מערכת COL
|
יום י"ד אדר ה׳תשע״ח
01.03.2018
חג פורים חג גדול לילדים – האמנם? • טור
מילות השיר 'חג פורים חג גדול לילדים' הינו שיר שלא נס לחו, לא בגלל הזכרונות הטובים שמעלה עמו, אלא בעיקר בזכות התוכן האמיתי הטמון בו, והיא- שותפותם של תינוקות בית רבן בהתחוללות המהפך בפורים • המחנך הרב ישראל זלמנוביץ' בטור אקטואלי על פרשת השבוע • לטור המלא
הרב ישראל זלמנוביץ
מי מאתנו לא מתמלא ניחוחות ילדות וזיכרונות של חגיגת הפורים בגן או ב'חידר' . שירי הילדות היו מושריטם בפינו ברון ובשמחה: 'חג פורים חג גדול לילדים...'.
אמנם לא בכדי המילים 'חג גדול לילדים' מושר עד ימינו בפי עוללים ויונקים. ישנו קשר הדוק בין ילדי צבאות ה' תלמידי החדרים דאז- בזמנם של מרדכי ואסתר, לנס המופלא שהתרחש ברחבי הממלכה הפרסית לתינוקות של בית רבן שמורה הזכות הגדולה, במהפך האדיר שהפך את ה'צרה' ל'צהר' '...בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם'(אסתר פרק ט').
גזרת שמד ממלך שמושל ב'כיפה' - אין חלילה סיכוי להצלה!
מתוך קריאת התרחשות ומאורעות המגילה, אכן נראה בעליל כי תוקפו של אחשורוש המלך היה חזק ואדיר, הרי היה הוא מושל בכיפה, על כל העולם - מאה ועשרים ושבע מדינות. שנאתו של אחשוורוש היתה מרובה לעין ערוך משנאת המן ליהודים, כך מובא במדרש: ' וַיָּ֧סַר הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֖וֹ מֵעַ֣ל יָד֑וֹ וַֽיִּתְּנָ֗הּ לְהָמָ֧ן רבנן אומרים: אחשורוש שונא את ישראל יותר מהמן הרשע, מנהגו של עולם דרכו של לוקח לתת ערבון למוכר, ברם הכא המוכר(המלך אחשוורוש) נותן ערבון, ועל כך אומר הכתוב 'ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן'.( אסתר רבה (וילנא) פרשה ז' כ' )
עם לקיחת הטבעת מאחשוורוש להמן וסגירת ה'עסקה' לא היה על פי טבע שום סיכוי הצלה לעם ישראל, שהרי מיד נקראו סופרי המלך ואיגרות הגזרה הופצו בכל ממלכת פרס. וַיִּקָּרְאוּ֩ סֹפְרֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֣ר יוֹם֘ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה ...עַל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה וְאֶל־שָׂ֤רֵי עַם֙ וָעָ֔ם מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ בְּשֵׁ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ ...לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כָּל־הַ֠יְּהוּדִים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֨ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙...'( אסתר פרק ג פסוקים י"ב – י"ג) המלך בשנאתו הגדולה ליהודים לא המתין, ומיד מוציא את איום הגזרה לפועל היל"ת. מהיכן תבוא אם כן הישועה וההצלה?
מרדכי היהודי ה'רבי' של אותו דור משתמש ב'נשק' הסודי – ילדי צבאות ה'
המגילה מתארת את המצב בצבעים קודרים עת הוודע שמועת הכליה הנוראית העלולה להתרחש על עם מרדכי.
מרדכי היהודי, הרבי של אותו דור, מקבל את השמועה בעודו יושב בשער המלך. מרדכי כראש בני ישראל רשתו פרוסה על כל קצוות תבל ומודע ודואג בכל מקום בממלכה לאחיו היהודים. הוא עומד על המשמר לבל יפגעו ושלא יארע להם כל נזק פיזי או רוחני. מרדכי בעל קשרים עם הדרגים הגבוהים ב'חלונות – הגבוהים' ומצוי בסוד העניינים,' וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה' (אסתר פרק ד' /א') האם רק זעקה ולבושי אבלות, רק בהן הסתפק מרדכי? האם רק בפעולה פסיבית יפעל מרדכי מנהיג הדור?
