מערכת COL
|
יום י"ז אייר ה׳תשע״ח
02.05.2018
שיפור וסיוע במצב: המדינה מעלה הילוך בטיפול בניצולי שואה?
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה היום דיון מעקב וזירוז נוסף בסוגיית סיוע המדינה לניצולי השואה, בהמשך לדו"ח מבקר המדינה משנת 2017 • לצד שיפור בחלק מהתחומים והירתמות משרדי הממשלה, עדיין נותרו בעיות רבות, שהועלו אחת לאחת בישיבת הוועדה • מה דובר בדיון בוועדה? • לתמליל המלא
הוועדה בדיונים; צילום: אתר הכנסת
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה היום דיון מעקב וזירוז נוסף בסוגיית סיוע המדינה לניצולי השואה, בהמשך לדו"ח מבקר המדינה משנת 2017. לצד שיפור בחלק מהתחומים והירתמות משרדי הממשלה, עדיין נותרו בעיות רבות, שהועלו אחת לאחת בישיבת הוועדה.
יו"ר הועדה, ח"כ שלי יחימוביץ': "אנחנו ממשיכים בקיום הישיבות האלה בשיטתיות ואין בכוונתנו להרפות מהממשלה. נעשית עבודה טובה וראויה לשבח, אבל דברים רבים עדיין לא קורים. הם 'בתכנון.' הם 'יתחילו בקרוב'. לשון העתיד הזו מטרידה אותי מאוד. ברור שדברים לא יכולים לקרות מהיום למחר, אלא שבעוד זמן לא רב – כבר לא יהיה למי לעזור. זו מלחמה, והממשלה צריכה לעבוד בקצב חירום. המצב כה דחוף, עד שאפילו לא אמתח כאן ביקורת על ההחלטה להוציא למיקור חוץ ובפטור ממכרז את פרויקט ביקורי הבית לבדיקת מיצוי זכויות הניצולים. ממילא, למרבה הצער, זה פרוייקט קצר מועד."
סגן שר האוצר, יצחק כהן: "הישיבות הראשונות של הצוות הממשלתי הוקדשו לסימון וסנכרון ומטלות לכל משרד ממשלתי. היו כפילויות שזיהינו, כשבנושא מסוים עסקו כמה משרדים יחד. המצב הזה השתנה: כעת ברור מי מטפל במה. כל המשרדים – קליטה, רווחה, בריאות – רתומים לטובת הדבר הזה, הרבה בזכות 'נון-פייפר' - פיילוט שצריך להעתיק אותו לכל משרדי הממשלה. אנו יודעים שהשעון עובד לרעתנו, ואנו עובדים במלוא המרץ. יש חסמים ומכשולים, וכשאנו נתקלים בהם, אנו פותרים אותם בו במקום. פנינו כבר לקבוצה ראשונה של 10,000 ניצולים כדי לבדוק מחלות לא מוכרות - ובקרוב נפנה לקבוצה של 10,000 ניצולים נוספים."
עפרה רוס, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה: "חלו שינויים דרמטיים. שילמו מענק של 11 אלף ש"ח לניצולי שואה שמקבליים הבטחת הכנסה; הרחבנו סיוע לאלמנות שקיבלו מענקים של 2000 ₪ - קיבלנו את חשבון הבנק שלהן והעברנו אקטיבית את הכסף. החודש קיבלו עוד 7,000 אלמנות שלא הכרנו קודם לכן את הכספים. יש את מקבלי הרנטה מגרמניה - גם יקבלו מענק רבעוני, זה מענק שבשנה מגיע ל-10 אלף ש"ח. אנו מנסים להשיג את חשבונות הבנק שלהם, אנו לא רוצים שיתעסקו עם טפסים.
באשר לפרויקט מיצוי הזכויות: הרעיון המרכזי היה שת"פ עם הרשויות המקומיות. הסתבר שהיו קשיים מול הרשויות, והיום המדינה לקחה על עצמה את הפרויקט. יש היום מאגרים שבנינו של כל ניצולי השואה, וגם בנינו מאגר של פוטנציאל להיות זכאי. שינינו פאזה; אנחנו נכנסים במקומן של רשויות שלא מעוניינות לסייע באיתור הניצולים ובמיצוי הזכויות.
