הרב ישראל זלמנוביץ

פרשת 'נשא' הינה אחת הסדרות הארוכות וטמונים בה עניינים רבים ומגוונים. אחת מהן הינה פרשת 'אישה סוטה', אישה שבעלה 'קינא' לה נאלצת לשתות את כוס 'התרעלה' ולהוכיח את זכותה וניקיונה. אכן כאשר מתברר כי לא סטתה מדרך האימהות הקדושות, מתייחסת התורה לכך ואומרת: שהמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙, הופכים מקללה למקום של ברכה:' ... וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'. למה מתכוונת התורה בהוספה ונזרעה זרע?

פרשת 'סוטה' נאמרת בסימן של כפילויות לשוניות הרומזות על הכוח החיובי הטמון בה

הקורא את פרשת 'סוטה נוכח, כי ישנן כפילויות של מילים וביטויים בלשון הכתוב , נביא כאן מספר דוגמאות:

א. דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ..'.-בציטוט זה מובאות שתי כפילויות: הראשונה - דַּבֵּר֙... וְאָמַרְתָּ֖. הכפילות השניה- במילים – אִ֥ישׁ אִישׁ֙.

ב. דוגמה נוספת וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אוֹ־עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה: הפסוק כולו מצביע על שני קצוות שונים מצב האשה.

ג. דוגמה אחרונה '...וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן׀ אָמֵֽן'-- כפילות אמירתה של האישה ואישורה לדברי הכהן.

המעיינים בדברי הכתוב ימצאו בוודאי עוד כהנה וכהנה כפילויות לשוניות המעידות כי התורה באה להדגיש שיש כאן חשד וקינאה לאשתו, דבר העלול לגרום להרס ואבדון...

מאידך, בכפילות הלשונית הזו באה התורה גם להדגיש כי ישנו פוטנציאל חיובי באותו קינאה של הבעל. יכולה להתחולל כאן זריעה מחודשת וללבלוב ואף צמיחה חדשה בחיי הנישואין של בני הזוג העומדים לפי הכהן נוכח שער 'ניקנור' בתוככי בית המקדש לפני ה'.

לכפילויות אלו מתייחס ה'אורח חיים' הקדוש וכך כותב:

דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ איש איש וגו'. כפל לומר - דַּבֵּר֙... וְאָמַרְתָּ֖, גם שינה את לשונו, גם כפל לומר – אִ֥ישׁ אִישׁ֙ לצד שיש ב' הדרגות בסוטות א' נקיה ואחת טמאה, הטמאה תצבה בטנה ותפול ירכה וגו', והטהורה משבחת ונזרעה זרע, לזה אמר דיבור ואמירה, דיבור לטמאה, ואמירה רכה לטהורה אשר יקנא לה בעלה, כי ה' יתמוך לבה ביעודים הנאמרים אם לא נטמאה האשה,..'(עד כאן דברי האורח חיים הקדוש)

רואים אנו שכפילות הלשון מוכיחה שהתורה עם פתיחת הנושא מראה כי אין צעל האישה הטהורה לחשוש מהגעה למקדש ולהיבדק באותן מים:' ...אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה ולא רק שתנקה הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה, אלא מובטחת אותה אישה:' '...וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'. מובטחת אותה אישה, לא רק שלא תיפול שערה אחת משערות ראשה, אלא תזכה היא, להבטחה מפי הגבורה:' וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'.

'וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע' - מבטיחה התורה לאותה אישה. מה טמון באותה ההבטחה?

חכמינו בדרשותיהם הרבו להסביר למה התכוונה התורה בהבטחתה לאותה אישה: 'וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'.

במקור התלמודי מסכת סוטה מובאת מחלוקת תנאים מה השכר שזוכה לההאישה שנוקתה מהמים המאוררים:

'וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'.- שאם היתה עקרה נפקדת, דברי ר' עקיבא; אמר לו ר' ישמעאל: אם כן, יסתרו כל העקרות ויפקדו, וזו הואיל ולא נסתרה הפסידה! אם כן, מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה זרע? שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות - יולדת זכרים, קצרים - יולדת ארוכים, שחורים - יולדת לבנים...'(תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ"ו עמוד א')

במקור מדרשי ספרי זוטרא מובאים עוד כמה פירושים:

וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע', ר"א אומר כדאי הוא הצער שינתן לה שכרה בנים שאם היתה עקרה נפקדת. ר' יהודה אומר היתה יולדת כעורים תלד נאים, שחורים תלד לבנים, קצרים תלד ארוכים, נקבות תלד זכרים, היתה יולדת לשתי שנים יולדת בכל שנה, יולדת אחד תלד שנים שנים. ר' שמעון אומר אין נותנין לעבירה שכר אלא לפי שהיתה אסורה לזרע לשעבר יכול תהא כן לעתיד ת"ל ונזרעה זרע מותרת היא לזרע מעתה(ספרי זוטא פרק ה')

על פי שני המקורות שהבאנו יש כאן מספר רב של דוגמאות להן תזכה אותה אישה שקינא לה בעלה לנוכח בית ה', בהיותה 'נקיה' נוקתה מאותם תחלואים ולא רק זאת אלא נתברכה היא בברכות עד בלי די, ונהפוך הוא, במקום 'וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ.. נטהרה 'וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'.

רש"י הקדוש בוחר בדווקא את הפירוש: 'אם היתה יולדת בצער תלד בריוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים'

- רש"י, המפרש על פי פשוטו של מקרא, בוחר בדווקא בפירוש: 'אם היתה יולדת בצער תלד בריוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים'- מדוע לא בחר בפירוש שהובא בגמרא בשם רבי עקיבא – 'שאם היתה עקרה נפקדת', שהיא לכאורה ברכה הרבה יותר דרמטית לאותה אישה?

עונה על כך הרבי בליקוטי שיחות כרך כ"ח(מתורגם)עמ' 41

רש"י בבחרו את הדוגמאות שנקט עונה הוא על שאלה פשוטה המתעוררת על לשון הפסוקים ומהלך הדברים . בעת השבעת האישה נוכח בית ה' משביעה הכהן ומונה את פרטים הנוגעים למעשיה בהן היא חשודה ומאידך מה עלולים לגרום לה אותם מים. אמירות האמורות לאיים ולהפחידה שאכן תודה ולא ימחק שמו של ה'.

בדברי הכהן, בשבועתו לאישה ישנם אזכורים הבאים:

וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן ... וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה...וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את ...וְהִשְׁבִּ֨יעַ הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֘ בִּשְׁבֻעַ֣ת הָאָלָה֒ וְאָמַ֤ר הַכֹּהֵן֙ ... בְּתֵ֨ת ה' אֶת־יְרֵכֵךְ֙ נֹפֶ֔לֶת וְאֶת־בִּטְנֵ֖ךְ צָבָֽה... וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרְרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבּ֥וֹת בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ ...
הקושי של רש"י : לאורך כל השבועה שמשבעים את האישה לא נמצאת ההבטחה שמוזכרת בסוף עניינו: 'וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'? מדוע אין הדבר מוזכר בשבועת הכהן?

על מנת לענות על הקושי בפשוטו של מקרא מביא רש"י בדבריו: ונקתה האישה ממים המאררים ולא עוד אלא ונזרעה זרע 'אם היתה יולדת בצער תלד בריווח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים'

מבאר הרבי ומחדש בדעת רש"י: בכך מדגיש רש"י שבמילים: 'וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'. אין התורה מתכוונת להוסיף ולציין (רק) שכר רגיל שמקבלת אישה זו על קלונה, אלא שזוהי תוצאה והשפעה של 'הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים' עצמם. כלומר: לא זו בלבד שהמים לא יגרמו לאותה אישה פורענות ותתבטל תכונתם כ'מָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים', אלא להיפך- (מדגיש רש"י) 'ולא עוד אלא' – ממים אלו יגרמו לברכה, מְאָרֲרִ֖ים ל- וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'.

לכן בחר רש"י בפירוש: 'אם היתה יולדת בצער תלד בריוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים' המובא ב'ספרי'. לדעתו של רש"י 'וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע'היא השפעה ישירה של המים המאררים. לא זו בלבד שלא יגרמו אותם מים חלילה, להסתלקותה מן העולם: '...אלא להיפך. השפעתם תהיה ברוכה 'וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע' שהוא בניגוד לצער. 'אם היתה יולדת בצער תלד בריוח' ובדומה לכך: 'אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים'. בניגוד לשחרות הפנים שהיתה עלולה להיגרם עקב היסורים: ' '...וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ...'
אולם כל הדוגמאות שנקטו חז"ל,: כמו: במקום 'נקבות יולדת זכרים, במקום קצרים יולדת ארוכים וכדו'. מבאר הרבי: - אינם קשורים באופן ישיר לשתיית המים המאררים. לכן בחר רש"י בדוגמאות שיש בהן קשר למהפך שהמים עצמם חוללו.

מ'אישה סוטה' תלמד האישה – עקרת הבית. ניתן להניף 'משבר', לעלות ולגבוה בעזרתו.

עלינו ללמוד כי חיינו בנויים ממעגלים של גרף של עליות ומורדות גלגל ענק גדול במגרש המשחקים. כשאנו נמצאים בגובה ורואים את כל העולם 'מלמעלה אל נכנס לשאננות ואופוריה, אלא נודה לבורא שזיכנו. אך גם אם חלילה 'נפלנו' בעתות משבר. עלינו לנצל דווקא את הכוחות הטמונים בנו, שזיכנו בורא העולם לערוך מהפך ואת הצרה נהפוך לצוהר. אישה סוטה מלמדת כי אישה יכולה להפוך מים מאררים- חיים של מרירות למתיקות ולהקרין אור יקרות לתוך ביתנו ועל כך שמה: 'עקרת הבית'- עיקרו של בית .