חז"ל מסירים את הווילון ומגלים לנו את דרך הפעולה בה השתמש מנהיג הדור. כיצד מרדכי מנתב לקראת המהפך שיתחולל, בתחילה כאן בעלומות התחתונים, עד שיעורר ויזעזע את העולמות העליונים.
מרדכי בדרכי פעולה ייחודיות מייסד דרך חיקוי לדורו ולכל הדורות הבאים אחריו. הוא חושף את מקור הסוד של העם היהודי ו - תינוקות של בית רבן, ילדי התלמודי תורה. מרדכי מיד עובר למצב של הוא לא שוקע ולו רגע אחד בלבול ומבוכה הוא ניגש לעשייה ואינו מאבד זמן יקר.
הוא קורא לכינוס המוני של ילדי צבאות - כ"ב אלפים צאן – קדשים. הוא אוסף אותם לשלושה יממות רצופים שלצעקה ותפילה ותענית.
המדרש אגדת אסתר מיטיב לתאר את הדברים באופן מרגש ומרטיט.
'מיד הלך המן (לאחר שגזר את הגזרה) לבית המדרש ומצאו לו למרדכי יושב, וראשי התינוקת מפולשין באפר ושקים במתניהם וסופדים ובוכים, וציוה ומנה אותם ומצאם כ"ב אלף, ונתן קולרין (שרשראות של ברזל)בצואריהן ושלשלות ברגליהן, והפקיד עליהם שומרים, ואמר הללו אני שוחט תחלה, ואחר כך אני תולה את מרדכי, ואמותן היו מביאות להם לחם ומים, ואומרות להם בנינו אכלו ושתו קודם שתמותו, ומניחים(התלמידים) ידיהם על ספריהם, ונשבעים בחיי מרדכי רבינו, לא נאכל ולא נשתה, אלא בתעניתינו נמות עייפים, והיה כל אחד גולל ספרו ונותנו לרבו, ואומרים סבורים היינו שבזכות התורה נאריך ימים, שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל כ), ועכשיו שלא זכינו טול ספרך מידינו, מיד צעקו כולם צעקה גדולה ומרה, ואמותיהן גועות כפרות מבחוץ, ובניהם כעגלים מבפנים, עד שעלתה צעקתם וצעקת אבות העולם למרום, בסוף ג' שעות בלילה נשמעה בכייתם לפני הקדוש ברוך הוא, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע קול גדיים וכבשים אנו שומעין, באותה שעה עמד משה רבינו בבכיה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, רבש"ע גלוי וידוע לפניך שלא קול גדיים וכבשים הם, אלא קול קטני עמך ישראל ששרויין בתענית היום ג' ימים, ואסורין בקולרין ובשלשלת של ברזל, ולמחר עומדין בשחיטה כגדיים וכבשים, ולב אויב שמח עליהם, באותה שעה נתגלגלו רחמים של הקדוש ברוך הוא, ושיבר החותמות וקרע האיגרות, וגידע קרן רשע, והשיב מחשבתו הרעה בראשו, והרים קרן ישראל והצמיח להם ישועה(ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה ה')
מהמדרש שקראנו, ניתן להסיק ולהבין את כובד המשקל הסגולי והאמתי שיש לייחס לילדי ישראל שחיו באותה תקופה. כיצד היו מגובשים וצייתנים בדבקות במטרה למסור נפשם למען העברת הגזרה הנוראה. עלינו למקד את מבטנו אל נשיא הדור, הרבי של אותו דור, הלא הוא מרדכי היהודי, שידע וזכה לשים את ה'אצבע' במקום המתאים. הוא הבין שילדי ישראל הם אלו שיזכו להעביר את רוע הגזרה '...באותה שעה נתגלגלו רחמים של הקדוש ברוך הוא, ושיבר החותמות וקרע האיגרות, וגידע קרן רשע, והשיב מחשבתו הרעה בראשו, והרים קרן ישראל והצמיח להם ישועה...' בזכות אותה התכנסות של ילדי צבאות ה' הזדעזעו ונעו אמות הסיפים של מעלה, מלכו של עולם יעבר מכסא 'דין' לכסא 'רחמים' והעביר וביטל את רוע הגזרה והעניש את אויבי ישראל.
