מאת: מענדי קורטס, COL

את יום רביעי שעבר, לא ישכחו תלמידי תיכון 'מרג'ורי סטונמן דאגלס' שבפלורידה עד סוף ימיהם. סמוך לשעה 14:20 אחר הצהרים נכנס בשערי התיכון צעיר בן תשע עשרה כשהוא חמוש ברובה סער AR 15 מתוצרת חברת "קולט", והחל יורה לכל הכיוונים כשהוא קוטל בדרכו שבע עשרה תלמידים – בהם תלמידים יהודיים. לאחר מצוד קצר נעצר היורה בסביבת מקום וזוהה כניקולס קרוז, בן 19, תלמיד לשעבר בבית הספר "שסולק מסיבות משמעתיות". כמה תלמידים זיהו אותו. העובדה כי מדובר בתיכון ששליש מתלמידיו יהודיים, גרמה לשלוחי הרבי במקום להיחלץ חושים, בעזרה בגשמיות וברוחניות לתושבי הסביבה המודאגים.
 
על מה שהתרחש שם באותו לילה מסויט מספר השבוע למגזין שישי ב-COL הרב הרשי ברונשטיין, ממרכז חב"ד קורל ספרינגס הסמוך לזירת הרצח:

"מיד לאחר שהסתיים הטבח נשארו כל התלמידים בין כותלי בית הספר, לא נתנו לאף אחד לצאת - מלבד הפצועים כמובן. המטרה הייתה לדלות כמה שיותר פרטים על שהתרחש מפי התלמידים שנכחו במקום. אשר על כן הביאו למתחם עשרות חוקרים ואנשי משטרה שישבו עם כל תלמיד ותלמיד באופן פרטני (!) בכדי לשמוע ממנו, מה ראה והיכן בדיוק עמד במהלך רגעי הירי.

"כתוצאה מכך, נחשפתי לרגעים מרטיטים בהם עמדו מחוץ לכותלי בית הספר הורי הנרצחים מבלי לדעת באופן רשמי מה קורה עם ילדיהם. התלמידים נשארו, כאמור, בתוך התיכון ושלחו להוריהם הודעות או שהתקשרו לדווח שהכול בסדר. הורי הפצועים קיבלו הודעה מבתי הרפואה על נוכחות ילדיהם במקום. רק אותם הורים, שבסתר ליבם כבר הבינו שהגרוע מכל אירע, נשארו לעמוד שם בחוסר אונים מבלי לקבל אישור לתחושותיהם באופן רשמי.

"רק כעבור כמה שעות ביקש ה-FBI מאותם הורים לשלוח למייל כלשהוא תמונה אחרונה מילדיהם, ורק אז החלו לאשר אט אט את שמות ההרוגים, בהם כאמור כמה הרוגים יהודיים שאנו באופן אישי הכרנו".


בתמונה: מושל פלורידה בפגישה עם השלוחים, לדיון באמצעים מעשיים כתגובה לירי. מימין: הרב ברונשטיין

מגרשים את החושך

"מיד לאחר האירוע החלטנו כל השלוחים באזור לארגן עצרת המונית של תפילת וצדקה לזכר הנספים", משתף אותנו הרב ברונשטיין. "הרגשנו שיש כאן הזדמנות לאחר ולחזק את הקהילה היהודית להוספה במצוות ומעשים טובים. הנה כמה אירועים שקדמו לאותה עצרת בהשתתפות עשרות אלפי איש אותם אני מספר כאן לכם לראשונה:

"העצרת תוכננה ליום חמישי שעבר, יום אחד אחרי הפיגוע, בשעות הערב המוקדמות. ניגשנו לאנשי העריה ולראש העיר בכדי להזמין אותם ולסדר את כל מה שנדרש, גם מקום מרכזי באזור הומה אדם נשכר לשם האירוע והפרסום יצא לדרך. אולם כאן אט אט התחלנו להבין שככל הנראה הכינוס לא יתקיים במתכונת שאנו תכננו: מסתבר כי בעוד אנחנו תכננו את האירוע לתושבי האזור היהודיים, שישמעו דברי תורה, יתפללו ויקבלו על עצמם החלטות טובות לזכר הנספים - הרי שמיד כאשר יצא הפרסום לדרך הסתבר כי עשרות אלפי איש נוספים מתושבי העיר מעוניינים לבוא ולהשתתף. האווירה באותם ימים ברחובות ביקשה אחדות, ביקשה חיזוק, וההמונים מצאו זאת בכינוס שאנו ארגנו.

