הצבא של האדמו"ר מליובאוויטש

בפי זקני החסידים של חב"ד שגור שיר רוסי מיוחד במינו. הוא נקרא 'מי ארמיא אדמורא', שפירושו: אנו צבאו של האדמו"ר.



השיר מתאר את מסירות נפשם של האדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון וחסידיו בשמירת המצוות ואורח החיים החסידי בברית המועצות של אז, מאחורי מסך הברזל.
כאן אפשר לשמוע את השיר ברוסית בפי מקהלת נערים חסידי חב"ד מלונדון. ההקלטה נערכה בשנת תשמ"ה (1985) ועטיפת הקַלֶּטת ('קסטה') הובאה לעיל.



וכאן אפשר לראות ולשמוע התוועדות חב"דית מפורים תשמ"ו (1986), ובה הרבי מליובאוויטש, מעודד את חסידיו לשיר את הניגון הזה:



מילות השיר חוברו ככל הנראה בידי חסיד חב"ד מפורסם, הרב בן-ציון שם-טוב.


הרב בן-ציון שם-טוב – דמותו מצוירת גם על גבי עטיפת הקלטת שלמעלה

בן-ציון שם-טוב, שנולד בדרויא שברוסיה, חווה על בשרו את רדיפות הדת ואף ישב כמה פעמים בבית הכלא הסובייטי. רק בשנת 1947 הצליח לצאת מברית המועצות. הוא חי בלונדון, ניו-יורק וכפר חב"ד, ובשנת 1975 נספה בתאונת דרכים. חסידי חב"ד מבוגרים זוכרים כי בשנות השישים העניק שם-טוב פרסי כסף לבחורים ששיננו את הבית הראשון של השיר גם מבלי שהבינו מילה ברוסית. הנה התרגום המילולי של השיר הרוסי לעברית:

אנו צבא האדמו"ר, ואודותינו / משוחח העולם המתקדם כולו,
על כך שבימי הסכנה / עברנו את הגבול האדום,
מחומשים עד השיניים, / כולם כאחד מוכנים.

אנו המשמרת הצעירה של העם הזקן, / אנו אמיצים ועמידים, שורות של 'תמימים',
סיסמתנו: 'לימוד התורה' / קריאתנו: 'עבודת הבורא', / הצו למגוייסים הוא: / 'היכונו! היכונו!'

בריגול ותרמיות ובבגידות שפלות / זרועה דרכנו על ידי שונא מרושע,
אבל אנו מאוחדים יחדיו כמשפחה אחת, / ומניפים גבוה יותר את 'דגל התמימים' שלנו.

הנ.ק.וו.ד הכין לנו: מכה על מכה, / אבל אנחנו לא נכנענו בקרב לא שקול,
באמונה בנצחון ובשחר השחרור / המשכנו את עבודתנו.

רבים מידידנו כלואים ומוגלים, / ולא אחד מגיבורנו הוכרע בקרב,
אנו המשמרת הצעירה החלפנו אותם, / ואיתנו צועד גיבורנו העולמי [=האדמו"ר].

תחת לחץ הרדיפות והטרור של האויב, / מתחזק קשר האחווה של ה'תמימים',
כמענה לרדיפה מהדהדת בכל מקום / הכרזת סיסמתנו: / 'היכונו! היכונו!'

המארש של בודיוני

שיר חב"די זה מחזיר אותנו אל האחים היהודים דמיטרי ודניאיל פוקארס, שכן הם שהלחינו גם את ה'ניגון' הזה אך כמובן למילים אחרות לגמרי. זהו המארש של בודיוני (Марш Будённого), מארש אחד מני רבים שחוברו בברית המועצות לכבודו של המרשל סמיון מיכאילוביץ בּוּדְיונֹי ולכבוד חיל הפרשים שעליו פיקד. המארש מכונה גם 'אנו חיל הפרשים האדום' (ובאנגלית: We are the Red Cavalry). במארש אחר שחובר לכבוד בודיוני ופרשיו, ה'קונארמסקאייה' [Konarmeiskaya], שהולחן גם הוא על ידי האחים פוקארס, נדון בנפרד בעתיד.


סמיון בודיוני (1973-1883)

המארש של בודיוני חובר כנראה בשנת 1920 ואת מילותיו כתב א' דאקטיל (1942-1890), פסבדונים של אנטולי פרנקל (שגם הוא יהודי):
יש ביצועים רבים של השיר המקורי.

גיליתי (כותב השורות, דוד אסף) שבודיוני היה מן הדמויות הססגוניות ביותר בהיסטוריה של בריה"מ, בן למשפחת איכרים, שכל חייו התקשה בקריאה ובכתיבה, אך חייו היו לאגדה ברוסיה.

בימי מלחמת האזרחים והמהפכה הוא עמד בראש חיל הפרשים הראשון של הצבא האדום, שכונה 'קונארמיה' (конармия) והיה מורכב בעיקרו מקוזאקים אוקראינים, ועמו לחם באכזריות ברוסים 'הלבנים' בהנהגתו של גנרל דניקן והביסם. מאוחר יותר, ב-1920, עצרו הפרשים את התקדמות הצבא הפולני של פּילסוּדסקי בדרכם לקייב.

