מערכת COL
|
יום י"ז אדר ה׳תשע״ח
04.03.2018
החסיד והספודיק המסתורי: 20 שנה לר' יהודה אריה ע"ה קורנט
הרב התמים ר' יהודה אריה ע"ה קורנט, שימש במשך שלושים וחמש שנים כשליח כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בפרדס חנה • מוגש בזה, ע"י א' מבני המשפחה הענפה, צרור סיפורים מרתקים מחייו לרגל מלאת עשרים שנים להסתלקותו, ט"ז אדר ה'תשנ"ח • מענות מהרבי, יהדות במאור פנים, מסירות נפש שהועילה, וגם: הספודיק המסתורי • הרה"ח ר' יהודה אריה ע"ה קורנט
למעלה: הרה"ח יהודה אריה ע"ה קורנט בברית המילה האחרונה שערך. למטה, יבדלח"ט: תשעת הנכדים הקרואים על שמו
• הרה"ח התמים שו"ב ומוהל ר' יהודה אריה קורנט ע"ה
שימש במשך עשרות שנים כשו"ב בפרדס חנה והסביבה, ובמקביל ניהל גם קופות גמ"ח ועזרה לנזקקים.
בשליחותו ובהוראתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ניהל את בית חב"ד בפרדס חנה.
היה צנוע, עניו ונעים הליכות, והיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות.
נולד בשנת ה'תרצ"ד בעיר זירצ'ה שבפולין, ונפטר בט"ז אדר ה'תשנ"ח. מנ"כ בהר המנוחות.
*
מוגש בזה, ע"י א' מבני המשפחה הענפה, צרור סיפורים מרתקים מחייו לרגל מלאת עשרים שנים להסתלקותו, ט"ז אדר ה'תשנ"ח:
מענות הרבי
באלול ה'תשי"ג – זכה ר' יידל לקבל את תשובתו של הרבי בכתב ידו הקדושה על גבי מכתב: "בעניין לימוד אומנות מילה ושו"ב יחד – יברר מנהג ארץ הקודש ועיר הקודש בזה".
לאחר בירור אצל כמה רבנים וחסידים על כך שאין סתירה בין הדברים ונהגו לעסוק בשתי המלאכות יחדיו, התמחה בשתי מלאכות קודש אלו, ובהן פעל במקום שליחותו בהצלחה גדולה.
גם את מלאכות אלו ניצל להפצת ענייני הקודש של הרבי. כך לאחר כל ברית מילה גם במשפחות שאינן דתיות – היה רושם את כל ילדי המשפחה באות בספר תורה של ילדי ישראל, וכן פועל איתם בשאר מבצעיו הקדושים של הרבי.
בראש חודש כסלו ה'תשל"ה זכה לקבל את מענה קודשו של הרבי: "בטח משתתף הוא בחמשת המבצעים", ועל כך מוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "וכן - דהדלקת הנרות".
המגורים בפרדס חנה
לאחר שנולדו שני ילדיו הראשונים בירושלים, התלבט להיכן לעבור לגור ולהתפרנס מעבודת השחיטה – בפרדס חנה או בבאר שבע. במכתב שקיבל מהרבי להולדת בתו הגדולה, הוסיף הרבי להורות לו שיעבור לגור בפרדס חנה, על פי התחשבות בדעת זוגתו. כך היו המגורים בפרדס חנה עם כל הפעילות הרבה שבאה בעקבותיהם וניהול בית חב"ד המקומי – על פי הוראת הרבי.
מאז, היה אומר תמיד לכולם ש"הפרנסה היא בזכות האישה". וכן היה נוהג לפני כל פעם שהיה הולך לברית מילה, לבקש את ברכת רעייתו.
מכתב שקיבל מהרבי
בשנים מאוחרות יותר, כשרבים מתושבי פרדס חנה ראו בו את מורה ומדריכם הרוחני והיו מבקשים ממנו ברכות בענייני פרנסה, היה עונה שיבקשו ברכה מנשותיהם.
בשנת ה'תשל"ה התרחבה משפחתו, והדירה בפרדס חנה הייתה צרה מלהכיל את כולם. ר' יהודה שלח מכתב לרבי האם הגיע הזמן לחזור לירושלים, וזכה לקבל את מענה קודשו בה' מנחם-אב: "במענה לשאלתו - כדאי שימשיכו בעירם עתה )עכ"פ בעתיד הקרוב)".
ר' יהודה אריה הבהיר לבני המשפחה שמאחר והרבי מדבר תמיד על כך שמשיח צדקנו עומד להגיע, אם כן אין ספק ש"בעתיד הקרוב" הכוונה היא עד לביאת משיח...
ואכן, הוא ומשפחתו הגדולה נשארו במקומם, והרחיבו את הדירה כדי שתכיל את כולם.
יהדות במאור פנים
במשך שלושים וחמש השנים של שליחותו בפרדס חנה, קירב משפחות שלמות ליהדות. דרכו בקירוב הייתה במאור פנים ומתוך חיבה רבה לכל יהודי באשר הוא.
אופי המושבה פרדס חנה לא היה דתי כשהגיע לשם, ומידי שבת היה צועד ברגל מרחק גדול עד לבית הכנסת. בדרכו היה מברך כל יהודי בברכת "שבת שלום" במאור פנים ובחיות מיוחדת.
לבית הכנסת שבו התפלל היה שכן 'אנטי' במוצהר, שהיה מחלל שבת בפרהסיא על מנת להרגיז את מתפללי בית הכנסת. הגיעו הדברים עד כדי שפעם אחת הביא כלבים מגודלים אל חצר בית הכנסת, ופעם אחרת רכב על סוס שם, ולבסוף גם הרחיב את חצרו על גבול שטח בית הכנסת.
באי בית הכנסת האחרים (שהיו בחלקם ניצולי שואה) רצו לתבוע אותו במשטרה על המעשים המחפירים, אך ר' יהודה ביקש שלא יעשו שום פעולה של ריחוק, והוא המשיך לומר לו במאור פנים "שבת שלום" בדרכו לבית הכנסת וביציאתו.
לאחר תקופה של קירוב הפסיק האיש לחלל שבת בגלוי, ולאחר מכן הפסיק לחלל שבת לגמרי. לבסוף הוא החל להגיע בית הכנסת בעצמו ואף יחד עם בניו ועד שמעודד אנשים אחרים לבוא להתפלל גם הם.
בימי השבעה לאחר פטירתו, הגיע בכל יום להתפלל בביתו ואמר לבניו "רק בזכות מאור הפנים והקירוב של אביכם, התקרבתי ליהדות". (ולאחר כמה שנים כשבנו על שטח בית הכנסת הישן בית כנסת חדש על שם הרב יהודה אריה קורנט, הסכים שחלק מבית הכנסת המורחב יגלוש גם לשטח חצרו).
חב"ד אינה מתערבת בפוליטיקה
באותן שנים, התקיימו בחירות למועצת פרדס חנה. ר' יהודה כשליח חב"ד ובאישיותו המיוחדת היה מקובל על הכל, ועל כן רצו המועמדים לפרסם שהוא תומך בהם. אחד המועמדים הגיע לביתו ושאל אותו עבור מי הוא מצביע, ור' יהודה השיב שהוא מצביע עבורו. לאחר כמה ימים הגיע לביתו המועמד השני וגם לו ענה ר' יהודה את אותה תשובה.
הדבר התפרסם, והמועמד הראשון חזר אליו שוב וטען: "איך אמרת לי שאתה מצביע עבורי וליריב אמרת גם כן שהנך מצביע עבורו?"
ענה לו ר' יהודה: "אכן, אני שם בקלפי את שני הפתקים".
- "והרי זה קול פסול?"
"זה כבר לא עסק שלי", השיב ר' יהודה. "אני מצביע לשניכם, ואתם תסתדרו ביניכם..."