שלחנו מכתבים לכל מי שנמצא במאגרים, ואם לא עונים, אז מרימים טלפון. אנו גם נגיע פיזית הביתה ונבדוק אילו זכויות מוצו אצלו. אנו מצויים במו"מ מתקדם למיקור חוץ לגבי הגוף שיבצע את העבודה זו – כדי שיוכלו לעשות את זה בקלות בכל רחבי הארץ, וכדי לא לבזבז זמן. אנו רוצים להמשיך התקשרות עם גוף שאנו כבר מצויים איתו בהתקשרות ולהרחיב את ההתקשרות. הם יצטרכו לגייס כוח אדם נוסף. אני מאמינה שנצליח להגיע לבתים בתוך שלושה חודשים.
לירית סרפוס, ראש תחום חברה באגף לממשל וחברה במשרד רוה"מ: "הצוות שלנו עובד לצידו של סגן שר האוצר יצחק כהן. קיימנו שתי ישיבות בהשתתפות כל משרדי הממשלה, לרבות משרדי הבריאות, הרווחה, והשוויון חברתי. הקדשנו ישיבה אחת לנושא הדיור, אחרת בנוגע להערכות משרד הרווחה למענים ברשויות המקומיות, ואנו מנהלים מעקב הדוק אחר ההתקדמות של פרויקט מיצוי הזכויות. השינוי המשמעותי בפרויקט הוא שכעת מדובר על תכנית אקטיבית למיצוי זכויות. עד עכשיו אנשים היו צריכים להגיע לרשות ועכשיו הרשות תגיע בעצמה אליהם. הרשות לניצולי שואה קיבלה את כל המשאבים שהיא ביקשה לטובת הפרויקט.
קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה: "בכל הנוגע לשיתוף הפעולה של העיריות - אנו עובדים מול כל עירייה ומארגנים כנסים. העיריות הן אלה שמביאות את המאגר של ניצולי השואה לכנסים, ולפני כל כנס אנו מביאים מרצים שמדברים על הזכויות וארגוני מיצוי זכויות. בד"כ אנחנו זוכים לשת"פ טוב מהעו"סים בעיריות, אבל יש כמה עיריות שלא רוצות לשת"פ - כי זו מעמסה גדולה."
לימור לבנת, יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה: "הקרן היא זו שמשמשת ספק של הרשות לזכויות ניצולי שואה. היא מתפעלת בפועל ומעניקה את הזכויות באמצעות ספקי הסיעוד. בעבר קיבלנו מהבט"ל את רשימות הזכאים פעם בשבועיים; כעת יש רשימה וממשק אחד שאנו מקבלים מהרשות של עופרה רוס – ולא מבט"ל – אך רק פעם בחודש. הייתי מעדיפה לקבל לא רק פעם בשבועיים, אלא אפילו פעם בשבוע. הערה נוספת: מי שמקבל את 9 שעות הסיעוד הנוספות לא יכול ללכת למרכז יום, כיוון שניתן לנצלן רק בבית. מדוע?"...
יו"ר הועדה, ח"כ שלי יחימוביץ': "אנחנו ממשיכים בקיום הישיבות האלה בשיטתיות ואין בכוונתנו להרפות מהממשלה. נעשית עבודה טובה וראויה לשבח, אבל דברים רבים עדיין לא קורים. הם 'בתכנון.' הם 'יתחילו בקרוב'. לשון העתיד הזו מטרידה אותי מאוד. ברור שדברים לא יכולים לקרות מהיום למחר, אלא שבעוד זמן לא רב – כבר לא יהיה למי לעזור. זו מלחמה, והממשלה צריכה לעבוד בקצב חירום. המצב כה דחוף, עד שאפילו לא אמתח כאן ביקורת על ההחלטה להוציא למיקור חוץ ובפטור ממכרז את פרויקט ביקורי הבית לבדיקת מיצוי זכויות הניצולים. ממילא, למרבה הצער, זה פרוייקט קצר מועד."
סגן שר האוצר, יצחק כהן: "הישיבות הראשונות של הצוות הממשלתי הוקדשו לסימון וסנכרון ומטלות לכל משרד ממשלתי. היו כפילויות שזיהינו, כשבנושא מסוים עסקו כמה משרדים יחד. המצב הזה השתנה: כעת ברור מי מטפל במה. כל המשרדים – קליטה, רווחה, בריאות – רתומים לטובת הדבר הזה, הרבה בזכות 'נון-פייפר' - פיילוט שצריך להעתיק אותו לכל משרדי הממשלה. אנו יודעים שהשעון עובד לרעתנו, ואנו עובדים במלוא המרץ. יש חסמים ומכשולים, וכשאנו נתקלים בהם, אנו פותרים אותם בו במקום. פנינו כבר לקבוצה ראשונה של 10,000 ניצולים כדי לבדוק מחלות לא מוכרות - ובקרוב נפנה לקבוצה של 10,000 ניצולים נוספים."
