מערכת COL
|
יום כ"ד אדר ה׳תשע״ח
11.03.2018
גנזי נסתרות: כמה הגדות של פסח נמצאות בספרייתו של הרבי?
כיצד התחיל להתעסק עם עריכת ספרי קה"ת? עריכת איזה ספר הייתה הכי מאתגרת עבורו? כמה 'הגדות של פסח' נמצאות בספרייתו של הרבי? ואיזה מנהגים חשובים לפסח לא ידועים אצל אנ"ש והתמימים? ● בקשר עם ספרו החדש שמבאר את הגדת הרבי לפסח, משתף העורך והספרן הראשי בספריית אגו"ח הרב שלום בער לוין בעבודתו ארוכת השנים בעריכת ספרי קה"ת, תחת הוראותיו הצמודות של הרבי ● לראיון המלא
בימים אלו יצאה לאור ע״י הוצאת ספרים קה״ת הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים" של כ"ק אדמו"ר זי"ע, עם ביאור "דובר שלום" מאת הרב שלום דובער לוין, עורך סדרת אגרות קודש, שלחן ערוך רבינו הזקן, סדרת הספרים ביאור "דברי שלום" על שו״ע אדה״ז, ועוד. לאור הופעת חיבור חדש זה אשר לא בא כבושם הזה לפניו, ישבנו עם העורך החשוב אשר כמעט אין כמוהו בכמות הספרים שערך וההדיר מספרי רבותינו נשיאינו לדורותיהם מכ״ק אדמו״ר הזקן ועד רבינו.
כיצד התחלתם בעריכת ספרי קה״ת?
עבודת העריכה הראשונה שהרבי הטיל עלי, היתה עריכת סדרת קובצי "יגדיל תורה", שרובו הם תשובות וחידושים בהלכה, של רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, מתוך כתבי יד שבספריה, עם ציונים והערות בשולי הגליון.
במשך 10 שנים (תשל"ו-תשמ"ו) יצאו לאור 72 חוברות (שקובצו לאחר מכן ב10 ספרים), אשר על כל חוברת עבר הרבי לפני הדפסתה, והרבה להעיר הן בעריכה והן בתוכן.
התחלת עריכת הקובץ יגדיל תורה היתה בתור חבר בכולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי. אמנם בשלהי חורף תשל"ז מינה אותי הרבי לעמוד בראש הספריה, במקביל לעריכת ספרי הלכה של רבותינו, והספר הראשון שהטיל עלי הרבי לערוך הי' שו"ת הצמח צדק שער המילואים ח"ד. עבדתי על זה במשך הקיץ וחצי חורף תשל"ח, שאז יצא הספר לאור, והרבי הורה לשלוח עותק אחד לכל אחד מראשי הישיבות והכוללים של חב"ד, ויחד עם זאת, לעוררם ולעודדם להשתתף בכתיבת הערות בקובץ יגדיל תורה.
איזה ספר או סדרה של ספרים היו הכי מאתגרים?
מובן ופשוט שסדרת הספרים הכי מאתגרת היתה המהדורה החדשה של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן, עם ציונים ומראי מקומות בשולי הגליון, שעריכתה נמשכה 8 שנים (תשנ"ט-תשס"ז).
כל פעם שהתחלתי לחשוב על פרויקט זה, נבהלתי, ולא הצלחתי להתחיל. בסופו של דבר עבדתי בזה במרץ רב, יחד עם ידידיי הרב אברהם אלאשווילי והרב יצחק וילהלם שיחיו. ותודה לה' ברכנו על המוגמר, והתקבל בחוגים רחבים.
שמועה שמענו שבספריית אגודת חב״ד, אותה אתם מנהלים, נמצא אוצר גדולה של הגדות של פסח. האם יכול לגלות כמה הגדות נמצאים בספרייה, והאם אפשר לקבל איזה תיאור כללי של סוגי ההגדות?
יותר מאלף הגדות, חלקם נדיר ביותר. אחת מתערוכות הספריה הוקדשה לאוסף זה. אשר היא אחת מ-15 התערוכות שנערכו בספריה במשך חצי היובל האחרון.
לכל תערוכה ערכנו חוברת הדרכה, עם רשימת הפריטים. בבוא הזמן יצא לאור בעזהי"ת כרך "תערוכות הספריה".
