מערכת COL
|
יום י"א ניסן ה׳תשע״ח
27.03.2018
לרגל י"א ניסן: כרך ס"א של 'תורת מנחם' יצא לאור
בעיצומו של יום הבהיר י"א ניסן, כשהעולם כולו מציין בחדווה 116 שנה להולדתו של הרבי, הופיע הספר החדש לו ציפו רבים - 'תורת מנחם-התוועדויות' כרך ס"א, הכולל שיחות קודש ומאמרי דא"ח שנאמרו בקיץ ה'תש"ל • על איזה ענין הנוגע להנהגת החסידים ב-770 עורר הרבי מאז תש"י ועד תש"ל יותר ממאה פעמים? ואיך מעורבת פרנסתם של משפחות חסידי ליובאוויטש באי ביטול הגזירה האיומה של 'מיהו יהודי'? • סקירה חגיגית
שער הספר על רקע התוועדות עם הרבי
שהחיינו וקיימנו לזמן הזה. ביום הבהיר, יום הולדת את מלכנו, אנו מתבשרים כי הופיע הספר החדש לו ציפו רבים "תורת מנחם-התוועדויות" כרך ס"א, הכרך הרביעי במספר של שנת ה'תש"ל. הוא כולל בתוכו שמונה מאמרי דא"ח ואת שיחות הקודש שנאמרו בעת ההתוועדויות – מחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז ועד לערב ראש השנה של שנת ה'תשל"א.
כמנהגם בקודש, עמלו י"ב חברי מערכת ההוצאה לאור של 'ועד הנחות בלה"ק' בניהולו של הרב חיים שאול ברוק שיחי', ועיטרו את הספר במפתח מפורט לשנת ה'תש"ל כולה (כרכים נ"ח; נ"ט; ס'; ס"א): מפתח ענינים מורחב הן לשיחות והן למאמרים, מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל, מפתח לספרי וביאורי רבותינו נשיאינו, מפתח ביאורים בפירוש רש"י על התורה, מפתח ביאורים בפרקי אבות, מפתח ביאורים באגרת התשובה.
בפתח הספר, צילום של מענה בכתב יד קודשו של הרבי, על שאלת הרה"ח ר' משה פנחס כ"ץ, ממפיצי המעיינות חוצה בקרב קהלים רחבים במשך שנים רבות וגבאי נאמן בבית חיינו, בשיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז.
>>> להצצה - לחץ כאן <<<
כאמור, הספר החדש הגיע היום, יום הבהיר י"א ניסן – יום ההולדת הקט"ז של כ"ק אדמו"ר זי"ע, למדפי חנויות הספרים המובחרות ובראשם סניפי הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש ובארה"ב. להלן סקירה קצרה בה דלינו בזריזות המתאימה לערבי פסחים כמה פנינים מתוך הספר רב הכמות והאיכות:
30 שנה לי"ב תמוז הראשון על אדמת ארה"ב
ההתוועדות שפותחת את הכרך החדש, היא התוועדות חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז. בפתח ההתוועדות ציין הרבי לקביעות המועד, שלושים שנה לפעם הראשונה שבעל השמחה והגאולה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע חגג את חג הגאולה שלו על אדמת ארה"ב לאחר שהתיישב בה באופן של קבע ("עד כמה ששייך הלשון 'להשתקע' בנוגע לארצות הגלות").
הרבי הביא את דברי בעל הגאולה, שכאשר חסידים יושבים להתוועדות ואומרים 'לחיים', חושבים לא רק על עצמם ובני ביתם אלא אומרים לחיים עבור כלל ישראל בכל מקום שהם, כך ע"פ הדרכת מייסד חסידות חב"ד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע. ויסוד הדברים באגרת בעל הגאולה ששלח בפעם הראשונה שהיו יכולים לערוך התוועדויות י"ב-י"ג תמוז בפומבי וללא הגבלות, לשנה אחרת קבעום - שנת תפר"ח "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה", וביאור הדברים בארוכה בהמשך ההתוועדות.
באותה התוועדות עורר הרבי אודות ענין הצניעות אצל אנשים ואצל נשים:
"אין זה ענין ששייך לומר שכיון שנשתנו העיתים, ונשתנתה ה"אופנה" ("מאדע"), אי אפשר להיות "כחתן בין האבלים": כאשר כולם לבושים כמו "אבלים" רח"ל – לפי שהתנתקו מ"תורת חיים" ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", היפך החיים, ולכן לבושים בבגדים קצרים, בגדים שאינם צנועים, היפך בגדי תורה – כיצד יכול הוא להסתובב "כחתן בין האבלים"?!... הרי זה לכאורה היפך הוראת התורה, היפך ממסכת "דרך ארץ"! אך על זה אומרים, ש"תורה זו לא תהא מוחלפת. שינויים שייך לומר רק היכן שהתורה אומרת שבענין זה יכולים להיות שינויים .. כל הענין של היפך הצניעות הוא לא רק היפך התורה, אלא גם היפך דרך הישר ושכל הפשוט, משום שכל ענינו לגרות את יצרו של אדם אחר שיראה בגלוי דבר שצריך להיות מכוסה.