עם רבני המקום
רבה האשכנזי של פרדס חנה היה הרב חיים יעקב לוין ע"ה, בנו של הצדיק ר' אריה לוין, והיה בידידות גדולה איתו. מידי שנה בשבת חול המועד נהג לקיים מצוות "הקבלת פני רבו ברגל" והיה מגיע אל הרב לוין זצ"ל ביחד עם כל משפחתו, לאחר התפילה.
גם אל ביתו הרב הספרדי הרב דוד צדקה צדקה היה הולך, ובאותה הזדמנות נהנה לפגוש את אביו הגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל. תמיד אהב לספר כי בהיותו אצלו הבחין בכך שהוא לומד עם נכדו את שיעור הרמב"ם היומי שלושה פרקים ליום, על פי תקנת הרבי.
מסירות נפש שהועילה
במסגרת עבודתו כמוהל יחידי באזור, היו מזמינים אותו לבריתות ביישובים מרוחקים, ובמקרה כזה היה מגיע לשהות ביישוב או בקיבוץ למשך כל השבת.
באחת השנים אירע והזמינו אותו לברית ביישוב "בת שלמה" בראש השנה כשחל ביום חמישי והיו שלושה ימי שבת וחג רצופים, למרות הטרחה הגדולה לשהות שם במשך שלושת ימי החג רחוק מבני משפחתו ומביתו, הביע את הסכמתו לבוא ולעשות את הברית כמו בעשרות פעמים אחרות.
גם כשבני המשפחה שהדבר היה קשה עליהם ביותר שאלו אותו: "האם גם ביום חול הם היו קוראים לך או שרק כשהם צריכים מישהו שיסכים להישאר איתם שלושה ימים בחג אז הם נזכרים שאתה מוהל?"- ענה בפשטות: "הרי זוהי מצווה להכניס עוד יהודי בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום!"
אך באותה שנה זכו כולם לראות את הפירות מהמצווה גם בעולם הזה: מיד לאחר ראש השנה כשרצה לנסוע לרבי לקראת יום הכיפורים ושמחת תורה, לא היה ברור אם יצליח לעשות זאת. כמוהו היו עוד רבים שרצו לנסוע אותה שנה אך לא הצליחו עקב שביתה גדולה שהייתה אז בנמל התעופה. כאן נחלץ לעזרתו ידיד מ'פרדס חנה' שנחלץ לעזרתו והחתים עבורו את כל הנדרש ואף העלה אותו עד למטוס, למרות השביתה והתור הגדול.
כששב, אמר לבני משפחתו שאין ספק בליבו כי רק בזכות אותה ברית שערך ב'בת שלמה' במסירות נפש, הצליח למלא את רצונו ולנסוע לרבי על אף השביתה.
כי ביצחק ייקרא לך זרע...
בי"ג אדר תשכ"ה, זכה לקבל מהרבי (כהוספה למכתב ברכה להולדת בנו) את המענה הבא באתערותא דלעילא: "בוודאי יעשה במרץ בחיפוש חניכי מוסדות חב"ד שבמרוקו הנמצאים עתה בסביבתו - שמזכיר על-דבר זה ועל-מנת לארגנם לשיעורי נגלה וחסידות וכו'".
ר' יהודה קיבל את ההוראה כפשוטה, והחל לפעול, בין השאר, בבית-הכנסת של עולי מרוקו וקיים שם שיעורים והתוועדויות.
אחד המשתתפים בשיעורים אלו ביקש את ברכתו עבורו ועבור רעייתו שלא זכו לפרי בטן. ר' יהודה עורר אותם לכתוב לרבי, ואותו זוג זכה אכן לקבל את ברכת הרבי, וזו הותנתה בנתינת השם "יוסף יצחק" לבנם אשר ייוולד להם.
הברכה התקיימה, ומאז ועד היום ומשפחה זו היא שתורמת את מימון התוועדות השנתית של בית חב"ד בי"ט בכסלו.
הרב קורנט כסנדק בברית
גם מקום ללון
בין שאר פעילויותיו בפרדס חנה, היה עוסק בקירוב הבחורים שלמדו ב"מדרשיית נועם" (מדרשיית נועם נוסדה בפרדס חנה באלול ה'תש"ה, ונחשבת כ"אם הישיבות התיכוניות" בהיותה הראשונה שמשלבת לימודו קודש ולהבדיל לימודי חול), על ידי שיעורים קבועים והתוועדויות קבועות בביתו.
