מערכת COL
|
יום ל' ניסן ה׳תשע״ח
15.04.2018
זלדה - אמונה מול טרגדיות • שניאור זלמן ברגר
זלדה המשוררת, בת הדודה של הרבי, אשר בימים אלו צויין יום פטירתה, הפגינה אמונה אמיתית בבורא עולם, חרף כל הטרגדיות שאפפו אותה בשנות צעירותה • פטירת אביה והיא ילדה צעירה, היתה טרגדיה גדולה, ובנוסף לכך חוותה המשוררת טרגדיות רבות נוספות הקשורות למשפחת אביה שניאורסאהן ומשפחת אמה - חן, ולמרות הכל הפגינה אמונה בבורא עולם, באמצעות שיריה המפורסמים • אמונה מול טרגדיות
שניאור זלמן ברגר
זלדה המשוררת, בת הדודה של הרבי, אשר בימים אלו צויין יום פטירתה, הפגינה אמונה אמיתית בבורא עולם, חרף כל הטרגדיות שאפפו אותה בשנות צעירותה. זלדה נחשבה לבת משפחה של הרבי - אביה ואבי הרבי אחים הם, ולכן הרבי וגם הרבי הריי"צ החשיבו את כל המשפחה המורחבת, כקרובי משפחה. למשל במכתבים אל הרב אברהם חן, אחי אמה של זלדה וגם במכתבים אל ד"ר אשר הילמן, בן אחות אמה של זלדה, הרבי פנה אליהם כ"ש"ב" שאר בשרי, דהיינו קרובי משפחה.התכתבויות מיוחדות נותרו לעדות נצח, בין משפחת בית הרב - אדמו"ר הריי"צ, הרבי, הרב לוי יצחק והרבנית חנה, עם זלדה ומשפחתה. ולמרות כל מה שפורסם ונחקר נראה כי הקשר היה קרוב עוד יותר מהאינפורמציה שיש בידינו כיום, ועל כך מעידים דברי אדמו"ר הריי"צ באגרת לאמה של זלדה לאחר פטירת בעלה הרב שלום שלמה שניאורסאהן:
"מכתבה [אודות פטירת בעלה] לכבוד אמי מורתי הרבנית הצדקנית תי' [הרבנית שטערנא שרה רעיית אדמו"ר הרש"ב] לא מסרתי. כי צערה יהיה רב, וכל מה שאפשר להמשיך שלא תדע ראוי הוא". הקירבה המשפחתית אינה כה קרובה, ולכאורה מהדברים הנזכרים נראה שהיה קשר ידידותי אמיץ בין המשפחות.
פטירת אביה והיא ילדה צעירה, היתה טרגדיה גדולה, ובנוסף לכך חוותה המשוררת טרגדיות רבות נוספות הקשורות למשפחת אביה שניאורסאהן ומשפחת אמה - חן, ולמרות הכל הפגינה אמונה בבורא עולם, באמצעות שיריה המפורסמים.
• • •
זלדה נולדה כבת ונכדה לרבנים חשובים, אביה כיהן כרב בעיירה שירוקאיה, ואבי אמה - הרב דוד צבי חן כרב העיר צ'רניגוב. אך בעוד ילדה קטנה, בגין הרדיפות מצד הקומוניסטים נאלץ אביה הרב שלום שלמה שניאורסאהן לעזוב את מקום רבנותו, ויחד עם רעייתו הרבנית רחל ובתו זלדה, הגיעו לבית הסבא והסבתא - הרב דוד צבי והרבנית גוטא חן. ובשנים אלו, הסבתא הרבנית גוטא היתה משותקת וסבלה רבות עד שהלכה לעולמה. ובימי המהפכה, דודה של זלדה הרב מענדל חן רבה של נייעז'ין ומחשובי רבני חב"ד בדור ההוא, נרצח על ידי פורעים.
