מערכת COL
|
יום ז' ניסן ה׳תשע״ח
23.03.2018
מיוחד: כשהרבי הכין רשימה של הקבצים שהופיעו לקראת י"א ניסן
חשיפה מרגשת: ערב יום הבהיר י"א ניסן מתפרסם השבוע בקונטרס של 'ועד הנחות בלה"ק' פתקא בה רשם הרבי משני צדדיה רשימה קצרה של הקובצים שהופיעו לרגל י"א ניסן ה'תשמ"ב, שנת השמונים - בהם קובצי חידושי תורה שיצאו לאור על ידי אנ"ש והשלוחים והתמימים כמתנה לבעל יום ההולדת • לפתקים המלאים ולהורדת הקונטרס
דומה שכיום זהו דבר שבשגרה. כל מי שייקלע לריכוז חב"די ובוודאי בחצרות קדשנו - באהל הק' ובבית חיינו 770, בסביבות יומא דפגרא או ימים בהירים במעגל השנה, ימצא על השולחן או על הבימה שפע של פרסומים תורניים, קבצי חידושי תורה המופיעים מטעם ישיבות תות"ל הפזורות ברחבי תבל, כוללי אברכים, מוסדות חינוך, מכוני הוראה וכיו"ב.
את התופעה המרנינה הזו שאין לה אח ורע בעולם היהודי בכלל וגם בעולם התורני על זרמיו השונים, יצר הרבי במו ידיו, כאשר ניתב את ההתעוררות ואת ההתרגשות של חסידים ועמך בית ישראל לקראת מאורע מיוחד או ציון תאריך נדיר, ללימוד התורה ובעיקר לחידוש בתורה. שוב ושוב מדרבן הרבי את החסידים צעירים ומבוגרים, תלמידי התמימים או אברכים, לעסוק במסירה ונתינה בלימוד תורתנו הק', ולחדש בה, ולהעלות את החידושים על הכתב ולפרסם אותם. זוהי המתנה הטובה ביותר, אם אתם באמת רוצים לגרום לי נחת רוח, שינן הרבי באוזני החסידים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו. כך ניתן לראות גם לדוגמא בחלקים מהתוועדות חג הפורים ה'תשל"ב המצורפים כאן (בתרגום מאידיש ללה"ק).
לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב, הופיעו חוברות, קונטרסים, עלונים ופרסומים, ובעיקרם מאספים של חידושי תורה שנכתבו בידי אנ"ש, השלוחים, תלמידי התמימים, ואליהם הצטרפו גדולי התורה והיראה, אדמו"רים ורבנים מכל שכבות עמך בית ישראל, לכבודו ולזכותו של בעל יום ההולדת.
העתק הקבצים נשלחו אל הרבי, וכפי הנראה מכתב היד שמתפרסם כאן לראשונה, טרח הרבי והקדיש מזמנו על מנת ליצור מעין רשימה של כל הפרסומים שהופיעו לקראת תאריך היסטורי זה.
לבד מהפרסומים שיצאו לאור בשכונת המלך קראון הייטס, בידי ארגונים ומוסדות חינוך מקומיים, אותם מציין הרבי במילה "כאן". הגיעו קבצים ממדינות: מרוקו, אנגליה, ארץ הקודש, ערים שונות במדינות ארה"ב, קנדה, ברזיל, איטליה, קולומבי', דרום אפריקה, ועוד.
כמו כן מציין הרבי לפרסומים שהופיעו בשפות שונות, כולל השפה הפרסית שהיתה שגורה בפי עולי איראן שיצאו משם במבצע הצלה חב"די בעיצומה של המהפכה שנים ספורות קודם לכן. גם ספר לקוטי שיחות שיצא לאור באנגלית והיה דבר חידוש באותם שנים, מצוין על ידי הרבי.
הפענוח המלא של הפתקא שהתגלתה לאחרונה, מוגשת באדיבות חברי מערכת מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי, 'ועד הנחות בלה"ק' לרגל יום הבהיר י"א ניסן, ותודת אלפי הקוראים והגולשים נתונה להם.
•
חלק מהתוועדות חג הפורים ה'תשל"ב, אודות ההכנה הראויה והרצויה ליום הבהיר י"א ניסן – שנת השבעים:
"כיון שישנם כאלו שמתכוננים בנוגע ליום ההולדת וכו', וחושבים באיזה אופן לבטא זאת, בענין הצדקה (שקשור גם עם פורים), ענין התורה וכו' – הנה כאן המקום להעיר (בעי"ן) ולהאיר (באל"ף), שלכל לראש יש לקשר זאת עם ענין של תורה. ולא די בענין הצדקה עבור לימוד התורה, "תמכין לאורייתא", שזהו אמנם ענין נעלה, כמ"ש "ותומכי' מאושר", ואיתא בזהר "א"ת מאושר אלא מראשו", היינו, שעי"ז ממשיכים מראש ומקור כל הברכות, אבל אעפ"כ, אין זה מגיע ללימוד התורה עצמו (אף שבכתוב נאמר תחילה "זבולון בצאתך" ואח"כ "ישכר באוהליך").
