בשנת תרע"ח הלך אדמו"ר הריי"צ נ"ע עם אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב לטייל בחוצות העיר רוסטוב, ובמהלך הטיול נעמד כ"ק אדמו"ר הרש"ב על מקומו והחל לדבר על ההבדל שבין שכל אנושי לשכל אלוקי. ששכל אלוקי מתחיל באמונה ומזה בא לידי הבנה, ואילו שכל אנושי מתחיל מהבנה, אבל אחר כך רואה שאינו מבין, ומזה בא לידי אמונה. המקום שבו עמד אדמו"ר הרש"ב היה ליד בית, שמספר שנים לאחר מכן שימש את הג-פ-או. כעבור כמה שנים, שזימנו למקום את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר דרך אותו מקום בו עצר אביו, אדמו"ר הרש"ב, ונזכר בדברים שאמר אביו נ"ע. כאשר עמד אדמו"ר הריי"צ בפני אנשי הג-פ-או הוא חזר בפניהם את הדברים שאמר אביו. כשסיפר זאת אדמו"ר הריי"צ הוא אמר: "זהו העניין שאימרה ("א ווארט") של צדיק יכולה להתעורר מחדש ("זיך אפרופן") לאחר שנים רבות"...בתמונה: תלמידי ישיבת 'תומכי-תמימים' שבבית כ"ק אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב שעל-ידי אגודת-חסידי-חב"ד במדינות חבר העמים - לומדים מתורת אדמו"ר הרש"ב נ"ע, בעל יום ההילולא מול בית הג-פ-או, בתום התוועדות 'שבת מברכים' שהחלה לאחר תפילת שחרית, ונמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה.