מערכת COL
|
יום כ"ט שבט ה׳תשע״ח
14.02.2018
מדוע חסידי חב"ד לא עלו לארץ לפני השואה?
מדוע החרדים לא עלו לארץ לפני השואה? ובמבט מעמיק בתיקי העליה שנחשפו לאחרונה, ניתן לראות מקרוב את התשובות עליהן חזרו החרדים כל השנים אך נתקלו במבטי גיחוך וכעת המסמכים המרגשים מעוררים כאב, אך גם משיבים לכל המקטרגים • לסיפור המלא
למעלה: בקשת עליה עבור הרב מאיר שמחה חן מנעוועל. למטה: אנדרטה לנספים בשואה בעיירה ליובאוויטש
שניאור זלמן ברגר
במבצעים, במפגש שכנים או במקום העבודה, בודאי פעם נשאלתם - מדוע החרדים לא עלו לארץ לפני השואה? ובמבט מעמיק בתיקי העליה שנחשפו לאחרונה, ניתן לראות מקרוב את התשובות עליהן חזרו החרדים כל השנים אך נתקלו במבטי גיחוך וכעת המסמכים המרגשים מעוררים כאב, אך גם משיבים לכל המקטרגים:
חרדים בכל רחבי אירופה ובהם חסידי חב"ד רבים, שאפו לעלות לארץ הקודש, אך השערים ננעלו בידי הבריטים, וסרטיפיקטים, דהיינו תעודת עליה המקנה אישור כניסה לארץ הקודש - ניתנו בצמצום, ורוב הבקשות נדחו על הסף! ומלבד זאת, היה צורך בסכומי כסף גדולים, כדי לעלות לארץ הקודש, ולהתפלל לבורא עולם, שיסדר מקום מגורים ועבודה בארץ הקודש, כאשר המצב הכלכלי והביטחוני היו בשפל. רק נציין שמספר שבועות לפני השואה, במסגרת "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט" ( פיגועים אכזריים במשך מספר שנים) בכביש העולה לירושלים, נרצח הילד החב"די זלמן בן הרב חיים נאה.
זוהי איפוא תמונת העליה של יהודי אירופה, בתקופת טרום השואה, אך אצל חסידי חב"ד וכלל היהודים ברוסיה, התמונה אדומה, ועליו סמל הפטיש והמגל הקומוניסטי! כי חסיד חב"ד, אשר החליט לעלות לארץ הקודש, והשיג סרטיפיקט, ולמרות קשיי הפרנסה לשומרי שבת - הצליח להשיג או קיבל כרטיסי הפלגה לארץ הקודש, אך כל אלו לא שווים מאומה, אם השלטונות הקומניסטיים, אוסרים על יהודים לעלות לארץ הקודש, ורק מעטים קיבלו אישור יציאה מרוסיה ורבים מהם עלו לארץ הקודש.
מי ומי המבקשים לעלות
חסידי חב"ד רבים ביקשו לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, החל משנות הפ' ובקשות העליה הולכות וגוברות בשנות הצ', בהתאמה לדיכוי הקומוניסטי שהלך וגבר, מה שהביא למסקנה, כי חייבים לעזוב את רוסיה במהירות, לפני גל מאסרים נוסף והגליות לסיביר. ובשל המצב אדמו"ר הריי"צ עודד את היוצאים מרוסיה ובאגרות קודש שלו חלק י"א יש תשובות רבות לחסידים אשר ניסו לצאת את רוסיה ורובם ניסו לעלות לארץ הקודש. ואכן, חסידים רבים ביקשו לצאת מרוסיה והצליחו אך רבים אחרים נותרו בעמק הבכא ושם נספו או נפטרו. הנה רשימה חלקית של אלו שנותרו וסיימו את חייהם ברוסיה הסובייטית:
הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי רבה של דנייפרופטרובסק (נפטר בגלות), הרב שמואל נוטיק רבה של קאפוסט (הוגלה פעמיים, נפטר בגלות), הרב יעקב ז'וראוויצער-מאסקליק (נפטר בגלות), הרב חיים אלעזר גורליק (נפטר ברוסיה), הרב חוני'ע מרוזוב מזכיר אדמו"ר הריי"צ (נרצח על ידי הקומוניסטים), הרב יוסף גנזבורג שומר האוהל בהאדיטש (נספה בשואה), הרב מאיר שמחה חן (נפטר ברוסיה), הרב שמריהו לייב מדליה רבה של מוסקבה (נרצח על ידי הקומוניסטים), הרב שמאי ויגאן (נספה בשואה), הרב מענדל חנזין- אביו של הרב דוד חנזין (נפטר ברוסיה), הרב מענדל גריבוב - מגיד שיעור בתומכי תמימים קרעמנצ'וג (נפטר במצור על לנינגרד), הרב בנימין שלמה גנזבורג (נפטר בתקופת השואה), הרב יצחק גולדשמיד (נפטר ברוסיה), הרב מענדל גלוסקין - רב הערים מינסק ולנינגרד (נפטר ברוסיה).
פתרונות חלופיים: פולין ואנגליה
רבים שואלים: אם המצב ברוסיה היה כה מסוכן, למה בחרו לעלות דווקא לארץ הקודש בה השערים נעולים? והתשובה כואבת - רוב מדינות העולם אז וגם היום, לא אוהבים שמגיעים אליהם מהגרים ולא משנה מה מוצאם, ולמרות כל האתגרים, אדמו"ר הריי"צ פעל ללא לאות לאפשר יציאת חסידים מרוסיה והגירתם למדינות שונות כמו לטביה וארצות הברית, אך גם למדינות אלו האפשרויות היו מצומצמות ביותר. ואילו בשנת תר"צ, עלתה הצעה לשלוח רבנים מרוסיה, למדינות פולין ואנגליה, כפי שעולה מתוך מכתב הגאון הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי רבה של וילנה אל הרב ישראל מייזל מתל אביב:
"... וגם אבוא בחליפת מכתבים עם הרב הגאון מליובאוויטש וחתנו הר"ש גור-ארי [הרש"ג] המתגוררים כעת בטשיקאגא [היה זה בזמן מסע תר"צ בארצות הברית] לפי הנראה לא יכבד להשיג רשות כניסה בפולין לאיזה מהרבנים שיהיה להם זכות מקלט וכמובן לא אמנע מלהשתדל בזה באנגליה ובשארי מדינות. אמנם דבר גדול עשו [כנראה אדמו"ר הריי"צ והרש"ג] בהשתדלותם אצל נציב העליון בארץ ישראל, שלא יהיה עיכוב מצידו לכניסה, אבל זה [כניסה לארץ הקודש] רק בנוגע לאיזה יחידים, כי מה יעשו הרבנים עם משפחותיהם בארץ הקודש באין להם יסוד לפרנסתם וכלכלתם".
ההצעה הזו לא יצאה לפועל, והיעד המרכזי של החסידים נותר - ארץ הקודש, אך כאמור המכשולים היו רבים, ולמרות זאת החסידים ניסו ומהם שגם הצליחו.
במבצעים, במפגש שכנים או במקום העבודה, בודאי פעם נשאלתם - מדוע החרדים לא עלו לארץ לפני השואה? ובמבט מעמיק בתיקי העליה שנחשפו לאחרונה, ניתן לראות מקרוב את התשובות עליהן חזרו החרדים כל השנים אך נתקלו במבטי גיחוך וכעת המסמכים המרגשים מעוררים כאב, אך גם משיבים לכל המקטרגים:
חרדים בכל רחבי אירופה ובהם חסידי חב"ד רבים, שאפו לעלות לארץ הקודש, אך השערים ננעלו בידי הבריטים, וסרטיפיקטים, דהיינו תעודת עליה המקנה אישור כניסה לארץ הקודש - ניתנו בצמצום, ורוב הבקשות נדחו על הסף! ומלבד זאת, היה צורך בסכומי כסף גדולים, כדי לעלות לארץ הקודש, ולהתפלל לבורא עולם, שיסדר מקום מגורים ועבודה בארץ הקודש, כאשר המצב הכלכלי והביטחוני היו בשפל. רק נציין שמספר שבועות לפני השואה, במסגרת "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט" ( פיגועים אכזריים במשך מספר שנים) בכביש העולה לירושלים, נרצח הילד החב"די זלמן בן הרב חיים נאה.
זוהי איפוא תמונת העליה של יהודי אירופה, בתקופת טרום השואה, אך אצל חסידי חב"ד וכלל היהודים ברוסיה, התמונה אדומה, ועליו סמל הפטיש והמגל הקומוניסטי! כי חסיד חב"ד, אשר החליט לעלות לארץ הקודש, והשיג סרטיפיקט, ולמרות קשיי הפרנסה לשומרי שבת - הצליח להשיג או קיבל כרטיסי הפלגה לארץ הקודש, אך כל אלו לא שווים מאומה, אם השלטונות הקומניסטיים, אוסרים על יהודים לעלות לארץ הקודש, ורק מעטים קיבלו אישור יציאה מרוסיה ורבים מהם עלו לארץ הקודש.