הוראות מיוחדות לתשעה באב
בהתוועדות ש"פ דברים, שבת חזון, הציע הרבי לעשות משמרות של לימוד התורה בצום תשעה באב – "ההוספה בלימוד התורה ביום הת"ב צריך להיות בין ביום בין בלילה, וזהו א' הטעמים לעריכת ההתוועדות ביום הש"ק זה. במקום האפשרי לסדר משמרות על כל הכ"ד שעות וההוספה על המעת לעת. אם אפשר ללמוד בשלושה ומה טוב שיהיה בעשרה. ומהנכון שהלימוד יהיה בענינא דיומא, וברשימות כ"ק אדמו"ר הצ"צ על מגילת איכה. וכן שכל אחד יתרום לצדקה כמה פעמים במשך שעות היום, ולהשתדל לזכות יהודים בשעות שמותר להניח תפילין, במספר גדול הכי אפשרי".
בסיום ההתוועדות נתן הרבי בקבוק משקה להת' טוביה פלס, עבור אנשי הצבא בארץ הקודש, והורה לו שהחל מיום ט"ו אב, קודם חודש אלול, יסע עם קבוצה מאנ"ש שי' שהיו בצבא, לכל החזיתות (סואץ, גולן, וכו') וימסור להם: הנני שולח לכם משקה זה מהתוועדות דכו"כ מבנ"י המברכים אותם, בתוספת בקשתי נפשית – שנוסף על כללות ההנהגה ע"פ רצון השם יש להתחזק ולדייק בהנחת תפילין בכל יום חול, וכל איש המשרת בצה"ל וזקוק לתפילין יתנו לו זוג תפילין על חשבוני, אך היות שמצוה לא צ"ל בחינם ימכרו בסכום סמלי של לירה אחת. ומה טוב באם אפשר לתרום בכל יום חול לצדקה בל"נ, וכשאין עני במקום מניחים הממון במעטפה מיוחדת וכיו"ב, וללמוד בכל יום שורה אחת ממשניות בלי נדר.
גזירה האיומה
בכל התוועדות ללא יוצא מן הכלל, עורר הרבי אודות הגזירה האיומה של אי תיקון החוק 'מיהו יהודי' והשמטת המילה 'כהלכה' מנוסח החוק. להלן כמה דוגמאות:
י"ב תמוז: "הטענה היתה, שכל הענין הוא כדי להגן על כבודם של יהודים שיגיעו מרוסיא, שמצד ענינים בלתי תלויים בהם, מצד ענינים של אונס וכו' היו שם נישואי תערובות, ובמילא צריך להשתדל שיוכלו להכניס אותם בשלימותם וכו'. ובכן, הגיעה עתה ידיעה שיהודי רוסיא דורשים ותובעים שלא יעשו אצלם בלבולים, ויפסיקו להבטיח לבעלי נישואי תערובות שמיד בעברם את הגבול ממתין להם במקום פלוני מישהו שיעניק "פיסת ניר" שבה יירשם גוי – שנשאר גוי – בתור "יהודי", ולאחרי זה יוכל לנסוע כאחד שבטי ישראל; הם לא רוצים שירמו אותם, את עם ישראל, ואת שבעים אומות העולם".
ש"פ מטו"מ: "וכששואלים מדוע לא יוצאים מהממשלה בגלל גזירת "מיהו יהודי", נפלו על המצאה חדשה: זהו דבר שנוגע לכו"כ משפחות שתהיה להם פרנסה, שהרי אם ייצאו מהממשלה יאבדו את משרותיהם. וכיון שגם אם הם ייצאו מהממשלה תישאר הגזירה בקיומה, א"כ אין סיבה שכמה משפחות דתיות – וביניהם גם מחסידי ליובאוויטש – יאבדו את פרנסתם. ובכן: המענה על זה – שבענין של מיהו יהודי ישנם ג' העבירות, גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים שעליהם ישנו החיוב ד"יהרג ואל יעבור", והרי אין פירוש הדברים "יהרג" דוקא, ולא דבר קל יותר, אלא אדרבה: אפילו יהרג, וכ"ש דבר קל יותר, כמו הויתור על פרנסה!
אין עניני לעורר מחלוקת, לא עם יחיד ולא עם ציבור, אבל מוכרחני לפרסם ברבים, שהגזירה של "מיהו יהודי" בתוקפה עומדת! שלא יחשבו שהמצב נעשה טוב יותר, אלא המצב נשאר כמקודם ואין בדעתם לשנותו! וכל זה בא כתוצאה מזה שוויתרו בנוגע לטלוויזיה בשבת, בנוגע לניתוחי מתים, ובנוגע להיתר עבודה בשבת. ולפלא – שבכל הענינים מעורבים יהודים דתיים דוקא: בנוגע לניתוחי מתים היה זה יהודי דתי שעומד בראש הענין, וכן בנוגע לעבודה בשבת, ועד"ז בנוגע ל"מיהו יהודי" – יכולים לגלות עכשיו שכל ההצעה באה מהדתיים!
