שאלה: האם חובה שיהיה מניין בברית מילה?

תשובה: יש להשתדל לעשות את הברית במעמד עשרה מישראל, ומכמה טעמים: א) כדי לפרסם את המצווה, להעיד לפניהם על האב שהכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו. ב) המילה נקראת 'אות', וצריך לפרסם את הניסיון והאות שנתנסה בהם אברהם. ג) כדי להודות לה' לפני עשרה, כאילו התינוק יצא מבית האסורים (ממעי אימו, או מן העורלה). בזוהר נאמר, שעם הקודש מתכנס כדי להעביר ממנו את העורלה.

במקום שאי-אפשר לעשות זאת במניין, יש להתאמץ לאסוף כמה שיותר אנשים. וגם כשיש מניין, כל המצטרף לברית מקיים מצווה, והבא לשם נתכפרו עוונותיו, וכאילו מקבל את פני השכינה.

שאלה: האם הסעודה חייבת להיערך מיד אחרי הברית, או שאפשר לעשותה בערב, בשעה מאוחרת יותר?

תשובה: נוהגים לעשות סעודה לרגל ברית המילה, כדי לקיים את המצווה מתוך משתה ושמחה (ויש הסבורים שזו חובה, מדאורייתא או מדרבנן). ולכתחילה יש לקיימה במניין. וצריך לקרוא לעניים להשתתף בה. סעודה זו היא סעודת מצווה, גם אם אין בה מניין. והמוזמן אליה ולא בא, יש עליו קיטרוג, ולכן נוהגים רק להודיע על הסעודה ולא להזמין.

לכתחילה יש לקיים את הסעודה ביום הברית. אם הדבר אינו מתאפשר, יעשו אותה בלילה שלאחרי הברית (כפי שנוהגים בימי תענית), והלילה הולך אחר היום שלפניו כמו לעניין קורבנות. ובדיעבד אפשר לעשותה למחרת או ביום אחר.

מקורות: מניין: פרקי דר"א פי"ט. זוהר ח"ג מד,א. טושו"ע יו"ד סי' רסה ס"ו ונו"כ. אוצר הברית פ"ג סי"א, וש"נ. סעודה: פרקי דר"א פכ"ט. שו"ע יו"ד שם סי"ב. אוצר הברית שם סי"ז, וש"נ.