מי ומי המבקשים לעלות
חסידי חב"ד רבים ביקשו לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, החל משנות הפ' ובקשות העליה הולכות וגוברות בשנות הצ', בהתאמה לדיכוי הקומוניסטי שהלך וגבר, מה שהביא למסקנה, כי חייבים לעזוב את רוסיה במהירות, לפני גל מאסרים נוסף והגליות לסיביר. ובשל המצב אדמו"ר הריי"צ עודד את היוצאים מרוסיה ובאגרות קודש שלו חלק י"א יש תשובות רבות לחסידים אשר ניסו לצאת את רוסיה ורובם ניסו לעלות לארץ הקודש. ואכן, חסידים רבים ביקשו לצאת מרוסיה והצליחו אך רבים אחרים נותרו בעמק הבכא ושם נספו או נפטרו. הנה רשימה חלקית של אלו שנותרו וסיימו את חייהם ברוסיה הסובייטית:
הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי רבה של דנייפרופטרובסק (נפטר בגלות), הרב שמואל נוטיק רבה של קאפוסט (הוגלה פעמיים, נפטר בגלות), הרב יעקב ז'וראוויצער-מאסקליק (נפטר בגלות), הרב חיים אלעזר גורליק (נפטר ברוסיה), הרב חוני'ע מרוזוב מזכיר אדמו"ר הריי"צ (נרצח על ידי הקומוניסטים), הרב יוסף גנזבורג שומר האוהל בהאדיטש (נספה בשואה), הרב מאיר שמחה חן (נפטר ברוסיה), הרב שמריהו לייב מדליה רבה של מוסקבה (נרצח על ידי הקומוניסטים), הרב שמאי ויגאן (נספה בשואה), הרב מענדל חנזין- אביו של הרב דוד חנזין (נפטר ברוסיה), הרב מענדל גריבוב - מגיד שיעור בתומכי תמימים קרעמנצ'וג (נפטר במצור על לנינגרד), הרב בנימין שלמה גנזבורג (נפטר בתקופת השואה), הרב יצחק גולדשמיד (נפטר ברוסיה), הרב מענדל גלוסקין - רב הערים מינסק ולנינגרד (נפטר ברוסיה).
פתרונות חלופיים: פולין ואנגליה
רבים שואלים: אם המצב ברוסיה היה כה מסוכן, למה בחרו לעלות דווקא לארץ הקודש בה השערים נעולים? והתשובה כואבת - רוב מדינות העולם אז וגם היום, לא אוהבים שמגיעים אליהם מהגרים ולא משנה מה מוצאם, ולמרות כל האתגרים, אדמו"ר הריי"צ פעל ללא לאות לאפשר יציאת חסידים מרוסיה והגירתם למדינות שונות כמו לטביה וארצות הברית, אך גם למדינות אלו האפשרויות היו מצומצמות ביותר. ואילו בשנת תר"צ, עלתה הצעה לשלוח רבנים מרוסיה, למדינות פולין ואנגליה, כפי שעולה מתוך מכתב הגאון הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי רבה של וילנה אל הרב ישראל מייזל מתל אביב:
"... וגם אבוא בחליפת מכתבים עם הרב הגאון מליובאוויטש וחתנו הר"ש גור-ארי [הרש"ג] המתגוררים כעת בטשיקאגא [היה זה בזמן מסע תר"צ בארצות הברית] לפי הנראה לא יכבד להשיג רשות כניסה בפולין לאיזה מהרבנים שיהיה להם זכות מקלט וכמובן לא אמנע מלהשתדל בזה באנגליה ובשארי מדינות. אמנם דבר גדול עשו [כנראה אדמו"ר הריי"צ והרש"ג] בהשתדלותם אצל נציב העליון בארץ ישראל, שלא יהיה עיכוב מצידו לכניסה, אבל זה [כניסה לארץ הקודש] רק בנוגע לאיזה יחידים, כי מה יעשו הרבנים עם משפחותיהם בארץ הקודש באין להם יסוד לפרנסתם וכלכלתם".
ההצעה הזו לא יצאה לפועל, והיעד המרכזי של החסידים נותר - ארץ הקודש, אך כאמור המכשולים היו רבים, ולמרות זאת החסידים ניסו ומהם שגם הצליחו.
הרב חוניע מרוזוב הי"ד ניסה לעלות ונרצח על ידי הקומוניסטים
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
