ה"ונהפוך הוא" של 10 אנשי המוסיקה החב"דיים • ראיון פורימי
מאת: מנדי זילברשטרום, COL
***
"משנכנס אדר, מרבים בשמחה". אצל אנשי המוזיקה החב"דיים, ה'שמחה' היא כל השנה. מאירוע אחד למשנהו - מניגון רגוע לשיר מקפיץ ומגביה.
בראיון מיוחד למגזין פורים ב-COL עונים 10 אנשי המוזיקה חב"דיים על "ונהפוך הוא" - דוגמא מעניינת מהחיים שלהם עם מהפך חיובי.
***
ר' מנדי ג'רופי: "תמיד אנחנו מוזמנים לשמח חולים, הן בביתם והן בבתי הרפואה ולפעמים נשמר הקשר עם החולים. בערב ראש-השנה הוזמנתי לנתניה, לביתה של חולה שהמחלה חזרה אצלה בפעם השנייה ושהרופאים לא נתנו סיכויי החלמה רח"ל.
"הגעתי לביתם עם תזמורת. לא פחות שהשמחה תהיה למעלה ממדידה והגבלה ועם דולר של הרבי. היו ריקודים ושמחה אדירה. כולם אמרו 'לחיים' ועשינו בית-דין שהמחלה תיעלם.
"ברוך השם, לפני שבועיים, קיבלתי טלפון מהמשפחה שבבדיקות האחרונות ראו שהמחלה נעלמה כליל וזה בהחלט נהפוך הוא אמיתי. השמחה בכוחה לפעול "נהפוך הוא" בכל התחומים לכל אחד - וזה בדוק!
ר' ישראל ג'רופי: "אוו אצלי בשנים האחרונות יש הרבה מקרים של 'ונהפוך', עם בתי הדר ז"ל, כשהייתי צריך לצאת מחדרי ניתוח, הקרנות, טיפולים ועוד.. ומשם לצאת לשמח חתן וכלה. "שנזכה שיהיה "ונהפוך הוא" אמיתי ביציאה מהגלות לגאולה".
ר' ארהל'ה ליפסקר: ה"ונהפוך הוא" שלי קורה לי כמעט בכל אירוע, כשאני בא לתת שמחה ולבסוף אני מקבל שמחה.
"ביום חמישי האחרון, ז' באדר תשע"ח הגעתי מהארץ לעיר ניז'ני נובג'ורוד שברוסיה לנגן בבר מצווה לבן של הרב מנחם רבינוביץ משלוחי הרבי לעיר. זה בדיוק מסוג האירועים שאני מגיע לשמח ויוצא שמח בעצמי, ואף מרגיש שקבלתי יותר ממה שהיה לי לתת.
"פשוט לראות את היהודים המקומיים שרוקדים ושמחים לצללי המוזיקה החסידית ולחשוב שעד לפני מספר חודשים, חלקם לא ידעו בכלל שהם יהודים. זה ה"ונהפוך הוא" מבחינתי".
ר' בערל צוקר: לאחרונה הזדמן לי לשיר בחתונה של עילוי מישיבת פוניבז' מהפלג הקיצוני הידועים בכינוי "המחבלים". חשובי התלמידים וראשי הישיבה הגיעו בהמוניהם כיאה לחתן העילוי. בתחילת החתונה ניגשו אלי המארגנים מטעם הישיבה ואמרו לי שיש להם בקשה מיוחדת: שאשלב כמה שיותר ניגוני חב"ד בחתונה. הם גם נקבו בשמות של הניגונים שהם רוצים. שפשפתי את האוזניים כדי לראות שאני שומע נכון.
"היו אלו ניגונים שמוכרים רק בקרב חסידי חב"ד ואינם מוכרים בציבור הרחב. לתדהמתי הם הסבירו לי שאלו הניגונים שהבחורים בפוניבז' אוהבים לשמוע וכל הישיבה מכירה אותם היטב. מיותר לציין שהייתה זאת חתונה עם שמחה חסידית. ממש כמו בכפר חב"ד.