בהיותה בת 11, עלתה זלדה לארץ הקודש, עם הוריה, זקנה הרב דוד צבי חן (הרד"צ) ומשפחת דודתה אלמנת הרב מענדל חן הי"ד. תשעה חודשים חלפו מהעליה לארץ הקודש ובכ"ד כסלו נפטר הסבא הרד"צ חן, וכעבור כחודש וחצי - טרגדיה נוספת - נפטר אביה הרב שלום שלמה שניאורסאהן !!! בשנים הבאות, אמה התחתנה עם הרב אליהו אינזלבוך, רב ליטאי שהשתייך לחוגי המזרחי. הרב אינזלבוך סייע לדוד הרב אברהם חן (אח אמה של זלדה) לעלות לארץ הקודש. הרב חן שהה בצרפת באותה תקופה שם היה בקשר קרוב לאדמו"ר הריי"צ (בעת ביקורו בפריז) והרבי (התגורר בפריז), ולבקשתו, הרב אינזלבוך סידר לו באמצעות הרבנות הראשית לישראל - סרטיפיקט - ויזה לארץ הקודש. הרב חן הגיע לארץ הקודש בערב פסח תרצ"ה, ובתמוז תרצ"ו - הרב אינזלבוך הלך לעולמו, ושוב זלדה ואמה נותרו לבדנה. הרב אברהם חן כתב באותם ימים הספד מרטיט לב בעקבות פטירת גיסו ובתחילתו מתייחס לטרגדיות הרבות במשפחה אחת:
"עוד ז"ל - זכרונו לברכה - אחד נתווסף, עוד קבר אחד יקר נכרה למשפחתנו, אשר אך זה שנים ספורות נתערה בה. לאותה משפחה, אשר כל כך ז"לים העמידה תכופות, כל כך דברים קדושים חצבה. גיסנו וחתנו של בית אבא, הרב ר' אליהו אינזלבוך זכרונו לברכה".
זלדה הקימה את ביתה עם הרב חיים אריה מישקובסקי, היה זה בשנת תש"י, והזוג הצעיר זכה לברכות מיוחדות - מהרבי. בשנים הבאות, זלדה כתבה לרבי וקיבלה ברכות ועצות, וכאשר חלפו עשר שנים מאז החתונה ולא היו לה ילדים, חשבה לאמץ ילד. היה זה בעקבות רעידת האדמה באגאדיר - מרוקו, שהתרחשה בשנת תש"כ, וזלדה שמעה כי ילדים יהודים שאיבדו את הוריהם ברעידת האדמה, יגיעו לארץ הקודש, ויהיה צורך במשפחות שיאמצו אותן. זלדה חשבה לאמץ ילד יתום מאגאדיר, וכתבה על כך לרבי. לא ידוע לנו מה היה מענה הרבי אליה בנידון, אך בפועל זלדה לא אימצה ילדים.
זלדה המשוררת, למרות תפקידה הייחודי, הפגינה כל העת אמונה, ובשיריה שזרה אמונה ויהדות, וגם שירה המפורסם "לכל איש יש שם" מבוסס על מדרש תנחומא, בו מסופר כי את השם של הילד, בוחרים ההורים עם בורא עולם יחדיו.
זלדה נפטרה בכ"ח ניסן תשד"מ, ונטמנה בהר הזיתים.
• דברים אלו הם תמצית תחקיר מיוחד, בעקבות פרסומי ארכיון המדינה בשנה האחרונה. מקורות נוספים: אגרות קודש, אבני חן, במלכות היהדות, ר' אליעזר ליין, ר' אליעזר מקובצקי ועוד.
זלדה המשוררת, בת הדודה של הרבי, אשר בימים אלו צויין יום פטירתה, הפגינה אמונה אמיתית בבורא עולם, חרף כל הטרגדיות שאפפו אותה בשנות צעירותה. זלדה נחשבה לבת משפחה של הרבי - אביה ואבי הרבי אחים הם, ולכן הרבי וגם הרבי הריי"צ החשיבו את כל המשפחה המורחבת, כקרובי משפחה. למשל במכתבים אל הרב אברהם חן, אחי אמה של זלדה וגם במכתבים אל ד"ר אשר הילמן, בן אחות אמה של זלדה, הרבי פנה אליהם כ"ש"ב" שאר בשרי, דהיינו קרובי משפחה.התכתבויות מיוחדות נותרו לעדות נצח, בין משפחת בית הרב - אדמו"ר הריי"צ, הרבי, הרב לוי יצחק והרבנית חנה, עם זלדה ומשפחתה. ולמרות כל מה שפורסם ונחקר נראה כי הקשר היה קרוב עוד יותר מהאינפורמציה שיש בידינו כיום, ועל כך מעידים דברי אדמו"ר הריי"צ באגרת לאמה של זלדה לאחר פטירת בעלה הרב שלום שלמה שניאורסאהן:
"מכתבה [אודות פטירת בעלה] לכבוד אמי מורתי הרבנית הצדקנית תי' [הרבנית שטערנא שרה רעיית אדמו"ר הרש"ב] לא מסרתי. כי צערה יהיה רב, וכל מה שאפשר להמשיך שלא תדע ראוי הוא". הקירבה המשפחתית אינה כה קרובה, ולכאורה מהדברים הנזכרים נראה שהיה קשר ידידותי אמיץ בין המשפחות.
פטירת אביה והיא ילדה צעירה, היתה טרגדיה גדולה, ובנוסף לכך חוותה המשוררת טרגדיות רבות נוספות הקשורות למשפחת אביה שניאורסאהן ומשפחת אמה - חן, ולמרות הכל הפגינה אמונה בבורא עולם, באמצעות שיריה המפורסמים.
