום שמחה, על האור שהאיר באותו יום בעולם. כשמדובר בנשיאי ישראל - השמחה גדולה פי כמה וכמה. חז"ל אומרים שהקב"ה בחר בא' בניסן ליום הקמת המשכן, "לפי שבאחד בניסן נולד יצחק, אמר הקב"ה: הריני מערב שמחתכם, שמחה בשמחה".
דבר מופלא נאמר בגמרא (מגילה יג,ב) בעניין יום-הולדתו של משה רבנו, ז' באדר. המן בחר בחודש אדר לביצוע מזימתו, משום שבחודש זה מת משה רבנו, והוא ראה בכך סימן רע לעם-ישראל. אולם חז"ל אומרים, שהמן לא ידע כי בחודש זה גם נולד משה, ו"כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה". רואים אנו אפוא, שיום-הולדתו של נשיא ישראל נעשה יום של שמחה וזכות לדורי-דורות, עד שבזכותו נתבטלה גזרת המן כעבור יותר מאלף שנה.
ביום רביעי הקרוב נציין את י"א בניסן, יום-הולדתו של הרבי מליובאוויטש. ביום זה, לפני מאה ושלוש שנים, ירדה לעולם נשמתו הקדושה של הרבי, ואנו זכינו לאורו הגדול. זה אפוא יום זכאי, יום שמחה והתעוררות, יום-הודיה לקב"ה. זה יום שבו ראוי לכל אחד ואחד לעורר את הזיכרון על המגע האישי שהיה לו עם הרבי, ולהתחזק בלימוד תורתו ובהליכה באורחותיו.
דברים מתממשים
בימים האלה, שבהם גוברים המתחים בין חלקי העם, חשוב להעמיד לנגד עינינו את דמותו הקורנת של הרבי, השופעת אהבה אין-קץ לכל אדם מישראל. הוא לא חסך זמן ומאמץ כדי לעזור לכל יהודי, ומעולם לא שאל לאיזה פלג או קבוצה שייך האיש. את כל הבאים קיבל בסבר פנים יפות, ולא התחשב בביקורת על שקירב את פלוני וניאות לפגוש את אלמוני.
בימים של אבדן-דרך בעימות המתמשך מול אויבינו, חיוני לזכור את הקול הברור והצלול שהשמיע הרבי, בדבר הדרך הנכונה להבטיח את שלומו וביטחונו של העם היושב בציון. הרבי זעק והתריע כי כל ויתור לערבים יחליש את עם-ישראל ויגביר את הלחצים לוותר עוד ועוד. הוא הזהיר כי מדיניות של נסיגות וכניעה תיתן תעוזה לגורמי הטרור ותסכן את חייהם של מיליוני יהודים. למרבה הצער נוכחנו כמה צדק.
הרבי ראה את הסכנה הנשקפת מהחוק הפרוץ בסוגיית 'מיהו יהודי'. לפני שלושים וחמש שנים הרעיש שמים וארץ וצפה שפריצת ההגדרות הבסיסיות של הזהות היהודית תהרוס את כל ענייני הדת בארץ. היו שלא הבינו את המשקל הרב שהרבי מייחס לסוגיה זו, וחשבו שהבעיה נוגעת ליהודי חו"ל בלבד ולא ליהודי הארץ. כיום ברור שכל המפולת המתחוללת לנגד עינינו הייתה נמנעת אילו היו מתקנים אז את החוק הפגום.
כשם שנוכחנו בצדקת דבריו אלה של הרבי, כך גדולה תקוותנו כי בקרוב ממש נזכה לראות בהתממשות בשורתו הגדולה, על בואו הקרוב של משיח-צדקנו, שיביא לנו את הגאולה האמיתית והשלמה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