השתקפות החינוכית הערכית של ילדנו הבאים מהתלמוד תורה, מעיד כמאה עדים על מצב האומה
עלינו להעמיק ולבדוק מהי אותה נקודת האור שגילה מרדכי, שגרמה לו להאמין שאכן יצליח לשנות את הלך הרוח הרוחני של עם ישראל באותו דור גם לאחר שחטאו חטאים גדולים ונגזרה עליהם כליה כמו שמובא בתלמוד הבבלי: '...שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם! - אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. - אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו! - אמרו לו: אמור אתה! - אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם...'(תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד א')
חז"ל משלימים את הדברים ומתארים תיאור נפלא, אודות ילדי ישראל באותו הזמן.
וכך מתארים חז"ל: '...וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם, וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם.
כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך א"ל (משלי ג') אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא.
פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר (ישעיה ח') עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל.
פתח השלישי ואמר (שם /ישעיהו/ מ"ו) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט.
כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו,
מיד כעס המן הרשע ואמר אין אני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות...' (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז').
המדרש מתאר לנו אירוע מחולל שהתרחש ממש בסמיכות לנפילת הפור והגורל שהפיל המן לפני אחשוורושלשם כליית עם ישראל, היל"ת. מנהיג הדור מחליט שעליו למצוא זיק חיובי שישמש עבורם אות וסמל וראיה שאכן יצלחו לטובה את רוע הגזרה.
השעה הייתה שעת צהריים, תינוקות בית רבן הזאטוטים סיימו זה עתה, את חוק לימודם בבית רבן. מרדכי רץ אל שלושה מהם ומבקש מכל אחד שישלוף מזיכרונו באופן אקראי את הפסוק שלמד ושינן בת"ת. כל אחד שלף את פסוק '...כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו...'
מבאר הרבי בליקוטי שיחות כרך כ"א מתורגם (עמ' 235 ):
'... כאשר שמע מרדכי את הפסוקים מן הילדים כש- 'היו באים מבית הספר' –שחינוכם היה באופן שלא רק בעת היותם בין כתלי 'בית הספר' מעוררים ונוטעים בהם אמונה ומסירות נפש – 'אל תירא...'. ומיישבים זאת גם בשכלם ובלבם, אלא הם מצטיידים בכך גם כאשר הם ' באים מבית הספר', בבואם לבתיהם –' שחק והיה שמח שמחה גדולה'.
מהפסוקים של התינוקות הוא ראה, שהניצוץ היהודי הינו שלם אצל כל היהודים. אף אלו אשר אצלם עדיין אין הניצוץ גלוי, הרי תינוקות אלו יעוררו ויגלו זאת ויגלו בהם בבואם מבית הספר לבתיהם.
ומסיים הרבי : '... מכך נלמדת הוראה לכל הדורות, ובמיוחד לדור של עקבתא דמשיחא, כאשר אנו עדיין עבדי אחשוורוש. כאשר אנו רוצים לדעת את מצבה ואת עתידה של האומה היהודית, יש להביט מה קורה לתינוקות ובעיקר עם מה באים הם מבית תלמודם, בית הספר...'
האמונה והביטחון בה' אחד שאמורים ילדנו לרכוש בתוככי בית הספר והתלמוד תורה הם הכלי הנשק והמגן, האמתיים המקיימים את אומתנו.
כך היה בזמן מרדכי ואסתר שאותן תינוקות הם אלו שנסכו אמונה במרדכי להאמין בחוסן האומה. כן גם היום עלינו להמשיך ולהשריש את אותה אמונה וביטחון בה' וכוח הישרדותנו לאורך הגלות בחינוך ילדנו מגיל הצעיר ביתר ולהמשיך עם אותה אמונה עם התבגרותם.