ההגדה היא מהספרים הראשונים שכתב הרבי. האם הרבי הסביר אי פעם למה בחר לעסוק בעריכת הגדה? האם יש שמועות בין החסידים בזה?
אין לנו שום מושג. ויתירה מזו, שלא ידוע לנו כלל מתי ובאיזה אופן נערך. יש לי הרגשה שהוא הוכן במשך השנים שלפני המלחמה, ובשנת תש"ו נאסף כל החומר לחיבור אחד. אמנם פלא הוא, שלא מצאנו לע"ע שום עותק של כתי"ק המקורי של החיבור הזה.
רק לפני שנה אחת נמצא והתפרסם דף אחד של הערות וציונים של הרבי על ההגדה. אמנם דף זה אינו חלק מהחיבור של הרבי הנדפס על ההגדה. במהדורה הנוכחית כתבתי הערות על זה.
מתי היתה הפעם הראשונה, בהיותו ילד, שראיתם ההגדה של הרבי, ואיזה רושם פעלה עליך?
מה שייך לדבר על רושם? ביאור הרבי להגדה הוא בדומה לפירוש רש"י על התורה, שעל פניו הוא נראה פירוש פשוט וקל. אמנם כשמתחילים להתבונן, רואים שהוא פירוש ארוך ורחב ועמוק ביותר, שאת כל הדיוקים שבו שילב במתק לשונו הקצר, באופן שגם ילד בחדר יוכל ללמוד אותו. וכך הוא גם בביאור הרבי על ההגדה שיש בה ביאור על כל פרטי ההגדה, על פי ש"ס ופוסקים, ספרי קבלה וחסידות, נוסחאות הסדור וכללי הדקדוק, בקשת רחבה של תחומים משולבים זה בזה, באופן שאין לו אח וריע.
מה נעשה בביאור הגדת הרבי לפני החיבור החדש?
בשנים האחרונות התחילו התמימים ואנ"ש לעיין יותר ויותר בהגדה של הרבי, ובמקומות שקיצר הרבי ביותר, ודורש ביאור, הרבו להדפיס הערות וביאורים, וגם יצא ספר שלם "שערי שלום" לידידי הרב שלום שפלטר שי', לבאר את הדברים כפי היכולת. יש נושא אחד מאד מסובך (מצה פרוסה ולחם משנה בליל פסח), שהרבי דן בו בכמה מקומות בהגדה, ודורש ביאור רב, עד שנכתב על זה באור ארוך ביותר, על ידי ידידי הרב עזרא שוחט שי', שמכיל כ-100 עמודים, בקובץ "מגדל אור".
אילו מנהגים בעריכת הסדר נמצאים בהגדה שלדעתכם אינם ידועים מספיק אצל אנ״ש?
גם בזה קיצר הרבי ביותר, ולדוגמא, בכמה שורות קצרות מפרט את מנהגינו בקידוש, ואופן החזקת הכוס. כל מילה שכתב בנושא זה היא סוגיא שלימה, כפי שנתבאר ב"דברי שלום" שבשולי הגליון. הביאור הזה הוא בדרך כלל קצר, לצטט המקורות ולבאר בקצרה פשוטם של דברים, כדי להקל על המעיין. אמנם כאן הוכרחתי לציין כל פרט שכותב הרבי באופן אחיזת הכוס בקידוש, ולא הצלחתי לעשות זאת בפחות מארבע עמודים.
לסיכום?
לדעתי חובה על כל התמימים ואנ"ש להשקיע עצמם בלימוד עיוני של הגדת הרבי. הביאור של הרבי נכתב בקיצור ובתמצית; ואף שהוסיף בו ציונים לכל פרט, הרי הציונים אינם מפורטים באופן שיקל לעיין במקורות. ואפילו עצם הציון נכתב תמיד בר"ת, ובלי ציון הדף וכיו"ב.
במהדורה שלפנינו בא "ציטוט" מפורט של כל אחד ואחד מהציונים של הרבי, מפוזרים בכאלף מראי מקומות וציונים שבאים בשולי הגליון של ההגדה של הרבי. מתוך תקוה שזה יקל על הקהל הרחב לעיין יותר בחיבור מופלא זה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
