הבוקר נפטר השליח הרב זמרוני ציק ע"ה, רב ומשפיע קהילת חב"ד בבת ים, והוא בן 69, לאחר שלפני כחודש וחצי נפגע מאירוע מוחי שאחריו לא חזר להכרתו.

בשנת תשל"ד פתח את בית חב"ד בבת ים, והפיץ יהדות בכל רחבי העיר. בשנת תשל"ט פתח את ישיבת 'הדר התמימים' בעיר שנועדה לצעירים בעלי תשובה.

תולדות חייו

נולד בכ"ט חשון תש"ט לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם 'המזרחי'. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה בכפר חב"ד. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

התקרבותו לחסידות חב"ד

בשנת ה'תשכ"ז לערך גוייס לצבא, וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה מלחמת ששת הימים. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים שהיה אז איש מילואים, ויחד למדו פרק מספר התניא. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת בכפר חב"ד. באותה שבת ביקר הרב ציק בישיבה שם למד עם תלמידי התמימים מתורת החסידות. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר בית הספר למלאכה, שהיה ברשותו חת"ת. יחד התחילו ללמוד ליקוטי שיחות של הרבי שחולקו בבית הכנסת.

בשנת ה'תשכ"ח התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור בבני ברק סמוך להורי אשתו. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ליחידות אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש"מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה".

הורי אשתו הכירו את הרב גדליה אקסלרוד מרמת גן, וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב מאיר בליז'ינסקי.

מדריך בישיבת נחלים

בשנת ה'תשכ"ט סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות חג הפסח בשנת ה'תש"ל התבקש לסיים את תפקידו.

אצל הרבי

באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב דוד נחשון, הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש אייר.

כשהגיע ל-770 כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו "יעשה כעצת הנהלת הישיבה". ההנהלת הישיבה החליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית" במסגרת ה"קבוצה" תשל"א. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ. בבת ים לאחר שחזר לארץ עבר לקריית באבוב בבת ים, והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"מבצעים" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

בית חב"ד הראשון

בקיץ ה'תשל"ד הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר תשמישי קדושה. בשנים אלו עדיין לא פעלו "בתי חב"ד" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב חודקוב, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.
הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום ובשטורעם גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את חמשת המבצעים (באותה תקופה), והתקבל האישור.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על בדיקת מזוזות, חלוקת קופות צדקה ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.

הרבי שאל: איפה זמרוני?

בחודש אלול אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע התוועדות. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:)"איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד לחיים עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?".
 כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:)"זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות.."

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק בחינוך. אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'תשל"ז בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'תשל"ט פתח את ישיבת הדר התמימים בת ים שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'תשמ"ב. נמנה כחבר בארגון חגיגות הרמב"ם של צא"ח. ובשנת תשמ"ז ארגן את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי. פעל רבות לחיזוק ההתקשרות לרבי, לימוד ענייני גאולה ומשיח לזירוז הגאולה האמיתית והשלמה.

אחרית ימיו

בחודש אייר תשע"ח עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נאמרו פרקי תהילים והחלטות טובות שנזקפו לזכותו ולרפואתו. כעבור מספר שבועות נפטר בט"ז סיוון תשע"ח, בגיל 69.

הותיר אחריו אישה, בנים ובנות: הרב חיים ציק בת ים, ר' מאיר ציק  מירושלים, ר' לוי יצחק מכפר חב"ד, ר' שניאור זלמן ציק מכפר חב"ד. חתנו: ר' ברוך בורושנסקי קריית מלאכי, ר' אריה עמית בת ים, ר' אבירז בן מתתיהו מבת ים.

הלוייתו תצא בשעה 15:00 מבית כנסת חב"ד שדרות העצמאות 67 בת ים, ובשעה 16:30 בבית הקברות בישוב אחיעזר.

ברוך דיין האמת