• • •
זלדה נולדה כבת ונכדה לרבנים חשובים, אביה כיהן כרב בעיירה שירוקאיה, ואבי אמה - הרב דוד צבי חן כרב העיר צ'רניגוב. אך בעוד ילדה קטנה, בגין הרדיפות מצד הקומוניסטים נאלץ אביה הרב שלום שלמה שניאורסאהן לעזוב את מקום רבנותו, ויחד עם רעייתו הרבנית רחל ובתו זלדה, הגיעו לבית הסבא והסבתא - הרב דוד צבי והרבנית גוטא חן. ובשנים אלו, הסבתא הרבנית גוטא היתה משותקת וסבלה רבות עד שהלכה לעולמה. ובימי המהפכה, דודה של זלדה הרב מענדל חן רבה של נייעז'ין ומחשובי רבני חב"ד בדור ההוא, נרצח על ידי פורעים.
בהיותה בת 11, עלתה זלדה לארץ הקודש, עם הוריה, זקנה הרב דוד צבי חן (הרד"צ) ומשפחת דודתה אלמנת הרב מענדל חן הי"ד. תשעה חודשים חלפו מהעליה לארץ הקודש ובכ"ד כסלו נפטר הסבא הרד"צ חן, וכעבור כחודש וחצי - טרגדיה נוספת - נפטר אביה הרב שלום שלמה שניאורסאהן !!! בשנים הבאות, אמה התחתנה עם הרב אליהו אינזלבוך, רב ליטאי שהשתייך לחוגי המזרחי. הרב אינזלבוך סייע לדוד הרב אברהם חן (אח אמה של זלדה) לעלות לארץ הקודש. הרב חן שהה בצרפת באותה תקופה שם היה בקשר קרוב לאדמו"ר הריי"צ (בעת ביקורו בפריז) והרבי (התגורר בפריז), ולבקשתו, הרב אינזלבוך סידר לו באמצעות הרבנות הראשית לישראל - סרטיפיקט - ויזה לארץ הקודש. הרב חן הגיע לארץ הקודש בערב פסח תרצ"ה, ובתמוז תרצ"ו - הרב אינזלבוך הלך לעולמו, ושוב זלדה ואמה נותרו לבדנה. הרב אברהם חן כתב באותם ימים הספד מרטיט לב בעקבות פטירת גיסו ובתחילתו מתייחס לטרגדיות הרבות במשפחה אחת:
"עוד ז"ל - זכרונו לברכה - אחד נתווסף, עוד קבר אחד יקר נכרה למשפחתנו, אשר אך זה שנים ספורות נתערה בה. לאותה משפחה, אשר כל כך ז"לים העמידה תכופות, כל כך דברים קדושים חצבה. גיסנו וחתנו של בית אבא, הרב ר' אליהו אינזלבוך זכרונו לברכה".
זלדה הקימה את ביתה עם הרב חיים אריה מישקובסקי, היה זה בשנת תש"י, והזוג הצעיר זכה לברכות מיוחדות - מהרבי. בשנים הבאות, זלדה כתבה לרבי וקיבלה ברכות ועצות, וכאשר חלפו עשר שנים מאז החתונה ולא היו לה ילדים, חשבה לאמץ ילד. היה זה בעקבות רעידת האדמה באגאדיר - מרוקו, שהתרחשה בשנת תש"כ, וזלדה שמעה כי ילדים יהודים שאיבדו את הוריהם ברעידת האדמה, יגיעו לארץ הקודש, ויהיה צורך במשפחות שיאמצו אותן. זלדה חשבה לאמץ ילד יתום מאגאדיר, וכתבה על כך לרבי. לא ידוע לנו מה היה מענה הרבי אליה בנידון, אך בפועל זלדה לא אימצה ילדים.
זלדה המשוררת, למרות תפקידה הייחודי, הפגינה כל העת אמונה, ובשיריה שזרה אמונה ויהדות, וגם שירה המפורסם "לכל איש יש שם" מבוסס על מדרש תנחומא, בו מסופר כי את השם של הילד, בוחרים ההורים עם בורא עולם יחדיו.
זלדה נפטרה בכ"ח ניסן תשד"מ, ונטמנה בהר הזיתים.
• דברים אלו הם תמצית תחקיר מיוחד, בעקבות פרסומי ארכיון המדינה בשנה האחרונה. מקורות נוספים: אגרות קודש, אבני חן, במלכות היהדות, ר' אליעזר ליין, ר' אליעזר מקובצקי ועוד.
הוסף תגובה
0 תגובות