הסופר היהודי-הרוסי איסאק באבל, שסופו שהוצא להורג בידי שלוחיו של סטאלין, סופח אז, כקומיסר, לחיל הפרשים של בודיוני ואת חוויותיו תיעד בספר חיל הפרשים.

בשנות העשרים והשלושים, בתקופת הבנייה של ברית המועצות, טופח סביב בודיוני פולחן אישיות, כמו שרק הקומוניסטים ידעו לעשות, ושירים רבים חוברו לכבודו. הוא היה לחביבו של סטאלין ואחד מחמשת המרשלים הראשונים של ברית המועצות. בודיוני, וידידו קלימנט וורושילוב, גיבור קרב 1918 על צאריצין (לימים סטאלינגרד), שהיה הקומיסר של חיל הפרשים, היו בין הגנרלים הבודדים ששרדו את תקופת 'הטיהורים'.


המרשלים הראשונים של ברית המועצות (בודיוני עומד משמאל; וורושילוב יושב באמצע)

במלחמת העולם השנייה היה בודיוני אחראי לכישלון הענקי של הצבא האדום באזור קייב (1941), באחד מקרבות השריון הגדולים ביותר. חיילי הצבא האדום כותרו על ידי גיסות השריון הגרמנים בפיקודו של היינץ גודריאן, נקטלו בהמוניהם. מאות אלפים נהרגו ומאות אלפים נלקחו בשבי – רובם המוחלט לא שרד, ואלה שחזרו הוגדרו כבוגדים ונשלחו על ידי סטאלין לגולאגים.

אך בודיוני – יקיר האומה הרוסית, האיש והשפם – הצליח לצאת בשלום גם מהמחדל הזה ונשאר בחיים.
לאחר המלחמה מינה אותו סטאלין, במחווה מקאברית מעט, לסגן שר החקלאות ולשר האחראי על הסוסים בברית המועצות... הוא נפטר בשנת 1973 ונקבר בחומת הקרמלין, כראוי לאיש 'דגול' כמותו.


ניגון מי ארמיא אדמורא הינו ניגון ברוסית. מילות השיר הינם: מי ארמיה אדמורה אי פרה נאס וויעס מיר פערידאווי ווידיוט ראסקאז א טום קאק ודני אפאסניע פראשלי גראניצי קראסני ווארוז'וני דא זובוב אי פסיע קאק אדין גאטוב...

תרגום השיר הוא: אנחנו הצבא של הרבי, ועלינו כל העולם הנאור מגלגל סיפור על כך, איך שבימים מסוכנים עברנו גבולות אדומים חמושים עד השיניים, וכולם כאחד מוכנים...
.....פזמון:
מִי אַרְמִיא אַדְמוּרַא, אִי פְּרָא נַאס,
וֶועס מִיר פֶּעראָדאָוואַי וֶועדאָט ראַסקאַז,
אַ טאָם, טשְטאָ וְו דְנִי אָפּאַסְנִיע, פְּראַשְׁלִי גְראַנִיצְי קְראַסְנְיע,
וואָאָרוּזְ'אַנִי דאַ זוּבּאָוְו, וְוסִיע, קאַק אַדִין גאַטאָוְו.

פזמון

מי יונאיא סטראז'א סעדאווא נאראדא,
מי סמעלאיא, סטויקאיא, ריאדי תמימאוו.
נאש לאזונג: לימוד התורה,
דעוויז נאש: עבודת הבורא,
פריזוואניא נאש קליטש: בוד גאטאוו! בוד גאטאוו!

פזמון

סלעז'קוי אי אבמאנאם, פרעדאטעלסטוואם פאדלים,
פוט נאש אוסעיאל אזלאבלעניי ווראג.
נא מי ז'ע ספלאטיוושיס, יעדינוי סעמיוי,
ווסיא ווישע ווזדימאיעם תמימאווסקיי פלאג.

פזמון

נ.ק.וו.ד. נאם גאטאווילא אודאר זא אודאראם,
נא מי סדאוואליס וו נעראוונאם באיו
ס וערוי וו פאבעדו זארי אסוואבאז'דיעניא,
מי פראדאלז'איעם ראבאטו סוואיו.

פזמון

דרוזעי נאשיך מנאגא וו טורמאך אי סילקאך,
דא אי ביל ז'ע סראז'אן ניע אדין נאש גערוי.
מי יונאיא סטראז'א שלי אים נא סמיענו,
נאמי רוקאוואדיל נאש גערוי מיראוואי.

פזמון

פאד נאטיסקאם ווראז'עסקים גאנעניי אי טערארא,
קרעפניעט נאש בראטסקיי סאויז, תמימאוו.
וו אטוועט נא גאניענייא וועזדיע ראזדאיאטסטא,
נאש קליטש פריזוואניא: בוד גאטאוו! בוד גאטאוו!

(פורסם על ידי דוד אסף בבלוג 'עונג שבת')

תודת המערכת לעו"ד מרדכי ציבין.