שלימות הארץ
בכל התוועדות, הרבי גם מדבר בכאב גדול על המצב שמאז מלחמת ששת הימים, הממשלה רוצה 'להתפטר' מחבלי ארץ הקודש שחזרו לידי ישראל בניסים גלויים, ורוצים 'להחזיר' את השטחים בכל מחיר:
ש"פ מטות-מסעי: "כאשר גוים מכריחים יהודים להחזיר שטחים – צריך לדעת, שגוי מצד עצמו אין לו כוח, אלא זהו רק בגלל שיהודי זועק שאין לו כוח להחזיק את השטחים, כפי שיהודים מנסים כבר במשך שלש שנים דרך "דלת אחורית" לבקש שיקחו בחזרה את השטחים, בגלל שאינם יכולים להחזיק בהם. אפשר לגלות "סוד", שיש תכנית להחזיר את יריחו ואת שכם, וגם את חברון, ואפילו בנוגע לירושלים העתיקה רוצים לקבעה בתור עיר ששייכת לשלושת הדתות! אלא שמחפשים דרך איך לעשות זאת באופן שלא יתפסו מה שקורה, כדי שלא יתעורר רעש!...
כדי להקל את הנסיון בדבר – עשה הקב"ה נס, שבמשך שלוש שנים לא רצו הערבים לעשות שלום, וזאת – כדי שיהודים יוכלו להחזיק בשטחים. אבל כמה זמן יכול הדבר להימשך? – ולכן אומרים עכשיו שרצונם לעשות שלום, ובלבד שיחזירו את השטחים. אך גם עכשיו עושה הקב"ה את הנסיון קל יותר – עי"ז שהם אומרים שמוכנים לעשות שלום, בתנאי שתהיה הפסקת אש במשך תשעים יום. מהו ההגיון בהפסקת אש למשך תשעים יום?! – ממה נפשך: אם הם מוכנים באמת לעשות שלום – שיחתמו על הסכם שלום תוך עשרים וארבע שעות, ואז תיפסק המלחמה לתמיד!
חינוך במסירות נפש מאחורי מסך הברזל
י"ב תמוז: "ראו בפועל, שתחת הממשלה ההיא חינכו אבות ואמהות את ילדיהם, בנים ובנות, באופן שבדרך הטבע לא יוכלו הילדים לחיות באורח חיים אנושי, ביחד עם שמירת שבת וטהרת המשפחה וכו' וכו', אלא יצטרכו להיות מנותקים מכל הסביבה, ולחיות בחשאי ובצנעה וכו', ולא רק באופן זמני, אלא באופן הנמשך בקביעות, כמובן הקושי שבדבר מדברי הגמרא "אלמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזרי' כו'", שאז לא יודעים אם היו עומדים בנסיון, כיון שלא מדובר אודות יסורים לפי רגע או שעה, אלא אודות דבר הנמשך. ואעפ"כ, לא התחשבו בכל החשבונות האלו – לא האבות ואפילו לא האמהות, וחינכו את הילדים שזה עתה רק נולדו, והעמידו אותם מלכתחילה בסדר כזה שלכאורה אין לו שום הצדקה – אם רק מתנהגים ע"פ חשבון, אפילו חשבון דקדושה .. וענין זה נותן את הבטיחות והנאמנות בהקב"ה – "מאמין בחי העולמים וזורע" – שמהמעמד ומצב ד"הזורעים בדמעה", יבואו למעמד ומצב ד"ברנה יקצורו", ובקרוב ממש יפתחו את הפתחים והדלתות והשערים לרווחה, ויניחו להם לצאת משם "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", ו"כספם וזהבם אתם", ובאופן שיצאו משם עם ילדים שלמים ונכדים שלמים, ושלמים גם בעצמם, וילכו מתוך שמחה וטוב לבב, כל אחד ואחד למקום המיועד לו".
ביאורי כ"ק הרלוי"צ על אגרת התשובה
בין גליונות חידושי התורה העמוקים בפרד"ס התורה, שכתב במסירות נפש ממש כ"ק הרה"ק הרב לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע, בימי גלותו ברוסיה הסובייטית, נמצאים גם הערותיו על ספר התניא. בשנה זו, שנת ה'תש"ל יצאה לאור לראשונה בדפוס חוברת עם ההערות הללו, לאחר שניצלו על ידי רעייתו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, והגיעו בדרך לא דרך לידיו של בנו הגדול, הרבי.
בסמיכות להופעת חוברת זו, החל הרבי להקדיש את ביאוריו על אגרת התשובה, בהם עסק בשנים האחרונות, להעמקה בהערות אלו. בארבעים יום האחרונים דשנת ה'תש"ל החל מהתוועדות ש"ק עקב כ"ף מנחם אב ובמהלך שנת ה'תשל"א, המשיך הרבי בזה. רבים מהשיחות הללו, נערכו ולאחר הגהתם יצאו לאור בקונטרסים מיוחדים, וי"ל גם בכרך ל"ט של 'לקוטי שיחות'.
וכך פתח הרבי ואמר: "בנוגע ללימוד ענין באגרת התשובה, כרגיל, ישנם רשימות אאמו"ר שכתב על הזוהר (וכפי שהובא במאמר) ועל התניא בקיצור נמרץ, כיון שנרשמו על גליון הספר, שאין שם הרבה מקום לכתיבה, וגם בגלל שהי' אז דוחק בדיו, שלכן הוצרכה אמי מורתי ללמוד כיצד להכין דיו מכל מיני עשבים, ובגלל זה הי' יוצא הדיו בגוונים שונים, כפי שרואים בכתב שעל גליון הספר, וכיון שזה עתה יצאו לאור (תאריך ה"פתח דבר" – ראש חודש מנחם אב תש"ל) – באופן של פדיון שבויים – ונעשו באופן המצוי לכל מי שרוצה, נתעכב עתה על הערה הראשונה של אאמו"ר באגרת התשובה".