ובהקדים – שבנוגע למתנה בכלל לא שייך לקבוע תנאים, אבל, מתנה קשורה עם רצון לגרום נחת-רוח... ולכן: בכל ענין שיהי' – אצל מי שירצה – צדקה באופן כך או פעולות טובות באופן כך ומעשים טובים באופן כך, הנה נכון ורצוי וטוב וישר ונעים וכו' (ככל ט"ו התוארים שנאמרו ב"אמת ויציב") שיהי' אצל כל אחד גם ענין של הוספה בלימוד התורה, וכאמור, הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה.
... וקשור במיוחד גם עם חודש ניסן (שבא לאחרי חודש אדר) – להיותו חודש הגאולה, והרי "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה", והיינו, שהסוד האמיתי של גאולה אמיתית קשור עם העסק בתורה.
... דובר לעיל בקשר עם י"א ניסן, שכיון שרוצים לגרום נחת רוח, הנה נוסף על כל שאר הענינים, צריך להיות בנוגע לכל אחד גם ענין של תורה, הן בנגלה והן בפנימיות.
וכיון שהחל מחמשה עשר בשבט דאשתקד מדברים ללא הרף ("מ'האַלט אין איין רעדן") בנוגע להוספה בתורה וכיבוש העולם ע"י תורה – הנה נוסף על האמור בקשר לי"א ניסן, הרי זה סדר נכון בנוגע לכל אלו שרוצים לנסוע בשליחות – באמצע הקיץ, בימי החופש (כפי שנקראים בלשון עם זר, בה בשעה שההיפך הוא הנכון, שבימים אלו צ"ל הוספה בתורה) – שההכנה לזה היא לכל לראש ע"י התמדה ושקידה בלימוד התורה, הן נגלה והן חסידות, ובאופן שידעו מלכתחילה שכאשר יבואו וירצו שימסרו להם שליחות, יצטרכו להביא אישור מראש-הישיבה, משפיע, משגיח וכו', בנוגע למעמדם ומצבם בלימוד התורה, הן בנגלה והן בפנימיות התורה.
ועד"ז גם בנוגע לבקשת ברכה – שהכלי לברכה הו"ע התורה, שעז"נ "כוס ישועות אשא" – הנה כאשר יבקשו ברכה בקשר ליום הולדת, ובמיוחד כשמדובר אודות תלמידי ישיבות, כל הישיבות, ועאכו"כ ישיבות ששייכים לליובאוויטש, יצטרכו לכל לראש להביא הודעה (בכתב או בע"פ) אודות הלימוד כדבעי, בהתמדה ושקידה וכו' וכו', הן נגלה והן נסתר (פנימיות התורה).
בודאי לא שייך למנוע ברכה ח"ו מיהודי איזה שיהי', אבל, ברכה אין לה שיעור, וברכה קשורה עם נחת רוח, וכלשון הידוע: "עשה לי מטעמים כאשר אהבתי .. בעבור תברכך נפשי", הנה העצה לזה היא ע"י נתינת דבר גשמי (כפשטות הכתוב, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"), ועאכו"כ דבר רוחני.
ונוסף על הצורך שבדבר מצד המברך – הרי כן הוא גם מצד המתברך, כי: ע"פ רוב, בימינו אלו, המברך הוא רק "שליח", "ממוצע", שמכניס בזו ומוציא בזו, ויש צורך להבטיח שהכלי לקבלת הברכה (ובאופן שתומשך למטה מעשרה טפחים בכל הענינים הדרושים, ובכללות, ברוחניות ובגשמיות גם יחד) תהי' כלי רחבה – ע"י עניני התורה, ש"ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים", הן בבקיאות והן בהבנה והשגה, ועאכו"כ כשהמדובר הוא אודות יהודים שצריכים להיות באהלה של תורה בכלל, ובמיוחד – תלמידי ישיבה.
ולהעיר, שדברים אלו נאמרים במיוחד דוקא בהתוועדות שנשמעת בכמה מקומות, כדי שהדברים יגיעו בבת-אחת בכל מקום שבו רוצים לשמוע אודות המדובר בהתוועדות זו.
