הרב אוריאל ויגלר

גבירתי, 'הזועמת על הנחת תפילין'.
הרגע צפיתי בסרטון שבו את נראית זועמת על רב שסייע לבחור יהודי להניח תפילין בנתב"ג. קיבלתי את הסרטון הזה מספר פעמים מחברים.
כל החברים שלי היו מאוכזבים מהתנהגותך; אני מתרגש בשבילך!
תני לי להסביר.

הפעולות שלך מוכיחות שאת יהודיה שיש לה נשמה. שלהבת נמצאת עמוק בתוכך. הנשמה שלך משתוקקת נואשות למשהו רוחני, היא בוערת, רוצה להדבק במקורה. כן, היא רוצה גם להתפלל.

אם נשמתך לא היתה בוערת, למעשה לא היה איכפת לך. אם הנשמה היהודית שלך לא היתה קיימת, אז פשוט היית מתעלמת מיהודי שמתפלל לידיך, לא היית צועקת במחאה.

את צועקת כי הנשמה שלך כואבת. הנשמה שלך רוצה להתפלל אבל היא לא יודעת איך. זה מפריע לה כל כך, כי הנשמה שלך צמאה להתחבר.

אז הנה מה שאני מציע: ביום שישי הקרוב, בדיוק בזמן לפני כניסת שבת, תדליקי נרות ותברכי את הקב"ה. בהמשך, בהמלך השבוע תוכלי ללמוד קצת תורה, אפילו באמצעות המרשתת. בכך תזיני את נשמתך, תתני לה את ה'מזון' שהיא כל כך חושקת בו.

ואם יש לך שאלות, תוכלי לפנות אלי או לרב או שליח חב"ד המקומי בסביבתך.

בכנות,

הרב אוריאל ויגלר,
שליח חב"ד הנמצא במנהטן, ניו יורק