זהירות בהל' שבת וכבוד בית הכנסת
בהתוועדות ש"פ בלק י"ד תמוז, העיר הרבי תוך כדי השיחה בביאור אגרת התשובה, על האיסור לכסוס ציפורניים בשבת (שו"ע אדה"ז או"ח סימן ש"מ): "ובפרט כשמדובר לא אודות קטן, אלא אודות גדול, לאחרי בר מצווה, ומה גם שמסביבו נמצא ראש ישיבה, משפיע או משגיח, ויושב תחת גפנו ותחת תאנתו... ואינו אומר לו מאומה, ואף שיום השבת אינו בזמן סדרי הישיבה, הרי מצינו בגמרא אודות אופן הנהגת מלמד תינוקות הראוי לשמו שגם בשעה ד"הווה קאי בגינתא דעתאי עלויהו". ועוד המשיך ואמר "הזמן של יום השבת צריך להיות מנוצל עבור ענינים טובים, אבל בלית ברירה מוכרחני לדבר גם אודות ענינים אלו אף שאין זה הענין שלי. והוא על דבר ההנהגה בבית הכנסת בנוגע לשמירת כבוד הסידורים שלא יתגלגלו וכו', והדיוק בעניית אמן יהא שמיה רבה". והוסיף שבמשך השנים (משנת תש"י עד שנת תש"ל) דיבר על זה יותר ממאה פעמים! ואעפ"כ "לא נגע ולא פגע", ללא הזזה כלל, אפילו לא משהו.
הרמז בהתוועדות השבתית על החטיפה של הרב הוטנר
בחודש אלול אותה שנה, טס לארץ הקודש הרב יצחק הוטנר [הגאון הרב יצחק הוטנר ז"ל בעמח"ס 'פחד יצחק', שימש כראש ישיבת 'רבינו חיים ברלין' בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה של ארה"ב. הוא נולד בוורשה שבפולין בחודש אדר ה'תרס"ו, ונפטר בכ' כסלו ה'תשמ"א. בנעוריו התחנך בישיבת סלבודקא בליטא, או אז עלה ללמוד תורה בסניף הישיבה בעיה"ק חברון. חודשים ספורים לפני פרעות תרפ"ט חזר לפולין, ומשם נסע ללימודים כלליים באוניברסיטה בברלין, שם פגש לראשונה את כ"ק אדמו"ר זי"ע. שם גם פגש את הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק. לימים פעלו והתגוררו שלושתם בעיר ניו יורק, ושמרו על קשרי הידידות החמים, כידוע].
באותה טיסה התחוללה דרמה רצינית. חוליית מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור' חטפה את המטוס והנחיתה אותו בזרקא שבירדן. בשיחת קודש מיוחדת שנשא הרבי בתוועדות ש"פ פרשת תבוא ח"י אלול, דיבר הרבי על כך שמלבד ציון יום הולדתם של שני המאורות הגדולים, רבינו הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן, זהו גם יום הסתלקותו של המהר"ל מפראג.
וכאן אמר הרבי, שבוודאי המהר"ל פועל שמי שיש לו 'קאך' מיוחד בתורת המהר"ל, תעמוד לו הזכות להינצל, ויהיה לו נס, נס גלוי, נס למעלה מדרך הטבע.
דברים מיוחדים ומרגשים נשא הרבי, כאשר הוא מכוון אותם כמובן לגאון הרב הוטנר שהיה בשבי המחבלים, מרחק אלפי קילומטרים משם, יחד עם אשתו בתו וחתנו.
לאחר ששוחררו הניצולים, כתב לו הרבי אגרת מיוחדת:
ב"ה. ימי הסליחות, ה'תש"ל
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו' כו'
מוה"ר יצחק שי'
שלום וברכה!
לתשובתו הרמתה – ישיבה דד"א של הלכה – ולהתל' עם ביתו שי', ויה"ר שיקוים בזה הודו לה' גו', ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון ע"ג הים – הרי כל ד' הענינים היו בזה,
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בכבוד ובברכה,
ז"ע הגיעני המכ' ות"ח – אבל גדול זכות הרבים ו"ברבים היו עמדו".
ומענין המאורע (ובנוגע ל"בכן" ולמעשה):
אמחז"ל (ב"ר פ"ל, ח) דישנם מאורעות אשר לאחריהם "ראה עולם חדש". ומדכליל (שם) נח עם השאר ועד לאיוב – מסתבר לומר דאינו לצדיקים אלא דגם נח עצמו הי' חדש ולמעליותא (ע"ד דאיוב) ואיוב ראה את העולם – עולם חדש (ע"ד דנח).
