החלטת בג"ץלהכיר ב'גיורי קפיצה' יוצרת קרע נוסף בין חלקי העם היהודי, ומקרבת את היום שבו יאבד הרישום הממשלתי במדינת ישראל את ערכו. הטענה שהרבנים מקשים יתר על המידה על המתגיירים ואינם מאפשרים להם לתת 'קפיצה' קלה אל חיק העם היהודי, מוכיחה חוסר-הבנה מוחלט בעצם מושג הגיור.

לצערנו, רבים רואים בהליך הגיור מעין פרוצדורה רשמית. כשם שעולה חדש צריך להמיר את רישיון הנהיגה הזר לרישיון ישראלי, כך צריך גר לעבור הליך פורמלי כלשהו כדי להיחשב יהודי. מכאן הטענות על הרבנים שאינם מנפיקים תעודות גיור לכל דורש. מכאן גם הטענה: "מה פתאום דורשים מהגר לקיים מצוות; הוא לא רוצה להיות דתי".


אין יהדות בלי תורה

אולי הבלבול נובע מהקביעה ההלכתית "ישראל, אף-על-פי שחטא - ישראל הוא". כלומר, יהודי גם אם הוא פורק מעליו את עול התורה והמצוות, נשאר בכל-זאת יהודי. אין לקביעה זו מקבילה בדתות אחרות, להבדיל. נוצרי שאינו מקיים את מצוות דתו, חדל להיות נוצרי. מוסלמי שכופר בדת האסלאם - אינו יכול להיחשב מוסלמי. אבל יהודי, גם אם יצעק שבע פעמים שאינו מאמין (חלילה) בה' ובתורתו, יישאר יהודי.

מכאן נובעת הנחה מוטעית, שאין קשר בין יהדות לבין שמירת מצוות. טעות זו גוררת טעות שנייה: אם יהודי נשאר יהודי גם כשאינו שומר מצוות, מדוע לא יוכל גם גר להיות יהודי בלי לשמור מצוות?

הטעות היא בהבנה שטחית של המאמר "ישראל אף-על-פי שחטא ישראל הוא". אין פירוש המאמר שאפשר להיות יהודי בלי תורה ומצוות. להפך, הקשר של יהודי עם התורה והמצוות מושרש עמוק כל-כך בנפשו, עד שגם אם ירצה להינתק מיהדותו - לא יוכל. כלומר, יהודי אף-על-פי שחטא והתרחק מהתורה, בכל-זאת יהודי הוא, ונשאר קשור אל התורה.
הדבר דומה לאמירה "בן, אף-על-פי שחטא לאביו, נשאר בן". האם פירוש הדבר שאין קשר בין הבן לאב ושאפשר להיות בן גם בלי זיקה אל האב? ברור שההפך הוא הנכון: מכיוון שהקשר בין הבן לאביו חזק ועמוק כל-כך, לכן גם אם הוא חוטא כלפי אביו, הוא נשאר בנו האהוב.


גיור אינו מבחנים

זה בדיוק ההבדל בין יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ובין גר. מי שנולד יהודי, נולד לתוך הברית שכרת הקב"ה עם עם-ישראל בהר-סיני. הוא אינו יכול להינתק ממנה, גם אם יחטא ואף אם יתכחש לברית הזאת. אולם גר יכול להיכנס לברית העם היהודי רק אם הוא מקבל אותה עליו בכל ליבו ונפשו.

יש לכך דוגמאות גם בחברות אנושיות. למשל, אזרח אמריקני יכול שלא לדעת אנגלית, שלא להכיר את החוקה האמריקנית, שלא לזכור את שמות נשיאי ארה"ב. הוא אזרח לכל דבר, מכיוון שנולד אמריקני. אולם המבקש להתאזרח - חייב לקבל עליו את כל ההתחייבויות הללו, וגם אז הוא מתקבל לתקופת ניסיון בלבד.

טעות היא לחשוב שעיקרו של הגיור הוא הלימוד והמבחנים. הלימודים הם רק הכשרה ליישום מהותו האמיתית של הגיור. עיקרו של הגיור הוא הצטרפות לברית שכרת הקב"ה עם העם היהודי בהר-סיני, קבלה נפשית של העיקרון "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי". הגר צריך לקבל עליו בכנות וברצון את כל חובותיו של יהודי, כמצוות התורה.

בלי קבלה זו לא יכול להיות גיור. יכול אדם להיות בקי בהיסטוריה יהודית, ולהיות גוי טוב. רק אם הוא מקבל עליו את כל החובות והמטלות של יהודי - או-אז הוא מקבל מהקב"ה את הנשמה היהודית ונעשה יהודי במהותו הפנימית.

מי שלא עברו גיור כהלכה אינם חצי יהודים אלא גויים גמורים. הבג"ץיכול להורות למדינה לרשום אותם כיהודים, אבל אין בכוחו להורות לעם-ישראל לקבלם אל חיקו. יהדות אינה נקנית ב'קפיצה'.