עפרה רוס, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה: "חלו שינויים דרמטיים. שילמו מענק של 11 אלף ש"ח לניצולי שואה שמקבליים הבטחת הכנסה; הרחבנו סיוע לאלמנות שקיבלו מענקים של 2000 ₪ - קיבלנו את חשבון הבנק שלהן והעברנו אקטיבית את הכסף. החודש קיבלו עוד 7,000 אלמנות שלא הכרנו קודם לכן את הכספים. יש את מקבלי הרנטה מגרמניה - גם יקבלו מענק רבעוני, זה מענק שבשנה מגיע ל-10 אלף ש"ח. אנו מנסים להשיג את חשבונות הבנק שלהם, אנו לא רוצים שיתעסקו עם טפסים.
באשר לפרויקט מיצוי הזכויות: הרעיון המרכזי היה שת"פ עם הרשויות המקומיות. הסתבר שהיו קשיים מול הרשויות, והיום המדינה לקחה על עצמה את הפרויקט. יש היום מאגרים שבנינו של כל ניצולי השואה, וגם בנינו מאגר של פוטנציאל להיות זכאי. שינינו פאזה; אנחנו נכנסים במקומן של רשויות שלא מעוניינות לסייע באיתור הניצולים ובמיצוי הזכויות.
שלחנו מכתבים לכל מי שנמצא במאגרים, ואם לא עונים, אז מרימים טלפון. אנו גם נגיע פיזית הביתה ונבדוק אילו זכויות מוצו אצלו. אנו מצויים במו"מ מתקדם למיקור חוץ לגבי הגוף שיבצע את העבודה זו – כדי שיוכלו לעשות את זה בקלות בכל רחבי הארץ, וכדי לא לבזבז זמן. אנו רוצים להמשיך התקשרות עם גוף שאנו כבר מצויים איתו בהתקשרות ולהרחיב את ההתקשרות. הם יצטרכו לגייס כוח אדם נוסף. אני מאמינה שנצליח להגיע לבתים בתוך שלושה חודשים.
לירית סרפוס, ראש תחום חברה באגף לממשל וחברה במשרד רוה"מ: "הצוות שלנו עובד לצידו של סגן שר האוצר יצחק כהן. קיימנו שתי ישיבות בהשתתפות כל משרדי הממשלה, לרבות משרדי הבריאות, הרווחה, והשוויון חברתי. הקדשנו ישיבה אחת לנושא הדיור, אחרת בנוגע להערכות משרד הרווחה למענים ברשויות המקומיות, ואנו מנהלים מעקב הדוק אחר ההתקדמות של פרויקט מיצוי הזכויות. השינוי המשמעותי בפרויקט הוא שכעת מדובר על תכנית אקטיבית למיצוי זכויות. עד עכשיו אנשים היו צריכים להגיע לרשות ועכשיו הרשות תגיע בעצמה אליהם. הרשות לניצולי שואה קיבלה את כל המשאבים שהיא ביקשה לטובת הפרויקט.
קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה: "בכל הנוגע לשיתוף הפעולה של העיריות - אנו עובדים מול כל עירייה ומארגנים כנסים. העיריות הן אלה שמביאות את המאגר של ניצולי השואה לכנסים, ולפני כל כנס אנו מביאים מרצים שמדברים על הזכויות וארגוני מיצוי זכויות. בד"כ אנחנו זוכים לשת"פ טוב מהעו"סים בעיריות, אבל יש כמה עיריות שלא רוצות לשת"פ - כי זו מעמסה גדולה."
לימור לבנת, יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה: "הקרן היא זו שמשמשת ספק של הרשות לזכויות ניצולי שואה. היא מתפעלת בפועל ומעניקה את הזכויות באמצעות ספקי הסיעוד. בעבר קיבלנו מהבט"ל את רשימות הזכאים פעם בשבועיים; כעת יש רשימה וממשק אחד שאנו מקבלים מהרשות של עופרה רוס – ולא מבט"ל – אך רק פעם בחודש. הייתי מעדיפה לקבל לא רק פעם בשבועיים, אלא אפילו פעם בשבוע. הערה נוספת: מי שמקבל את 9 שעות הסיעוד הנוספות לא יכול ללכת למרכז יום, כיוון שניתן לנצלן רק בבית. מדוע?"...
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
