מערכת COL
|
יום י"ז אייר ה׳תשע״ח
02.05.2018
כך הדליקו בכפר בשנות הממי"ם ● טור נוסטלגי
אט-אט, כתף אל כתף, היו מצטרפים ילדים ומבוגרים, והמעגל היה הופך למעגל רוקדים נלהב. הרגליים תופפות על החול, והראש מורם. והלהבות ממשיכות ועולות מעלה מעלה, רוצות לשוב למקורם. נראה כי אף הם הצטרפו למעגל הרוקדים: בר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים... ● בטור נוסטלגי, מספר תושב הכפר על זיכרונותיו משנות ילדותו ב'שנות הממי"ם', על הקמת המדורה, ההכנות, התהלוכה והדלקת המדורה בל"ג בעומר בכפר חב"ד ● שנות הממי"ם
הרה"ח ר' זושא ריבקין והמד"א הגרמ"ש אשכנזי ע"ה, מדליקים את המדורה בכפר חב"ד (ארכיון COL)
בטור נוסטלגי רווי געגוע, מספר תושב הכפר על זיכרונותיו משנות ילדותו ב'שנות הממי"ם', על הקמת המדורה, ההכנות, התהלוכה והדלקת המדורה בל"ג בעומר בכפר חב"ד.
"מיד לאחר שביעי של פסח, היה ר' בנימין כהן שי' מוועד כפר חב"ד מתגייס למטרה החשובה של הקמת המדורה, בסיוע של ילדי הכפר. קודם כל, היה נהוג להכין "תורן" ענק, מעין עמוד בסיס שננטע עמוק באדמה, כדי שעליו יציבו את כל עצי המדורה הרבים. בדרך כלל היה נמצא עץ אקליפטוס ענק מימדים, שכרע-נפל בחורף האחרון.
משנמצא העץ המתאים, מטרים רבים אורכו, עבדו ילדי הכפר עם ר' בנימין כהן בשיתוף פעולה מלא. הגדולים שבחבורה, עזרו להעמיס בכוחות משותפים את העץ רחב הגזע לכף הטרקטור, והעץ היה מגיע אחר כבוד לרחבה בין בית הכנסת והישיבה. לאחר מכן הטרקטור היה חופר בור עמוק באדמה, והעץ היה מוצב בתוך הבור, כבסיס איתן למדורה.
גם מקומה של "בובת המן התורן" מקומה לא נפקד: הקמת המדורה בשנות הממ"ים (ארכיון COL) למעלה: ר' בנימין כהן בהערכות מקדימה לקראת הקמת המדורה
לאחר הקמת ה"תורן", התפזרו הילדים לארבע רוחות הכפר, כדי לאתר עצים בגדלים שונים. נעשה שימוש באמצעים "טכנולוגיים" של אותם ימים, כגון בעגלות משא מתוצרת עצמית, שבהם גררו את העצים הגדולים. ככל שהתקרב ל"ג בעומר עצמו, כך גדלה ערימת העצים, התנשאה אל על, וכגודל הערימה – כך גודל ההתרגשות בלב הילדים.
היה זה מחזה נפוץ, לראות את ילדי הכפר מתבוננים באחד שאיווה לו שבת על ראש אחד העצים במדורה (מה שהיום מופרך מעיקרו...) גם מקומה של "בובת המן התורן" מקומה לא נפקד. כל דור והצורר שלו. צוות מיוחד שהופקד על בניית ה"בובה", דאג למלא את הדמות בקש, ולכסות בסמרטוטים שונים, כדי שהשמחה תהיה גדולה.
התהלוכה
הרה"ח ר' זושא ריבקין ז"ל, היה ה"מנהיג" של תהלוכת הלפידים. ר' זושא היה מחלק בדחילו לכל ילד לפיד שעווה ארוך, ומוודא שמדליקו בזהירות - בהינתן האות על ידו. וכך, תוך כדי שירה וליווי של רכב עם רמקול, היתה התהלוכה צועדת ברחובות הכפר, שירים בגרונם ולפידים בידיהם. שאר הציבור היה כבר נאסף מסביב למדורה ברחבה, וממתין לתהלוכת הלפידים.
כשתהלוכת הלפידים הגיעה, היו הילדים מסתדרים מסביב למדורה וממתינים להינתן האות להדלקה. בתוך המכונית עם הרמקול על גגה, ישב הרב אברהם לידר ז"ל. הרב לידר, שהיה מעמודי התווך בביהכנ"ס בית מנחם, בעל קורא כל השנה, בעל המנגן ב'סעודה שלישית', מוסר שיעורים ועוד ועוד, היה גם המנגן והמנחה המסורתי של הדלקת המדורה.
כשהוא נתן את האות, עשרות הלפידים היו מתגלגלים אל על לתוך המדורה ואט אט הכל הפך למדורת אש ענקית, שלהבותיה התנשאו אל על והאירו את הישיבה ובתי הכפר. הרב לידר, מלווה בקולו את פצפוץ להבות האש המאכלות את העצים, הצמיגים, וה'בובה' התורן. מסביב, זזים אט אט מפני החום העצום, והמעגל הולך וגדל.
ואילו ר' אברהם לידר, בקולו המתגלגל והולך, שר: "בר יוחאי נמשחת אשריך, שמן ששון מחבירך".
ממשיך תושב הכפר ומתאר: "בכל שנה שכאני נמצא בהדלקה של ל"ג בעומר, הקול ושירתו של הרב לידר עדיין מצטלצלים באוזני..."
ר' אברהם לידר ע"ה, במבצע תפילין באחד מבסיסי צה"ל
אט אט, כתף אל כתף, היו מצטרפים ילדים ומבוגרים, והמעגל הופך למעגל רוקדים נלהב. הרגליים תופפות על החול, והראש מורם. והלהבות ממשיכות ועולות מעלה מעלה, רוצות לשוב למקורם. נראה כי אף הם הצטרפו למעגל הרוקדים:
בר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים,
אוֹר מֻפְלָא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶךָ - - -
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