זאת אחת התובנות שעלינו לקחת עמנו מקריאת סיפור המגילה, אכן, פורים חג גדול לילדים!
מי מאתנו לא מתמלא ניחוחות ילדות וזיכרונות של חגיגת הפורים בגן או ב'חידר' . שירי הילדות היו מושריטם בפינו ברון ובשמחה: 'חג פורים חג גדול לילדים...'.
אמנם לא בכדי המילים 'חג גדול לילדים' מושר עד ימינו בפי עוללים ויונקים. ישנו קשר הדוק בין ילדי צבאות ה' תלמידי החדרים דאז- בזמנם של מרדכי ואסתר, לנס המופלא שהתרחש ברחבי הממלכה הפרסית לתינוקות של בית רבן שמורה הזכות הגדולה, במהפך האדיר שהפך את ה'צרה' ל'צהר' '...בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם'(אסתר פרק ט').
גזרת שמד ממלך שמושל ב'כיפה' - אין חלילה סיכוי להצלה!
מתוך קריאת התרחשות ומאורעות המגילה, אכן נראה בעליל כי תוקפו של אחשורוש המלך היה חזק ואדיר, הרי היה הוא מושל בכיפה, על כל העולם - מאה ועשרים ושבע מדינות. שנאתו של אחשוורוש היתה מרובה לעין ערוך משנאת המן ליהודים, כך מובא במדרש: ' וַיָּ֧סַר הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֖וֹ מֵעַ֣ל יָד֑וֹ וַֽיִּתְּנָ֗הּ לְהָמָ֧ן רבנן אומרים: אחשורוש שונא את ישראל יותר מהמן הרשע, מנהגו של עולם דרכו של לוקח לתת ערבון למוכר, ברם הכא המוכר(המלך אחשוורוש) נותן ערבון, ועל כך אומר הכתוב 'ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן'.( אסתר רבה (וילנא) פרשה ז' כ' )
עם לקיחת הטבעת מאחשוורוש להמן וסגירת ה'עסקה' לא היה על פי טבע שום סיכוי הצלה לעם ישראל, שהרי מיד נקראו סופרי המלך ואיגרות הגזרה הופצו בכל ממלכת פרס. וַיִּקָּרְאוּ֩ סֹפְרֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֣ר יוֹם֘ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה ...עַל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה וְאֶל־שָׂ֤רֵי עַם֙ וָעָ֔ם מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ בְּשֵׁ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ ...לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כָּל־הַ֠יְּהוּדִים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֨ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙...'( אסתר פרק ג פסוקים י"ב – י"ג) המלך בשנאתו הגדולה ליהודים לא המתין, ומיד מוציא את איום הגזרה לפועל היל"ת. מהיכן תבוא אם כן הישועה וההצלה?
מרדכי היהודי ה'רבי' של אותו דור משתמש ב'נשק' הסודי – ילדי צבאות ה'
המגילה מתארת את המצב בצבעים קודרים עת הוודע שמועת הכליה הנוראית העלולה להתרחש על עם מרדכי.
מרדכי היהודי, הרבי של אותו דור, מקבל את השמועה בעודו יושב בשער המלך. מרדכי כראש בני ישראל רשתו פרוסה על כל קצוות תבל ומודע ודואג בכל מקום בממלכה לאחיו היהודים. הוא עומד על המשמר לבל יפגעו ושלא יארע להם כל נזק פיזי או רוחני. מרדכי בעל קשרים עם הדרגים הגבוהים ב'חלונות – הגבוהים' ומצוי בסוד העניינים,' וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה' (אסתר פרק ד' /א') האם רק זעקה ולבושי אבלות, רק בהן הסתפק מרדכי? האם רק בפעולה פסיבית יפעל מרדכי מנהיג הדור?
