תשעה באב תשמ״ח, אני כמעט בן 12 עת ישבתי עם סבי בחצר ביתו. סבא ר׳ אברהם פלדמן ז״ל, זיידע אברהם שלי, היה איש אמת, תם וישר, אחד מבין שבעים המתיישבים הראשונים שעלו ביום ב׳ באייר תש״ט על אדמות הכפר הערבי הנטוש ׳ספריה׳, ששמו הוסב במהרה ל׳כפר חב״ד׳.

זיידע אברהם היה אז כמעט בן 79, חולה ב׳יענע מחלה׳ - סרטן ריאות, מיכל החמצן צמוד אלינו תדיר לכל מקרה שירגיש מצוקה נשימתית שכן ריאותיו כבר היו שחורות ושרופות מסיגריות.

איש גבוה, גיבור וחסון הוא היה, כבד שמיעה באוזנו וצולע מעט ברגלו, אבל ידיו חזקות כמו ברזל היו, לא היה פקק של קריסטל או שוופס שלא נכנע מפניהם.

בזכרוני היה הוא תמיד שליו, שמח, קורא ומעשן. גם באותו יום הייתה בידו בשקע המוצהב שבין האמה לאצבע סיגריה ברודוויי 100, שכן הרופאים לא מצאו עוד טעם למנוע ממנו את העישון.

ישבנו יחד בחצר בחום היום, ולפתע עבר שם באופניו ר׳ בערל קווין ז״ל. בערל נכנס בעד שער החצר. ׳וואס הערצאך׳ אברהם? שאל, ומבלי לחכות למענה אמר באידיש: 'זוכר אתה אברהם את התשעה באב הראשון כאן בכפר? תשעה באב תש״ט, וועד הכפר קיבל במפתיע מהסוכנות משאית מלט, רצנו מיד לקרוא לך אברהם, כי היינו זקוקים למישהו עם כוח שיהיה מסוגל לפרק משאית מלט בעיצומו של הצום.'

זיידע חייך במבוכה מבעד לסיגריה, בידו עשה תנועת ביטול כאומר: אל תעשה ענין, בסך הכל עשיתי מה שנתבקש באותו זמן.

*

כפר חב״ד חוגג היום 69 שנה, המשפחתיות והפשטות של פעם נעלמה מן הסתם, האווירה הכללית השתנתה והמראה החיצוני בכלל אחר לבלי הכר. זה דרכו של עולם, זה מחיר הגידול המבורך. אבל החומר האנושי שבו עדיין איכותי. גרים בו הרבה אנשים ונשים כמו סבא שלי, תמים וישרים, אוהבי תורה צדקה וחסד, המקיימים את חייהם כפי חזונם של רבותינו נשיאנו, מייסדי המושב.

מזל טוב לכם תושבי כפר חב״ד לרגל הכנסכם לשנת השבעים, שנת הצלחה וברכה.

הנה הוא במרכז התמונה, משמש ׳שר המשקים׳ בהתוועדות בכפר חב״ד."