ואף שצ"ל מאורע גדול כהנ"ל, שלכן אמרו שם שרק חמשה הן (ובזה מובן שבנוגע לאיוב אינו מביא קראי דתחלת הספר המפורטים, כ"אישפוך לארץ גו', דרק זהו מעשה נסים (חולין מג, א ובתוד"ה יפלח)) – הרי בכו"כ ענינים מצינו א' מששים בהם (ובפעולתם).
וכיון שבנדו"ד השתתפות רבים היתה בזה – ה"ז לכאורה מעורר הסברא דהחידוש יהי' בנוגע לאמירה לרבים כו' – וכפי הנדבר בזה בעת פגישתנו האחרונה.
ולהעיר דגם יומא קא גרים כי בר"ה מתחדש כל העולם (גדול וקטן) כולו (ודברים נפלאים בזה באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי"ד).
כמנהגם בקודש, עמלו י"ב חברי מערכת ההוצאה לאור של 'ועד הנחות בלה"ק' בניהולו של הרב חיים שאול ברוק שיחי', ועיטרו את הספר במפתח מפורט לשנת ה'תש"ל כולה (כרכים נ"ח; נ"ט; ס'; ס"א): מפתח ענינים מורחב הן לשיחות והן למאמרים, מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל, מפתח לספרי וביאורי רבותינו נשיאינו, מפתח ביאורים בפירוש רש"י על התורה, מפתח ביאורים בפרקי אבות, מפתח ביאורים באגרת התשובה.
בפתח הספר, צילום של מענה בכתב יד קודשו של הרבי, על שאלת הרה"ח ר' משה פנחס כ"ץ, ממפיצי המעיינות חוצה בקרב קהלים רחבים במשך שנים רבות וגבאי נאמן בבית חיינו, בשיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז.
>>> להצצה - לחץ כאן <<<
כאמור, הספר החדש הגיע היום, יום הבהיר י"א ניסן – יום ההולדת הקט"ז של כ"ק אדמו"ר זי"ע, למדפי חנויות הספרים המובחרות ובראשם סניפי הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש ובארה"ב. להלן סקירה קצרה בה דלינו בזריזות המתאימה לערבי פסחים כמה פנינים מתוך הספר רב הכמות והאיכות:
30 שנה לי"ב תמוז הראשון על אדמת ארה"ב
ההתוועדות שפותחת את הכרך החדש, היא התוועדות חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז. בפתח ההתוועדות ציין הרבי לקביעות המועד, שלושים שנה לפעם הראשונה שבעל השמחה והגאולה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע חגג את חג הגאולה שלו על אדמת ארה"ב לאחר שהתיישב בה באופן של קבע ("עד כמה ששייך הלשון 'להשתקע' בנוגע לארצות הגלות").
הרבי הביא את דברי בעל הגאולה, שכאשר חסידים יושבים להתוועדות ואומרים 'לחיים', חושבים לא רק על עצמם ובני ביתם אלא אומרים לחיים עבור כלל ישראל בכל מקום שהם, כך ע"פ הדרכת מייסד חסידות חב"ד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע. ויסוד הדברים באגרת בעל הגאולה ששלח בפעם הראשונה שהיו יכולים לערוך התוועדויות י"ב-י"ג תמוז בפומבי וללא הגבלות, לשנה אחרת קבעום - שנת תפר"ח "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה", וביאור הדברים בארוכה בהמשך ההתוועדות.
באותה התוועדות עורר הרבי אודות ענין הצניעות אצל אנשים ואצל נשים:
"אין זה ענין ששייך לומר שכיון שנשתנו העיתים, ונשתנתה ה"אופנה" ("מאדע"), אי אפשר להיות "כחתן בין האבלים": כאשר כולם לבושים כמו "אבלים" רח"ל – לפי שהתנתקו מ"תורת חיים" ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", היפך החיים, ולכן לבושים בבגדים קצרים, בגדים שאינם צנועים, היפך בגדי תורה – כיצד יכול הוא להסתובב "כחתן בין האבלים"?!... הרי זה לכאורה היפך הוראת התורה, היפך ממסכת "דרך ארץ"! אך על זה אומרים, ש"תורה זו לא תהא מוחלפת. שינויים שייך לומר רק היכן שהתורה אומרת שבענין זה יכולים להיות שינויים .. כל הענין של היפך הצניעות הוא לא רק היפך התורה, אלא גם היפך דרך הישר ושכל הפשוט, משום שכל ענינו לגרות את יצרו של אדם אחר שיראה בגלוי דבר שצריך להיות מכוסה.
הוראות מיוחדות לתשעה באב
בהתוועדות ש"פ דברים, שבת חזון, הציע הרבי לעשות משמרות של לימוד התורה בצום תשעה באב – "ההוספה בלימוד התורה ביום הת"ב צריך להיות בין ביום בין בלילה, וזהו א' הטעמים לעריכת ההתוועדות ביום הש"ק זה. במקום האפשרי לסדר משמרות על כל הכ"ד שעות וההוספה על המעת לעת. אם אפשר ללמוד בשלושה ומה טוב שיהיה בעשרה. ומהנכון שהלימוד יהיה בענינא דיומא, וברשימות כ"ק אדמו"ר הצ"צ על מגילת איכה. וכן שכל אחד יתרום לצדקה כמה פעמים במשך שעות היום, ולהשתדל לזכות יהודים בשעות שמותר להניח תפילין, במספר גדול הכי אפשרי".
