מערכת COL
|
יום ט"ז אייר ה׳תשע״ח
01.05.2018
שילמתי לפורץ להשיב אבידה. אוכל לבקש תמורה? ● בעין משפט
מצאתי בבית הכנסת מכשיר סלולרי נעול. שילמתי לפורץ כדי שאוכל לפתחו ולאתר את בעליו וכך לקיים את מצוות השבת אבידה. האם אני יכול לדרוש מהבעלים את דמי הפריצה? ● 'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי בדיני ממונות שבין אדם לחבירו על-פי פסקי רבותינו נשיאנו ● בהגשת הרב חיים-הלל רסקין דיין ומו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט רחובות' ורב ביהכ"נ בכפר חב"ד ב' ● הסדרה התורנית-אקטואלית 'בעין משפט' מרתקת גולשים רבים בארץ ובעולם ● למאמרים נוספים ושאלות הלכתיות אתר הלכ"ה ● למאמר המלא
הדיין הרב חיים הלל רסקין, על רקע אילוסטרציה
הרב חיים הלל רסקין
שאלה:
מצאתי בבית הכנסת מכשיר סלולרי נעול. שילמתי לפורץ כדי שאוכל לפתחו ולאתר את בעליו וכך לקיים את מצוות השבת אבידה.
האם אני יכול לדרוש מהבעלים את דמי הפריצה?
תשובה:
כשמחזירים חפץ שאבד ומקיימים מצוות השבת אבידה, אף שיהודי מצווה לבזבז את זמנו לצורך קיום מצוות השבת אבידה, אין הוא צריך להגיע להפסד כספי בגלל קיום המצווה.
במצבים שלא ברור אם יפסיד כסף בקיום המצווה, עודדו חז"ל לוותר על המצווה רק כשיש הפסד ברור.
בכדי לעודד אנשים לקיים מצוות השבת אבידה, קבעו חז"ל, שהמוצא יכול לדרוש תשלום עבור הוצאות שהיו לו במהלך השבת האבידה.
הוצאות אלו כוללות:
*כסף שהוציא בתהליך ההשבה.
*דמי טיפול ומשלוח.
*משכורת שהפסיד כדי לקיים השבת אבידה (מחושב כדמי בטלה - סכום כסף שהיה מקבל בכדי לעבוד עבודתו הרגילה ובמקום זאת לא לעשות כלום).
ממילא, בנידון דידן, ניתן לדרוש תשלום עבור הפריצה שנועדה כדי לאתר את בעלי המכשיר.
אם הבעלים אינם מוכנים לשלם לו עבור פריצת קוד הטלפון, המוצא יכול להשאיר את הטלפון אצלו עד שהבעלים ישלמו לו. במקרה שהמוצא זקוק בדחיפות לכסף בחזרה, הוא יכול למכור הטלפון באישור של בית דין או רב שמתמצא בתחום.
דינים נוספים
*אם ההפסד הכספי בקיום המצווה עולה על שווי החפץ, לא צריך לקיים השבת האבידה.
*אם אינו מכיר את בעל החפץ או שמכיר אותו אך יודע שלא יקבל ממנו תשלום עבור ההוצאה הכספית, יש מפוסקי דורנו שכתבו שלא צריך להוציא כסף עבור השבת האבידה.
*כאשר שמירת האבידה עולה כסף, כגון כשמצא בהמה ועליו לדאוג להאכילה, ההלכה היא שאם הבעלים לא מופיעים אחרי פרק זמן (שמופיע בשולחן ערוך) המוצא יפרסם את תיאור המציאה (או יצלם אותה), ואז יכול למכור אותה (אפילו לעצמו).
מכסף המכירה יכול לגבות לעצמו עבור ההוצאה שהוציא בשמירת האבידה ואת שאר הכסף ישמור לבעלים.
בנוסף, מותר לו בינתיים להתעסק עם כסף זה בתנאי שמיד כשהבעלים יופיעו הוא יחזיר להם את כספם.
* המוצא נאמן לומר כמה כסף הוציא עבור החזרת האבידה, אך היות שהפוסקים נחלקו אם הוא צריך להישבע, מומלץ שיתעד כל סכום שמוציא (קבלות וכו') וכך יוכל לגבות סכום זה ללא שבועה.
מקורות:
שו"ע חו"מ סי' ד'. סי' רס"ד ס"א. סי' רס"ה ס"א והגהת הרמ"א שם. סי' רס"ז סכ"ג - סכ"ו. פתחי תשובה חו"מ על סי' רס"ז סכ"ו. ס' הרי הלכות השבת אבידה פ"ט סי"ד ע"פ שו"ע חו"מ סי' רס"ד ס"א. שו"ע חו"מ סי' ד' קצוה"ח ס"ק א' לגבי פקדון (וראה מה שמביא שם מהזוהר). שו"ע חו"מ סי' רס"ז סכ"ד ונתה"מ חי' י"ג (דלא כמחבר שם).
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