חז"ל מסירים את הווילון ומגלים לנו את דרך הפעולה בה השתמש מנהיג הדור. כיצד מרדכי מנתב לקראת המהפך שיתחולל, בתחילה כאן בעלומות התחתונים, עד שיעורר ויזעזע את העולמות העליונים.
מרדכי בדרכי פעולה ייחודיות מייסד דרך חיקוי לדורו ולכל הדורות הבאים אחריו. הוא חושף את מקור הסוד של העם היהודי ו - תינוקות של בית רבן, ילדי התלמודי תורה. מרדכי מיד עובר למצב של הוא לא שוקע ולו רגע אחד בלבול ומבוכה הוא ניגש לעשייה ואינו מאבד זמן יקר.
הוא קורא לכינוס המוני של ילדי צבאות - כ"ב אלפים צאן – קדשים. הוא אוסף אותם לשלושה יממות רצופים שלצעקה ותפילה ותענית.
המדרש אגדת אסתר מיטיב לתאר את הדברים באופן מרגש ומרטיט.
'מיד הלך המן (לאחר שגזר את הגזרה) לבית המדרש ומצאו לו למרדכי יושב, וראשי התינוקת מפולשין באפר ושקים במתניהם וסופדים ובוכים, וציוה ומנה אותם ומצאם כ"ב אלף, ונתן קולרין (שרשראות של ברזל)בצואריהן ושלשלות ברגליהן, והפקיד עליהם שומרים, ואמר הללו אני שוחט תחלה, ואחר כך אני תולה את מרדכי, ואמותן היו מביאות להם לחם ומים, ואומרות להם בנינו אכלו ושתו קודם שתמותו, ומניחים(התלמידים) ידיהם על ספריהם, ונשבעים בחיי מרדכי רבינו, לא נאכל ולא נשתה, אלא בתעניתינו נמות עייפים, והיה כל אחד גולל ספרו ונותנו לרבו, ואומרים סבורים היינו שבזכות התורה נאריך ימים, שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל כ), ועכשיו שלא זכינו טול ספרך מידינו, מיד צעקו כולם צעקה גדולה ומרה, ואמותיהן גועות כפרות מבחוץ, ובניהם כעגלים מבפנים, עד שעלתה צעקתם וצעקת אבות העולם למרום, בסוף ג' שעות בלילה נשמעה בכייתם לפני הקדוש ברוך הוא, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע קול גדיים וכבשים אנו שומעין, באותה שעה עמד משה רבינו בבכיה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, רבש"ע גלוי וידוע לפניך שלא קול גדיים וכבשים הם, אלא קול קטני עמך ישראל ששרויין בתענית היום ג' ימים, ואסורין בקולרין ובשלשלת של ברזל, ולמחר עומדין בשחיטה כגדיים וכבשים, ולב אויב שמח עליהם, באותה שעה נתגלגלו רחמים של הקדוש ברוך הוא, ושיבר החותמות וקרע האיגרות, וגידע קרן רשע, והשיב מחשבתו הרעה בראשו, והרים קרן ישראל והצמיח להם ישועה(ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה ה')
מהמדרש שקראנו, ניתן להסיק ולהבין את כובד המשקל הסגולי והאמתי שיש לייחס לילדי ישראל שחיו באותה תקופה. כיצד היו מגובשים וצייתנים בדבקות במטרה למסור נפשם למען העברת הגזרה הנוראה. עלינו למקד את מבטנו אל נשיא הדור, הרבי של אותו דור, הלא הוא מרדכי היהודי, שידע וזכה לשים את ה'אצבע' במקום המתאים. הוא הבין שילדי ישראל הם אלו שיזכו להעביר את רוע הגזרה '...באותה שעה נתגלגלו רחמים של הקדוש ברוך הוא, ושיבר החותמות וקרע האיגרות, וגידע קרן רשע, והשיב מחשבתו הרעה בראשו, והרים קרן ישראל והצמיח להם ישועה...' בזכות אותה התכנסות של ילדי צבאות ה' הזדעזעו ונעו אמות הסיפים של מעלה, מלכו של עולם יעבר מכסא 'דין' לכסא 'רחמים' והעביר וביטל את רוע הגזרה והעניש את אויבי ישראל.