בסיום ההתוועדות נתן הרבי בקבוק משקה להת' טוביה פלס, עבור אנשי הצבא בארץ הקודש, והורה לו שהחל מיום ט"ו אב, קודם חודש אלול, יסע עם קבוצה מאנ"ש שי' שהיו בצבא, לכל החזיתות (סואץ, גולן, וכו') וימסור להם: הנני שולח לכם משקה זה מהתוועדות דכו"כ מבנ"י המברכים אותם, בתוספת בקשתי נפשית – שנוסף על כללות ההנהגה ע"פ רצון השם יש להתחזק ולדייק בהנחת תפילין בכל יום חול, וכל איש המשרת בצה"ל וזקוק לתפילין יתנו לו זוג תפילין על חשבוני, אך היות שמצוה לא צ"ל בחינם ימכרו בסכום סמלי של לירה אחת. ומה טוב באם אפשר לתרום בכל יום חול לצדקה בל"נ, וכשאין עני במקום מניחים הממון במעטפה מיוחדת וכיו"ב, וללמוד בכל יום שורה אחת ממשניות בלי נדר.
גזירה האיומה
בכל התוועדות ללא יוצא מן הכלל, עורר הרבי אודות הגזירה האיומה של אי תיקון החוק 'מיהו יהודי' והשמטת המילה 'כהלכה' מנוסח החוק. להלן כמה דוגמאות:
י"ב תמוז: "הטענה היתה, שכל הענין הוא כדי להגן על כבודם של יהודים שיגיעו מרוסיא, שמצד ענינים בלתי תלויים בהם, מצד ענינים של אונס וכו' היו שם נישואי תערובות, ובמילא צריך להשתדל שיוכלו להכניס אותם בשלימותם וכו'. ובכן, הגיעה עתה ידיעה שיהודי רוסיא דורשים ותובעים שלא יעשו אצלם בלבולים, ויפסיקו להבטיח לבעלי נישואי תערובות שמיד בעברם את הגבול ממתין להם במקום פלוני מישהו שיעניק "פיסת ניר" שבה יירשם גוי – שנשאר גוי – בתור "יהודי", ולאחרי זה יוכל לנסוע כאחד שבטי ישראל; הם לא רוצים שירמו אותם, את עם ישראל, ואת שבעים אומות העולם".
ש"פ מטו"מ: "וכששואלים מדוע לא יוצאים מהממשלה בגלל גזירת "מיהו יהודי", נפלו על המצאה חדשה: זהו דבר שנוגע לכו"כ משפחות שתהיה להם פרנסה, שהרי אם ייצאו מהממשלה יאבדו את משרותיהם. וכיון שגם אם הם ייצאו מהממשלה תישאר הגזירה בקיומה, א"כ אין סיבה שכמה משפחות דתיות – וביניהם גם מחסידי ליובאוויטש – יאבדו את פרנסתם. ובכן: המענה על זה – שבענין של מיהו יהודי ישנם ג' העבירות, גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים שעליהם ישנו החיוב ד"יהרג ואל יעבור", והרי אין פירוש הדברים "יהרג" דוקא, ולא דבר קל יותר, אלא אדרבה: אפילו יהרג, וכ"ש דבר קל יותר, כמו הויתור על פרנסה!
אין עניני לעורר מחלוקת, לא עם יחיד ולא עם ציבור, אבל מוכרחני לפרסם ברבים, שהגזירה של "מיהו יהודי" בתוקפה עומדת! שלא יחשבו שהמצב נעשה טוב יותר, אלא המצב נשאר כמקודם ואין בדעתם לשנותו! וכל זה בא כתוצאה מזה שוויתרו בנוגע לטלוויזיה בשבת, בנוגע לניתוחי מתים, ובנוגע להיתר עבודה בשבת. ולפלא – שבכל הענינים מעורבים יהודים דתיים דוקא: בנוגע לניתוחי מתים היה זה יהודי דתי שעומד בראש הענין, וכן בנוגע לעבודה בשבת, ועד"ז בנוגע ל"מיהו יהודי" – יכולים לגלות עכשיו שכל ההצעה באה מהדתיים!
שלימות הארץ
בכל התוועדות, הרבי גם מדבר בכאב גדול על המצב שמאז מלחמת ששת הימים, הממשלה רוצה 'להתפטר' מחבלי ארץ הקודש שחזרו לידי ישראל בניסים גלויים, ורוצים 'להחזיר' את השטחים בכל מחיר:
ש"פ מטות-מסעי: "כאשר גוים מכריחים יהודים להחזיר שטחים – צריך לדעת, שגוי מצד עצמו אין לו כוח, אלא זהו רק בגלל שיהודי זועק שאין לו כוח להחזיק את השטחים, כפי שיהודים מנסים כבר במשך שלש שנים דרך "דלת אחורית" לבקש שיקחו בחזרה את השטחים, בגלל שאינם יכולים להחזיק בהם. אפשר לגלות "סוד", שיש תכנית להחזיר את יריחו ואת שכם, וגם את חברון, ואפילו בנוגע לירושלים העתיקה רוצים לקבעה בתור עיר ששייכת לשלושת הדתות! אלא שמחפשים דרך איך לעשות זאת באופן שלא יתפסו מה שקורה, כדי שלא יתעורר רעש!...
