הרב ישראל זלמנוביץ

האמירה האלוקית: 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם' מהדהדת מימות העבר ואינה פוסחת על כל ענייננו הגשמיים

האמירה האלוקית: 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם' (שמות פרק כ"ה/ח') מהדהדת בחללו של עולם, מכה בחזקה ומנערת כל עניין, גשמי או רוחני, נפגשת היא בדומם, בחי בצומח ובמדבר.
אמירה שכולנו מכירים ומי שרק ידו נוגעת בדברי רבנו, מוצאה בשיחותיו ומאמריו הקדושים, וכמובן במראות הקודש שזוכים אנו לצפות בהן מעת לעת.

ודווקא בגלל הקשר הכל – כך ההדוק שנקשר בין הרבי מבשר הגאולה לבין הביטוי של יצירת מקדש בתוך כל אחד מאתנו, נדרשת כאן עצירה ואתנחתא של התבוננות. , לְמה מתכוונת ההשגחה האלוקית בביטוי: 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם'?

פרשת 'תרומה' מפגישה אותנו עם אותו ציווי עליון של בורא העולמות והוא לעשות לו משכן ולארחו בתוככי כל אחד ואחת מאתנו. ציווי שמתקשר עם בניית המשכן במדבר דרך בניית המקדשות בירושלים, אך מסתתר בו מובן נוסף, והוא אירוח של שמו יתברך בתוכנו המותנה 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י'!

עלינו להקדים, לאותה השראה עשייה. מה היא אותה עשייה מקדימה, שעלנו לעשות ולחולל בתוכנו? ובכלל, האם זקוק בורא עולם למשכן להשראת שכינתו, הרי הנביא מעורר על היא יכולת העלומות להכילו - 'הִ֠נֵּה הַשָּׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ' וגו' האם ניתן בכלל לבצע את דרישתו ולהכיל את מחולל ומחיה שמים וארץ במקום גשמי מצומצם במקום ומידות במידות?

משה רבינו תמהה כיצד ניתן להכין בית לשמו יתברך?

התמיהות שהעלנו נידונו על ידי חז"ל ונתברר שגם משה רבינו בכבודו ובעצמו תמה והתבונן אודותם.

כך מובא במדרש רבה: 'וכן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם' אמר משה מי יוכל לעשות לו מקדש שישרה בתוכו? 'הִ֠נֵּה הַשָּׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ וגו' (מלכים א' פרק ח') ואומר(ישנו פסוק נוסף) - הֲל֨וֹא אֶת־הַשָּׁמַ֧יִם וְאֶת־הָאָ֛רֶץ אֲנִ֥י מָלֵ֖א וגו'(ירמיהו פרק כ"ג פסוק כ"ד) ...אמר הקדוש ברוך הוא: איני מבקש לפי כוחי אלא לפי כחן...'(במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה י"ב).

המדרש מתאר דו שיח בין הקב"ה למשה. משה מגיב על בקשתו של בורא עולם לעשות לו מקום ומבנה שבו יוכל להשרות את שכינתו. אך משה מקשה ושואל: הכיצד? איך נוכל להכניס אלוקים חיים שכל העליונים ותחתונים לא יכולים להכילו, למקום גשמי ומצומצם?

עונה לו בורא העולם על תמיהתו של משה, המכילה הון שלא יסולא בפז: 'איני מבקש לפי כוחי אלא לפי כוחן'. בורא העולם מתווה את גבולות הגזרה של הצפיות שמצפה מברואיו, בני האדם: לא לפי כוחי, אלא לפי כוחכם!

נרחיב מעט את היריעה נביא מדרש אגדה: 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם' ...אמר הקדוש ברוך הוא: הרבה לקיחות צוויתי אתכם, ומפני מה? אלא בשביל לזכות אתכם! אמרתי לכם '...דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה וגו' (במדבר י"ט /ב') שמא בשבילי?! אינו אלא בשביל טהרתכם! שנאמר:'... ה֣וּא יִתְחַטָּא־ב֞וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וגו' (שם שם יב), אמרתי: '...וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה וגו' (שמות כ"ה/ב'), בשבילכם שאדור ביניכם! שנאמר 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם' (שם שם ח). אמרתי: '..וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר (שם כ"ז/כ'). וכי אני צריך לאורה? אלא בשבילכם עשיתי כדי לשמור את נפשותיכם, שנמשלה הנפש בנר...'(מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת אמור פרק כ"ג).