השתקפות החינוכית הערכית של ילדנו הבאים מהתלמוד תורה, מעיד כמאה עדים על מצב האומה
עלינו להעמיק ולבדוק מהי אותה נקודת האור שגילה מרדכי, שגרמה לו להאמין שאכן יצליח לשנות את הלך הרוח הרוחני של עם ישראל באותו דור גם לאחר שחטאו חטאים גדולים ונגזרה עליהם כליה כמו שמובא בתלמוד הבבלי: '...שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם! - אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. - אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו! - אמרו לו: אמור אתה! - אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם...'(תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד א')
חז"ל משלימים את הדברים ומתארים תיאור נפלא, אודות ילדי ישראל באותו הזמן.
וכך מתארים חז"ל: '...וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם, וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם.
כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך א"ל (משלי ג') אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא.
פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר (ישעיה ח') עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל.
פתח השלישי ואמר (שם /ישעיהו/ מ"ו) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט.
כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו,
מיד כעס המן הרשע ואמר אין אני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות...' (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז').
המדרש מתאר לנו אירוע מחולל שהתרחש ממש בסמיכות לנפילת הפור והגורל שהפיל המן לפני אחשוורושלשם כליית עם ישראל, היל"ת. מנהיג הדור מחליט שעליו למצוא זיק חיובי שישמש עבורם אות וסמל וראיה שאכן יצלחו לטובה את רוע הגזרה.
השעה הייתה שעת צהריים, תינוקות בית רבן הזאטוטים סיימו זה עתה, את חוק לימודם בבית רבן. מרדכי רץ אל שלושה מהם ומבקש מכל אחד שישלוף מזיכרונו באופן אקראי את הפסוק שלמד ושינן בת"ת. כל אחד שלף את פסוק '...כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו...'
מבאר הרבי בליקוטי שיחות כרך כ"א מתורגם (עמ' 235 ):
'... כאשר שמע מרדכי את הפסוקים מן הילדים כש- 'היו באים מבית הספר' –שחינוכם היה באופן שלא רק בעת היותם בין כתלי 'בית הספר' מעוררים ונוטעים בהם אמונה ומסירות נפש – 'אל תירא...'. ומיישבים זאת גם בשכלם ובלבם, אלא הם מצטיידים בכך גם כאשר הם ' באים מבית הספר', בבואם לבתיהם –' שחק והיה שמח שמחה גדולה'.
מהפסוקים של התינוקות הוא ראה, שהניצוץ היהודי הינו שלם אצל כל היהודים. אף אלו אשר אצלם עדיין אין הניצוץ גלוי, הרי תינוקות אלו יעוררו ויגלו זאת ויגלו בהם בבואם מבית הספר לבתיהם.
ומסיים הרבי : '... מכך נלמדת הוראה לכל הדורות, ובמיוחד לדור של עקבתא דמשיחא, כאשר אנו עדיין עבדי אחשוורוש. כאשר אנו רוצים לדעת את מצבה ואת עתידה של האומה היהודית, יש להביט מה קורה לתינוקות ובעיקר עם מה באים הם מבית תלמודם, בית הספר...'
האמונה והביטחון בה' אחד שאמורים ילדנו לרכוש בתוככי בית הספר והתלמוד תורה הם הכלי הנשק והמגן, האמתיים המקיימים את אומתנו.
כך היה בזמן מרדכי ואסתר שאותן תינוקות הם אלו שנסכו אמונה במרדכי להאמין בחוסן האומה. כן גם היום עלינו להמשיך ולהשריש את אותה אמונה וביטחון בה' וכוח הישרדותנו לאורך הגלות בחינוך ילדנו מגיל הצעיר ביתר ולהמשיך עם אותה אמונה עם התבגרותם.
זאת אחת התובנות שעלינו לקחת עמנו מקריאת סיפור המגילה, אכן, פורים חג גדול לילדים!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