כדי להקל את הנסיון בדבר – עשה הקב"ה נס, שבמשך שלוש שנים לא רצו הערבים לעשות שלום, וזאת – כדי שיהודים יוכלו להחזיק בשטחים. אבל כמה זמן יכול הדבר להימשך? – ולכן אומרים עכשיו שרצונם לעשות שלום, ובלבד שיחזירו את השטחים. אך גם עכשיו עושה הקב"ה את הנסיון קל יותר – עי"ז שהם אומרים שמוכנים לעשות שלום, בתנאי שתהיה הפסקת אש במשך תשעים יום. מהו ההגיון בהפסקת אש למשך תשעים יום?! – ממה נפשך: אם הם מוכנים באמת לעשות שלום – שיחתמו על הסכם שלום תוך עשרים וארבע שעות, ואז תיפסק המלחמה לתמיד!
חינוך במסירות נפש מאחורי מסך הברזל
י"ב תמוז: "ראו בפועל, שתחת הממשלה ההיא חינכו אבות ואמהות את ילדיהם, בנים ובנות, באופן שבדרך הטבע לא יוכלו הילדים לחיות באורח חיים אנושי, ביחד עם שמירת שבת וטהרת המשפחה וכו' וכו', אלא יצטרכו להיות מנותקים מכל הסביבה, ולחיות בחשאי ובצנעה וכו', ולא רק באופן זמני, אלא באופן הנמשך בקביעות, כמובן הקושי שבדבר מדברי הגמרא "אלמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזרי' כו'", שאז לא יודעים אם היו עומדים בנסיון, כיון שלא מדובר אודות יסורים לפי רגע או שעה, אלא אודות דבר הנמשך. ואעפ"כ, לא התחשבו בכל החשבונות האלו – לא האבות ואפילו לא האמהות, וחינכו את הילדים שזה עתה רק נולדו, והעמידו אותם מלכתחילה בסדר כזה שלכאורה אין לו שום הצדקה – אם רק מתנהגים ע"פ חשבון, אפילו חשבון דקדושה .. וענין זה נותן את הבטיחות והנאמנות בהקב"ה – "מאמין בחי העולמים וזורע" – שמהמעמד ומצב ד"הזורעים בדמעה", יבואו למעמד ומצב ד"ברנה יקצורו", ובקרוב ממש יפתחו את הפתחים והדלתות והשערים לרווחה, ויניחו להם לצאת משם "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", ו"כספם וזהבם אתם", ובאופן שיצאו משם עם ילדים שלמים ונכדים שלמים, ושלמים גם בעצמם, וילכו מתוך שמחה וטוב לבב, כל אחד ואחד למקום המיועד לו".
ביאורי כ"ק הרלוי"צ על אגרת התשובה
בין גליונות חידושי התורה העמוקים בפרד"ס התורה, שכתב במסירות נפש ממש כ"ק הרה"ק הרב לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע, בימי גלותו ברוסיה הסובייטית, נמצאים גם הערותיו על ספר התניא. בשנה זו, שנת ה'תש"ל יצאה לאור לראשונה בדפוס חוברת עם ההערות הללו, לאחר שניצלו על ידי רעייתו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, והגיעו בדרך לא דרך לידיו של בנו הגדול, הרבי.
בסמיכות להופעת חוברת זו, החל הרבי להקדיש את ביאוריו על אגרת התשובה, בהם עסק בשנים האחרונות, להעמקה בהערות אלו. בארבעים יום האחרונים דשנת ה'תש"ל החל מהתוועדות ש"ק עקב כ"ף מנחם אב ובמהלך שנת ה'תשל"א, המשיך הרבי בזה. רבים מהשיחות הללו, נערכו ולאחר הגהתם יצאו לאור בקונטרסים מיוחדים, וי"ל גם בכרך ל"ט של 'לקוטי שיחות'.
וכך פתח הרבי ואמר: "בנוגע ללימוד ענין באגרת התשובה, כרגיל, ישנם רשימות אאמו"ר שכתב על הזוהר (וכפי שהובא במאמר) ועל התניא בקיצור נמרץ, כיון שנרשמו על גליון הספר, שאין שם הרבה מקום לכתיבה, וגם בגלל שהי' אז דוחק בדיו, שלכן הוצרכה אמי מורתי ללמוד כיצד להכין דיו מכל מיני עשבים, ובגלל זה הי' יוצא הדיו בגוונים שונים, כפי שרואים בכתב שעל גליון הספר, וכיון שזה עתה יצאו לאור (תאריך ה"פתח דבר" – ראש חודש מנחם אב תש"ל) – באופן של פדיון שבויים – ונעשו באופן המצוי לכל מי שרוצה, נתעכב עתה על הערה הראשונה של אאמו"ר באגרת התשובה".