ויה"ר שגם יקבלו את הדברים בסבר פנים יפות, ובעיקר – שיפעלו הדברים פעולתם (ולא יהיו דברים בטלים, שאינם משיגים את מטרתם), עי"ז שיומשכו במעשה בפועל: הוספה בהתמדה ושקידה בנגלה ובפנימיות, ובאופן של לימוד המביא לידי מעשה – הוספה בעבודת התפלה במיוחד, ובקיום כל המצוות בהידור, החל ממצות תפילין, ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין", ולאח"ז בשאר המצוות, וכן בנוגע ל"מבצע תפילין", "מבצע פורים" ו"מבצע מצה שמורה" וכו' וכו', וכל הענינים שידע איניש בנפשי' שיש ביכלתו לעשות, ויתירה מזה – מה שביכלתו לעשות מצד בחי' "לא ידע" שבנפשו.
להורדת הקונטרס השבועי לחצו כאן
את התופעה המרנינה הזו שאין לה אח ורע בעולם היהודי בכלל וגם בעולם התורני על זרמיו השונים, יצר הרבי במו ידיו, כאשר ניתב את ההתעוררות ואת ההתרגשות של חסידים ועמך בית ישראל לקראת מאורע מיוחד או ציון תאריך נדיר, ללימוד התורה ובעיקר לחידוש בתורה. שוב ושוב מדרבן הרבי את החסידים צעירים ומבוגרים, תלמידי התמימים או אברכים, לעסוק במסירה ונתינה בלימוד תורתנו הק', ולחדש בה, ולהעלות את החידושים על הכתב ולפרסם אותם. זוהי המתנה הטובה ביותר, אם אתם באמת רוצים לגרום לי נחת רוח, שינן הרבי באוזני החסידים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו. כך ניתן לראות גם לדוגמא בחלקים מהתוועדות חג הפורים ה'תשל"ב המצורפים כאן (בתרגום מאידיש ללה"ק).
לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב, הופיעו חוברות, קונטרסים, עלונים ופרסומים, ובעיקרם מאספים של חידושי תורה שנכתבו בידי אנ"ש, השלוחים, תלמידי התמימים, ואליהם הצטרפו גדולי התורה והיראה, אדמו"רים ורבנים מכל שכבות עמך בית ישראל, לכבודו ולזכותו של בעל יום ההולדת.
העתק הקבצים נשלחו אל הרבי, וכפי הנראה מכתב היד שמתפרסם כאן לראשונה, טרח הרבי והקדיש מזמנו על מנת ליצור מעין רשימה של כל הפרסומים שהופיעו לקראת תאריך היסטורי זה.
לבד מהפרסומים שיצאו לאור בשכונת המלך קראון הייטס, בידי ארגונים ומוסדות חינוך מקומיים, אותם מציין הרבי במילה "כאן". הגיעו קבצים ממדינות: מרוקו, אנגליה, ארץ הקודש, ערים שונות במדינות ארה"ב, קנדה, ברזיל, איטליה, קולומבי', דרום אפריקה, ועוד.
כמו כן מציין הרבי לפרסומים שהופיעו בשפות שונות, כולל השפה הפרסית שהיתה שגורה בפי עולי איראן שיצאו משם במבצע הצלה חב"די בעיצומה של המהפכה שנים ספורות קודם לכן. גם ספר לקוטי שיחות שיצא לאור באנגלית והיה דבר חידוש באותם שנים, מצוין על ידי הרבי.
הפענוח המלא של הפתקא שהתגלתה לאחרונה, מוגשת באדיבות חברי מערכת מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי, 'ועד הנחות בלה"ק' לרגל יום הבהיר י"א ניסן, ותודת אלפי הקוראים והגולשים נתונה להם.
•
חלק מהתוועדות חג הפורים ה'תשל"ב, אודות ההכנה הראויה והרצויה ליום הבהיר י"א ניסן – שנת השבעים:
"כיון שישנם כאלו שמתכוננים בנוגע ליום ההולדת וכו', וחושבים באיזה אופן לבטא זאת, בענין הצדקה (שקשור גם עם פורים), ענין התורה וכו' – הנה כאן המקום להעיר (בעי"ן) ולהאיר (באל"ף), שלכל לראש יש לקשר זאת עם ענין של תורה. ולא די בענין הצדקה עבור לימוד התורה, "תמכין לאורייתא", שזהו אמנם ענין נעלה, כמ"ש "ותומכי' מאושר", ואיתא בזהר "א"ת מאושר אלא מראשו", היינו, שעי"ז ממשיכים מראש ומקור כל הברכות, אבל אעפ"כ, אין זה מגיע ללימוד התורה עצמו (אף שבכתוב נאמר תחילה "זבולון בצאתך" ואח"כ "ישכר באוהליך").