על פעולות אלו מספר ר' נחמיה שי' שמרלינג אחד מהבחורים שהתקרבו על ידו וכיום משמש כשליח הרבי בכפר יונה:
באחת השנים שהגיעו בחורים למדרשיה בשבת שלפני י"ט כסלו, הגיעו כעשרה בחורים והיו אמורים לישון במרפאה שבמדרשיה - אך כשהגיעו לזמן השינה אחר סעודת שבת והתוועדות במדרשיה - מצאו שהמרפאה סגורה ולא ניתן להיכנס, והחלו לטכס עצה מה ניתן לעשות.
אחד מתלמידי המדרשיה הזכיר להם שבמקום מתגורר הרב קורנט, והם קפצו על המציאה והלכו מיד לביתו. למרות השעה המאוחרת שכל המושבה נמה את שנתה הם לא היססו לדפוק בדלת, ואכן הרב קורנט פתח להם את הדלת וקיבל אותם בשמחה ובמאור פנים. תוך רגעים ספורים הוא ארגן עבורם מיטות ומזרונים והם פנו לשינה ערבה.
רק בבוקר הם הבחינו בכך שהוא פינה את ילדיו כדי לתת להם מקום לישון. הם מיהרו להתנצל אך הוא הודה להם על כך שזכה לארח אותם, וביקש מהם שיבואו לאכול אצלו גם את סעודת שבת...
פנים חדשות
מספר הרב מיכאל שי' כ"ץ:
באחת משבתות מברכים בימי לימודנו בישיבת "תורת אמת" הגיע המשפיע ר' חיים שאול ברוק ז"ל לישיבה, והכריזו זמן תהילים בשעה 6:30. כשהגיע הרב ברוק לומר תהילים מצא את ה'זאל' ריק, ורק את ר' יידל קורנט אומר תהילים...
לאחר התפילה בקשו מר' שאול ברוק שיתוועד, אך הוא סירב, באומרו: "אין סיבה להתוועד, אם לא אומרים תהילים הרי זוהי אינה שבת מברכים!", אך לאחר מכן הסכים להתוועד אך ורק מפני שר' יידל כן היה בזמן תהילים...
באותם שנים היה עוסק בהפצת חסידות ותורת חב"ד ברחבי ירושלים וביישובים שסביב לירושלים בשיעורים ובשאר פעילויות, ועל כך זכה לקבל את תשובתו של הרבי: "ויהי רצון שזכות התעסקותו בהפצת המעיינות חוצה . . יעמוד לו בכל, בהמצטרך לו ובמילוי משאלות לבבו לטובה. ובודאי למותר להאריך לכדוותי' מיוסד על התדב"א שאף אם תראה ערום (שפירושו ערום מתומ"צ) וכיסיתו, (הנה בכל זה גם) ומבשרך לא תתעלם, בנוגע לעבודה עם עצמו, מיט זיך און אין זיך..."
באותה תקופה ביקש הרבי שישלחו אליו את תמונותיהם של הבחורים הלומדים בתורת אמת. לאחר ג' חודשים הופתעו לקבל בקשה מהרבי לשלוח תמונות חדשות. הרב יעקב מינסקי שלמד אז בתורת אמת, מספר כי הבחורים הסבירו בינם לבין עצמם כי הרבי ביקש תמונות חדשות מאחר ומאז התמונה הקודמת התמסר ר' יודל כל כך ללימוד נגלה וחסידות בשקידה והתמדה במסירות עד שגם פניו השתנו והתעדנו והיה נראה בתמונה החדשה איש אחר לגמרי.
כל מה שיאמר לך...
בתשרי ה'תשמ"ט היה הרב קורנט אצל הרבי. היה זה בתוך השנה להסתלקות הרבנית חיה מושקא ע"ה, והיה מדובר שהרבי לא יירד להקפה בהושענות עם הד' מינים.