"בשעות הצהרים של יום חמישי קורא ראש העיר לשלוחים הרב שועי ביסטון, הרב מנדי גוטניק, הרב יענקי דנברג, הרב אברהם פרידמן, הרב יוסף ביסטון, הרב יוסף דנברג הרב משה רייבין ואנוכי, ואומר במילים הבאות: "האירוע הזה גדול עליכם, וגם עלי... יהיו עשרות אלפים - עשרים אלף, עשרים וחמש אלף, שיגיעו; צריכים לעבור למקום אחר, להזמין את כל אנשי הדת במקום ולעבור ממתכונת של "כינוס מצומצם" מטעם הבית חב"ד לכינוס עוצמתי וגדול בהשתתפות חברי קונגרס, אנשי העיריה והדת ואלפים מהתושבים".

"ראש העיר הציע", נזכר הרב בורנשטיין, "שאנו נישא דברים בפתיחת הערב ובסיומו, נערוך תפילה קצרה, ואת כל שאר האירוע נשאיר לפוליטיקאים ואנשי הדת שיגיעו בהמוניהם... נכנסנו לדילמה: מצד אחד הכינוס נקרא באופן רשמי 'כינוס תורה ותפילה' כפי שאנו תכננו וחשבנו לנכון שצריך להיות; אולם מצד שני כנראה שהקהל דורש אחרת. גודל האירוע וצורך השעה שהורגש בליבות כולם ביקש משהו אחר.

"ניגשנו לראש ישיבת תות"ל בעיר הגאון ר' לייבל שפירא לשאול בעצתו. הרב שפירא ענה לנו שבאם משתתפים באירוע כמרים ואישי דת אחרים הרי שאין מן הנכון שנקרא לאירוע שכזה כינוס 'תורה ותפילה', ועל כן שבאופן רשמי לא יהיה האירוע תחת בית חב"ד וכן שנשתדל אנו לשאת דברים כפי הנדרש בתחילת האירוע ובסיומו".



קידוש השם

עשרים ושתיים אלף האנשים שהתגודדו באולם המרכזי והגדול והאזינו ברוב קשב לשליח הרבי שפתח את האירוע בתפילה לזכר הנרצחים לא תשכח מליבו של הרב בורנשטיין לעולם. "היה מעמד של קידוש השם נפלא ביותר. השליח הרב מענדי גוטניק פתח את האירוע עם בקשה מהקהל לעמוד על רגליו ולעצור רגע להתבונן, 'רגע של שתיקה'. כמו כן חולק לקהל נרות בכדי שידליקו כנרות נשמה. השליח הרב יענקי דנברג חתם את הכינוס עם בקשה מהקהל לקבל על עצמו החלטות טובות לעילוי נשמתם של הנספים, וקידוש השם שיצא מאותו אירוע היה הרבה מעבר למשוער".

לסיום, משתף אותנו הרב ברונשטיין באנקדוטה שלא תשכח מליבו מאותה עצרת. "אחד מהאורחים הנכבדים שהוזמנו לאירוע, היה חבר קונגרס דמוקרטי מטעם מדינת פלורידה מר טד דייטש, שהינו יהודי במקורו. כפי שאני מכירו, טד הינו אחד מהלוחמים הגדולים נגד 'הגזענות' וכד' ואך טבעי היה שינצל את נאומו באירוע להפנות לכיוון זה את החיצים.

"כמה רגעים לפני שהחל האירוע, ניגשתי אליו והצעתי לו להניח תפילין, למרות שלא כל כך הייתי בטוח שיסכים. להפתעתי, וכנראה עקב האווירה ששרה באותם רגעים, הוא הסכים ואכן לפני שעלה לבימה הפשיל את שרווליו והנחתי לו תפילין בחדר הסמוך. כשהוא סיים להניח דמעות זלגו מעיניו. ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי לו, "מר טד, לא הכל בחיים זה פוליטיקה. האירוע כעת הוא אירוע שדורש אחדות ולקבל החלטות טובות לעילוי נשמת הנרצחים".

"אכן, במהלך נאומו באירוע לא הזכיר טד אפילו מילה אחת פוליטית אודות גזענות וכד', ונראה היה שאותה הנחת תפילין רגע לפני העלייה לבימה פעלה עליו רבות".


בתמונה: חבר הקונגרס מר טד דייטש עם הרב הרשי ברונשטיין