ובהקדים – שבנוגע למתנה בכלל לא שייך לקבוע תנאים, אבל, מתנה קשורה עם רצון לגרום נחת-רוח... ולכן: בכל ענין שיהי' – אצל מי שירצה – צדקה באופן כך או פעולות טובות באופן כך ומעשים טובים באופן כך, הנה נכון ורצוי וטוב וישר ונעים וכו' (ככל ט"ו התוארים שנאמרו ב"אמת ויציב") שיהי' אצל כל אחד גם ענין של הוספה בלימוד התורה, וכאמור, הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה.
... וקשור במיוחד גם עם חודש ניסן (שבא לאחרי חודש אדר) – להיותו חודש הגאולה, והרי "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה", והיינו, שהסוד האמיתי של גאולה אמיתית קשור עם העסק בתורה.
... דובר לעיל בקשר עם י"א ניסן, שכיון שרוצים לגרום נחת רוח, הנה נוסף על כל שאר הענינים, צריך להיות בנוגע לכל אחד גם ענין של תורה, הן בנגלה והן בפנימיות.
וכיון שהחל מחמשה עשר בשבט דאשתקד מדברים ללא הרף ("מ'האַלט אין איין רעדן") בנוגע להוספה בתורה וכיבוש העולם ע"י תורה – הנה נוסף על האמור בקשר לי"א ניסן, הרי זה סדר נכון בנוגע לכל אלו שרוצים לנסוע בשליחות – באמצע הקיץ, בימי החופש (כפי שנקראים בלשון עם זר, בה בשעה שההיפך הוא הנכון, שבימים אלו צ"ל הוספה בתורה) – שההכנה לזה היא לכל לראש ע"י התמדה ושקידה בלימוד התורה, הן נגלה והן חסידות, ובאופן שידעו מלכתחילה שכאשר יבואו וירצו שימסרו להם שליחות, יצטרכו להביא אישור מראש-הישיבה, משפיע, משגיח וכו', בנוגע למעמדם ומצבם בלימוד התורה, הן בנגלה והן בפנימיות התורה.
ועד"ז גם בנוגע לבקשת ברכה – שהכלי לברכה הו"ע התורה, שעז"נ "כוס ישועות אשא" – הנה כאשר יבקשו ברכה בקשר ליום הולדת, ובמיוחד כשמדובר אודות תלמידי ישיבות, כל הישיבות, ועאכו"כ ישיבות ששייכים לליובאוויטש, יצטרכו לכל לראש להביא הודעה (בכתב או בע"פ) אודות הלימוד כדבעי, בהתמדה ושקידה וכו' וכו', הן נגלה והן נסתר (פנימיות התורה).
בודאי לא שייך למנוע ברכה ח"ו מיהודי איזה שיהי', אבל, ברכה אין לה שיעור, וברכה קשורה עם נחת רוח, וכלשון הידוע: "עשה לי מטעמים כאשר אהבתי .. בעבור תברכך נפשי", הנה העצה לזה היא ע"י נתינת דבר גשמי (כפשטות הכתוב, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"), ועאכו"כ דבר רוחני.
ונוסף על הצורך שבדבר מצד המברך – הרי כן הוא גם מצד המתברך, כי: ע"פ רוב, בימינו אלו, המברך הוא רק "שליח", "ממוצע", שמכניס בזו ומוציא בזו, ויש צורך להבטיח שהכלי לקבלת הברכה (ובאופן שתומשך למטה מעשרה טפחים בכל הענינים הדרושים, ובכללות, ברוחניות ובגשמיות גם יחד) תהי' כלי רחבה – ע"י עניני התורה, ש"ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים", הן בבקיאות והן בהבנה והשגה, ועאכו"כ כשהמדובר הוא אודות יהודים שצריכים להיות באהלה של תורה בכלל, ובמיוחד – תלמידי ישיבה.
ולהעיר, שדברים אלו נאמרים במיוחד דוקא בהתוועדות שנשמעת בכמה מקומות, כדי שהדברים יגיעו בבת-אחת בכל מקום שבו רוצים לשמוע אודות המדובר בהתוועדות זו.
ויה"ר שגם יקבלו את הדברים בסבר פנים יפות, ובעיקר – שיפעלו הדברים פעולתם (ולא יהיו דברים בטלים, שאינם משיגים את מטרתם), עי"ז שיומשכו במעשה בפועל: הוספה בהתמדה ושקידה בנגלה ובפנימיות, ובאופן של לימוד המביא לידי מעשה – הוספה בעבודת התפלה במיוחד, ובקיום כל המצוות בהידור, החל ממצות תפילין, ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין", ולאח"ז בשאר המצוות, וכן בנוגע ל"מבצע תפילין", "מבצע פורים" ו"מבצע מצה שמורה" וכו' וכו', וכל הענינים שידע איניש בנפשי' שיש ביכלתו לעשות, ויתירה מזה – מה שביכלתו לעשות מצד בחי' "לא ידע" שבנפשו.
להורדת הקונטרס השבועי לחצו כאן
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