גם על פי מדרש אגדה זה מורה ומראה הבורא יתברך, כי ציוויו הינם לא חלילה בשבילו, אלא להטיב לנו. נמצאנו למדים כי כל צווי עשיית המקדש הינו לו בשבילו אלא לתועלתנו וטובתנו.

השראת השכינה תלויה בהקדמה והכנה מצדנו: 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י' לפני 'וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם'.

נקדים תמיהה להמשך דברנו. שם פרשתנו הינה: 'תרומה'. ויש לעיין מה טעם קיבלה את השם 'תרומה' וכי לא היה ראוי ונכון יותר שתקבל את השם: 'ועשו לי מקדש', שם הטומן בו את עיקר ומהות רוב מהלכי הדברים בפרשתנו העוסקת בהכנות להשראת השכינה?

אלא שדווקא השם: 'תרומה' הוא מורה נכון למטרה, של כל עניין יכולת השראת השכינה ולכן נבחר הכותר: 'תרומה'.

מובא ב מדרש אגדה: 'דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה. שואל המדרש: הרי כתוב - ' לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם ה' צְבָאֽוֹת' (חגי ב' ח'), אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: "התנדבו ועשו המשכן, ואל תאמרו מכיסכם אתם נותנים דבר, כי משלי הוא הכל, לפיכך אמר "וְיִקְחוּ־לִ֖י" משלי: דבר אל בני ישראל...'(מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת משפטים - תרומה פרק כ"ה).
המדרש מבאר שאין הלקיחה משלנו אנחנו זוכים לקחת את הכסף והזהב ולהעלותו למקום קדושה ונעלה יותר, וזאת בזכות האישור שניתן מבעל הכסף והזהב, וְיִקְחוּ־לִ֖י משלי!

המילה 'תְּרוּמָ֑ה' מגוללת בתוכה שני פירושים: הראשון לשון הפרשה על פי ביאורו של רש"י: 'תרומה - הפרשה, יפרישו לי מממונם נדבה'(רש"י שמות פרק כ"ה). המובן השני של המילה 'תרומה' לשון הגבה והקדשה וכך מובא ברמב"ן: ...'והנכון בעיני כי אמר הרימותי ידי אל ה' להיות הקדש וחרם לפניו...'(רמב"ן בראשית פרק י"ד).

על מנת להגיע ליכולת שלנו, יצורי אנוש, לעשות דירה לו, יתברך חייבים הכנה של הַפְרָשָׁה 'הגבהה והקדשה של המציאות הגשמית הסובבת אותנו.

על מנת לקיים את ההכלה של 'וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם', שכל אדם יהפוך למשכן ה', עלינו להכין את ההכנה : 'וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙...', ודווקא על ידי כך זוכים שכל החפצים הגשמיים הסובבים אותנו מתעלים לרמת 'תרומה' ו'קדושה' – 'לי' כביכול אותי אתם לוקחים (אלשיך שמות פרק כ').

בית חב"ד היכלו של מלך

מכאן נמצאנו למדים כי בזכותנו נפלה הזכות להיות קשורים ללגיונו של מלך. בכל דלת ופתחו של בית אכן מתנוסס השלט מאיר ומזמין: 'בית- חב"ד'. בית זהו בית מקדש שלתוכו נכנסת השכינה. אופן קבלת השכינה חייב להיעשות תוך כדי הקדשה והפרשה של ביתו, לרשותו של הרבי.

הננו מודעים קבל עם ועדה: 'רבי יקר, הנך מוזמן להיכנס ולהתארח בבתינו'!. אנו סמוכים ובטוחים שאנו וילדנו מסבים לך נחת רוח מהאווירה וההשראה הרגועה והנעימה! בית מקדש מעט!
בברכת חדש טוב! בחודש שבריא מזלו נזכה לגילוי השכינה בפועל בבית המקדש השלישי. 'מקדש ה' כוננו ידך'!