זהירות בהל' שבת וכבוד בית הכנסת
בהתוועדות ש"פ בלק י"ד תמוז, העיר הרבי תוך כדי השיחה בביאור אגרת התשובה, על האיסור לכסוס ציפורניים בשבת (שו"ע אדה"ז או"ח סימן ש"מ): "ובפרט כשמדובר לא אודות קטן, אלא אודות גדול, לאחרי בר מצווה, ומה גם שמסביבו נמצא ראש ישיבה, משפיע או משגיח, ויושב תחת גפנו ותחת תאנתו... ואינו אומר לו מאומה, ואף שיום השבת אינו בזמן סדרי הישיבה, הרי מצינו בגמרא אודות אופן הנהגת מלמד תינוקות הראוי לשמו שגם בשעה ד"הווה קאי בגינתא דעתאי עלויהו". ועוד המשיך ואמר "הזמן של יום השבת צריך להיות מנוצל עבור ענינים טובים, אבל בלית ברירה מוכרחני לדבר גם אודות ענינים אלו אף שאין זה הענין שלי. והוא על דבר ההנהגה בבית הכנסת בנוגע לשמירת כבוד הסידורים שלא יתגלגלו וכו', והדיוק בעניית אמן יהא שמיה רבה". והוסיף שבמשך השנים (משנת תש"י עד שנת תש"ל) דיבר על זה יותר ממאה פעמים! ואעפ"כ "לא נגע ולא פגע", ללא הזזה כלל, אפילו לא משהו.
הרמז בהתוועדות השבתית על החטיפה של הרב הוטנר
בחודש אלול אותה שנה, טס לארץ הקודש הרב יצחק הוטנר [הגאון הרב יצחק הוטנר ז"ל בעמח"ס 'פחד יצחק', שימש כראש ישיבת 'רבינו חיים ברלין' בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה של ארה"ב. הוא נולד בוורשה שבפולין בחודש אדר ה'תרס"ו, ונפטר בכ' כסלו ה'תשמ"א. בנעוריו התחנך בישיבת סלבודקא בליטא, או אז עלה ללמוד תורה בסניף הישיבה בעיה"ק חברון. חודשים ספורים לפני פרעות תרפ"ט חזר לפולין, ומשם נסע ללימודים כלליים באוניברסיטה בברלין, שם פגש לראשונה את כ"ק אדמו"ר זי"ע. שם גם פגש את הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק. לימים פעלו והתגוררו שלושתם בעיר ניו יורק, ושמרו על קשרי הידידות החמים, כידוע].
באותה טיסה התחוללה דרמה רצינית. חוליית מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור' חטפה את המטוס והנחיתה אותו בזרקא שבירדן. בשיחת קודש מיוחדת שנשא הרבי בתוועדות ש"פ פרשת תבוא ח"י אלול, דיבר הרבי על כך שמלבד ציון יום הולדתם של שני המאורות הגדולים, רבינו הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן, זהו גם יום הסתלקותו של המהר"ל מפראג.
וכאן אמר הרבי, שבוודאי המהר"ל פועל שמי שיש לו 'קאך' מיוחד בתורת המהר"ל, תעמוד לו הזכות להינצל, ויהיה לו נס, נס גלוי, נס למעלה מדרך הטבע.
דברים מיוחדים ומרגשים נשא הרבי, כאשר הוא מכוון אותם כמובן לגאון הרב הוטנר שהיה בשבי המחבלים, מרחק אלפי קילומטרים משם, יחד עם אשתו בתו וחתנו.
לאחר ששוחררו הניצולים, כתב לו הרבי אגרת מיוחדת:
ב"ה. ימי הסליחות, ה'תש"ל
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו' כו'
מוה"ר יצחק שי'
שלום וברכה!
לתשובתו הרמתה – ישיבה דד"א של הלכה – ולהתל' עם ביתו שי', ויה"ר שיקוים בזה הודו לה' גו', ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון ע"ג הים – הרי כל ד' הענינים היו בזה,
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בכבוד ובברכה,
ז"ע הגיעני המכ' ות"ח – אבל גדול זכות הרבים ו"ברבים היו עמדו".
ומענין המאורע (ובנוגע ל"בכן" ולמעשה):
אמחז"ל (ב"ר פ"ל, ח) דישנם מאורעות אשר לאחריהם "ראה עולם חדש". ומדכליל (שם) נח עם השאר ועד לאיוב – מסתבר לומר דאינו לצדיקים אלא דגם נח עצמו הי' חדש ולמעליותא (ע"ד דאיוב) ואיוב ראה את העולם – עולם חדש (ע"ד דנח).
ואף שצ"ל מאורע גדול כהנ"ל, שלכן אמרו שם שרק חמשה הן (ובזה מובן שבנוגע לאיוב אינו מביא קראי דתחלת הספר המפורטים, כ"אישפוך לארץ גו', דרק זהו מעשה נסים (חולין מג, א ובתוד"ה יפלח)) – הרי בכו"כ ענינים מצינו א' מששים בהם (ובפעולתם).
וכיון שבנדו"ד השתתפות רבים היתה בזה – ה"ז לכאורה מעורר הסברא דהחידוש יהי' בנוגע לאמירה לרבים כו' – וכפי הנדבר בזה בעת פגישתנו האחרונה.
ולהעיר דגם יומא קא גרים כי בר"ה מתחדש כל העולם (גדול וקטן) כולו (ודברים נפלאים בזה באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי"ד).
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