"אך זה רק ההתחלה. בהמשך החתונה, התיישבו לפתע בחורי הישיבה על הרצפה במעגל והורו לי להתחיל את - "הופ קוזאק". הפעם שפשפתי את העיניים כדי לראות שאני רואה נכון. לאחר החתונה ניגשו אלי הבחורים להביע את שביעות רצונם ואמרו בין היתר שהם מרגישים שזה סוג של 'אתחלתא דגאולה' מה שקרה כאן. בתגובה אמרתי להם שזה מרגיש לי (לא כאתחלתא אלא) כמו הגאולה ממש".
ר' יוני שלמה: "באחת החתונות שהופעתי בהן, במהלך הריקודים הראשונים היו בעיות חשמל באולם. הביאו גנרטור, אך גם הוא לא עזר. למעשה, מ-22:00 בלילה ועד לאחר חצות לא היה חשמל - סיטואציה לא נעימה למחותנים ומשתתפי החתונה.
"החתונה נערכה בקומת קרקע. קהל גדול שהגיע עם רכבים, הדליק את האורות הקדמיים וכך האירו את האולם. המוזיקה היחידה שהייתה - זה המתופף שלא צריך חשמל, וזאת הייתה חתונה מיוחדת - כמו בימי הבעל-שם-טוב. השמחה הייתה גדולה מן הרגיל. כל משתתף נתן את כל כולו עבור שמחת חתן וכלה. ממש "ונהפוך הוא".
ר' יוסף חיים בן-משה: "אני נזכר שבאחת החתונות בהן ניגנתי, הקהל הגדול רקד וכולם שימחו את הזוג הטרי, לפתע קרה מקרה מצער, החתן נפל ושבר את רגלו.
"באורח פלא אחרי זמן מה, גם הצלם נפל מהסולם והוחש לבית רפואה לקבלת טיפול רפואי. האווירה באולם הוחלפה בדאגה, ועננה לא נעימה שרתה במקום. מסמר הערב אינו בנמצא. לאחר כשעה, החתן הוחזר לאולם עם קביים וחיוך גדול. הצלם הוחלף באחר.
"האווירה השתנתה לשמחה גדולה ומכופלת שנמשכה אל תוך הלילה. היה "ונהפוך הוא" כפול"...
ר' לייבלה ליפסקר: "ערב אחד אני מגיע לאולם בו התקיימה החתונה של זוג פלוני. בזווית עיני אני מבחין בצלם הווידאו - שבמקום להתארגן לאירוע, הוא מקפל את הציוד שלו. אני ניגש אליו ושואל אותו: "מה קרה"?. הצלם עונה לי, כי אביו של החתן החליט ממניעים דתיים, כי הוא לא רוצה וידאו בחתונה - וזאת הוראה מרבו והוא מבקש ממני: "קפל את הציוד שלך וצא מהאולם".
"שומעים את זה האחים של הכלה. 7 אחים יש לה וכולם נדרכים - לא יכול להיות שלא יהיה וידאו בחתונת אחותינו הקטנה. אצל כולנו היה - גם אצלה יהיה. 2 הצדדים עומדים על הרגליים והתחילה אי-נעימות, כשצלם הווידאו במרכז. מישהו הציע כי אב החתן יתקשר שוב לרבו. ואכן הרב אמר כי היות והמקרה יגרום לעגמת נפש לצד הכלה - שצלם הווידאו יישאר.
"המנגינה מתחילה והקהל הגדול יורד לחופה. לאחר החופה ניגש אלי צלם הווידאו עם חיוך ענק על פניו ועוד לפני ששאלתי אותו מה קרה, הוא החל לספר: "במהלך החופה, כשהגיעו ל-7 הברכות, מישהו אמר כי כעת הברכה החמישית וצד שני של המחותנים אמר כי כעת זאת הברכה הרביעית. שוב, התחיל ויכוח. מה עושים? קוראים לצלם הווידאו שמעביר את הסרט אחורה, בודק במצלמה ומודיע - כי אכן עומדים בברכה החמישית.
"זה ה"ונהפוך הוא" שלי. כמובן שאב החתן הבין שהכל משמיים, ואם צלם הווידאו הגיע לאולם, אז אסור היה לפגוע בו, והמסריט נשאר עד תום החתונה".
ר' נמואל הרוש: נושא "ונהפוך הוא" אצלי הוא למעשה בכל השמחות והאירועים שאני משמח.
