הרב זלמן וישצקי, באזל שווייץ

"בסוף אחרי שעתיים של נסיעה, הגענו לביסינדורף, מקום נידח וקטן. משה מתגורר בחווה מספר 4. אתה נכנס לחווה וכלבים נובחים מקדמים את פניך. בקומה הראשונה מציצות אליך הפרות מהחלונות. כשמשה ראה אותנו מלמעלה, צעק: איך הגעתם לפה? אני לא מאמין!"

זהו ציטוט מתוך טקסט שנכתב בעיתון כפר חב״ד לפני 18 שנה בסקירה על סיבוב ׳מרכז שליחות׳ של חברי הרב שלמה ביסטריצקי ושלי בקיץ תשנ״ט בגרמניה.

זהו סיפור על הרב צבי גרינוולד שהלך בשבוע שעבר לעולמו, מסתבר שזה סיפור אופייני.
משה הנזכר היה תלמיד שלו בבית הספר למלאכה שנים רבות קודם לכן, ר׳ צבי לא הצליח לשמור איתו על קשר, אבל זכר את שמו ופנה לר׳ נחום פרסמן השליח מפוטסדם, ר׳ נחום השיג את הטלפון שלו וביקש בשם ר׳ צבי שננסה להשיג אותו. משהו באחריות הזאת של ר׳ צבי כלפי איזה משה מפעם, לא נתן לנו מנוח וידענו שלא נוותר עד שנגיע אליו.

זהו סיפור על מחנך שלמרות שפגש מאות רבות של תלמידים במשך עשרות שנים, זוכר שאי שם בגרמניה מסתובב איזה משה שפעם היה תלמיד שלו.

סיפור על מהפיכה של הרבי בעולם

זהו סיפור על מורה שהיה מורה לחיים, לכל החיים.
מורה שלא ויתר על אף משה שלמד אצלו.
זהו סיפור על המהפכה של הרבי בעולם, כי בזמן שאנשים ׳נורמליים׳ טיילו בחופשת קיץ, שני בחורים רכנו על מפה (בתקופה שאף קול לא בקע מהנוקיה ואמר ׳בכיכר צא ביציאה השניה׳) אי שם בפרברי הנובר כדי לחפש את משה של צבי גרינוולד.

משה זכר את צבי, ראית את אהבתו לצבי גרינוולד. הוא אף ביטא את אהבתו ברכישת מזוזות והנחת תפילין."