לפתע להפתעת כולם ירד הרבי מבימתו לכיוון ההקפה, וסימן לרב קורנט שיצעד לפניו. הרב קורנט נשאר לעמוד במקומו ולא היה יכול לזוז. לאחר מכן הסביר שלמרות שמה שהרי אומר יש לעשות, אך הוא לא היה מסוגל לזוז ממקומו כדי לצעוד לפני הרבי...
גם ביחידות הראשונה שלו הורה לו הרבי לשבת, והוא נשאר לעמוד.
הרחיבי מקום אהלך
כשאחותו דבורה רייזל ע"ה הייתה אצל כ"ק אדמו"ר ביחידות, שאל אותה הרבי האם היא אחותו של ר' יידל קורנט. כשענתה בחיוב, עיכב אותה הרבי בחדרו עוד אז למעלה מעשר דקות ודיבר איתה בנוגע אליו: ראשית אמר הרבי כי יש לעודדו לבנות ולהרחיב את דירתו בפרדס חנה, ושלא יפחד מההלוואה שאינה צמודה (יש לציין כי בעניין זה ראה לאחר מכן מופת גלוי, כי לאחר זמן לא רב הפכו הלירות הישראליות לשקלים חדשים, ואז כמעט ולא נשאר חוב כספי, מאחר שזה לא היה צמוד למדד).
- באמצע זמן זה כשהריל"ג פתח את הדלת וסימן לסיים את היחידות, הורה לו הרבי עם היד לסגור, והוא אכן המתין בחוץ עד לסיום היחידות. הרבי גם ביקש ממנה למסור לו ששלח לו מכתב בעניין.
א ליובאוויטשער...
בקשר לאחותו זו יש לציין כי פעם אחת כשהקשתה ללדת, הלך ר' יידל בתור בחור לבקש ברכה מה"בית ישראל" מגור. כשהגיע משך לו ה"בית ישראל" את שולי המגבעת כלפי הפנים, ואמר לו "א ליובאויטשער"... ורק לאחר מכן שאל אותו לשם מה הגיע, ובירך אותו ואת אחותו.
בהזדמנות אחרת אמר לו ה"בית ישראל" ש"יש לך ילדים טובים"... את אותם מילים מש אמר לו גם ה"לב-שמחה" בפעם הראשונה שהיה אצלו. ואמר על זה הרב קורנט שהרי זה בבחינת "שני נביאים שנתנבאו בסגנון אחד".
הספודיק המסתורי
מדי שנה בשנה לקראת חג הפורים, היה משאיל לרב בן שלמה שליט"א את השטריימל הישן שלו, כדי שיוכל לשמח את ילדיו ונכדיו בירושלים.
בשנתו האחרונה בעלמא דין כשהגיע הנ"ל לבקש את השטריימל, אמר לו הרב קורנט: "השנה יש לי בשבילך הפתעה!" והוציא לו את הספודיק (של חמיו הרב קרול זצ"ל), ואמר לו "כשתחזיר אותו אספר לך "רעבישע מעשה" מדוע אני מביא לך אותו השנה".
הרה"ח יהודה אריה ע"ה קורנט
במוצאי שבת שמיד אחרי פורים נודע לו על הסתלקותו, הוא שאל את כל בני המשפחה האם ידוע להם מהו ה"רעבישע מעשה" שישנו בספודיק, ואיש לא ידע. מדעתו הוא הסביר שכנראה רצה לומר שהספודיק שייך לסבא שהיה חסיד גור, והרי האדמו"ר מגור ה'פני מנחם' הסתלק אף הוא באותו תאריך - ט"ז אדר, וגם הוא באותו אופן - שלא קם משנתו.
בקשר לפורים אנקדוטה מעניינת: אחד הילדים במושבה בחר להתחפש לדמותו של ר' יהודה אריה קורנט. זו הייתה הדמות הנערצת והחשובה עבורו. גם בבית הספר הממ"ד כשלמדו על פלגים שונים בעם היהודי ורצו להביא דוגמא איך נראה 'חסיד', הביאו דוגמא ממנו שהיה החסיד היחיד במקום.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