"בתחילת החתונה אפשר לראות את כל המקורבים, ידידים ובני-משפחה של החתן וגם הכלה, כשהם למעשה, מגיעים לאירוע עם כובע יפה, עניבה וחליפה מסודרים, חולצה לבנה ובוהקת בתוך המכנסיים, נעליים מבריקות ועוד.. ואיך שהחתונה מסתיימת - אפשר לראות את ה"ונהפוך הוא". החולצה - מחוץ למכנס. הנעליים - כבר לא מצוחצחות. הכובע חצי הפוך וכו'.
"לקחת את אותם בחורים שעומדים בתחילת החתונה בצד, ואז לבסוף לראות אותם יוצאים מגדרם לשמוח בשמחתו של החבר שלהם. שנזכה להפוך כל ימי אבל לשמחה, וימי הגלות לגאולה שתבוא במהרה בימינו".
ר' שמחה פרידמן: "אני נזכר בחתונה חב"דית שהתקיימה באחד האולמות במרכז הארץ, בקומה השנייה. במהלך הריקודים הראשונים אנשים התחילו להרגיש שהרצפה רועדת. במהלך המנה העיקרית הגיעו כמה שוטרים, בדקו את העניין, ולאחר מכן ביקשו מכולם להתפנות. אי אפשר לקחת סיכונים.
"אז ירדנו לקומה הראשונה, שם היה אולם פנוי. הנגן ר' אלאור וולנר שהיה איתי, חיבר מחדש את ההגברה - בזריזות מדהימה - בתוך כמה דקות, והתחלנו ריקודים שניים מתוך שמחה והתלהבות ביתר שאת!
"עוברות כמה דקות, ופתאום התחילו כמה חיישנים אדומים להבהב בתקרה, עשן מתחיל לצאת מאחת הנורות וריח של שרפה באוויר. חשש להתלקחות... השוטרים מגיעים במהירות, מחליטים להפסיק את הריקודים ופוקדים על כולם לצאת מהאולם.
"זה כבר היה ממש לא נעים. אך ברוך השם היו שם הרבה בחורים מהישיבה במגדל העמק. הם באו לשמח את החתן, ושום דבר לא יעצור אותם. לא רעידות ולא עשן...
"הבחורים חיפשו למטה מקום נוסף לרקוד בו, ומצאו חדר גדול יחסית שהיה פנוי. מסתבר שזה היה ה"חדר יחוד"... שם המשיכו הריקודים, ללא מוזיקה אמנם, אך מתוך שמחה והתלהבות אמתית!
"מפה לשם, הריקודים הפכו ל'פארבריינגען' לוהט, יחד עם משפיעי הישיבה, והשמחה נמשכה עוד הרבה זמן, כשהבחורים לא רוצים לנסוע בחזרה לישיבה.
"כמה אורחים שהגיעו לחתונה ועמדו כל הזמן מן הצד, אמרו לי לאחר מכן שהם חשבו שהחתונה תסתיים בקול נכאים, בדכדוך ובעצבות, אך להיפך! "ונהפוך הוא".. הם לא זוכרים חתונה שמחה כזו מימיהם!
ר' אוריה שיף: "הופעתי בחתונה חב"דית בכפר חב"ד, כשמחשבותיי נשואות לאשתי הכורעת ללדת, וכיצד היא תגיע לחדר לידה בלעדיי. התחלתי לשמח בחתונה, הפלפון היה על שקט, ואני כולי שקוע בשמחת חתן וכלה.
"באחת ההפוגות הצצתי בפלפון וראיתי עשרות שיחות שלא נענו, הבנתי שמשהו מתרחש. לקחתי הפסקה קטנה, אחד הנגנים החליף אותי בשירה מבלי שהנוכחים מבינים מה אירע, חייגתי לאשתי והתברר כי היא הספיקה להגיע לבית הרפואה ושם החליטו להכניס אותה לניתוח.
"הייתי מבולבל. אחד מחברי הלהקה הזכיר לי שהרבי תמיד דיבר שצריך להרבות בשמחה ושצריך לכתוב לרבי. תפסתי פינה שקטה בצד האולם, וכתבתי לרבי וביקשתי ברכה. דאגתי שחבר ימהר לשלוח את המכתב לאוהל והמשכתי בשמחה, כשאני רגוע, שהרבי יברך והכל יסתדר. ואכן, הניתוח עבר בהצלחה רבה, ואשתי ילדה בשעה טובה בת. זה ה"ונהפוך הוא" שלי...".
***
חג פורים שמח!