אין דבר שיותר קשה למטייל דתי בחו"ל מאשר מציאת אוכל כשר. מטייל, שנושא הכשרות בוער בבטנו, נאלץ למלא את מזוודותיו בקופסאות שימורים, קרקרים ונקניקים יבשים.

ולאחר שאלה אוזלים, נאלצים המטיילים הרעבים לכתת רגליהם למסעדות כשרות, שהן בדרך כלל יקרות מאוד, או לחילופין למצוא את הקהילה היהודית הקרובה או את בית חב"ד המקומי. סיוט, שעולה הרבה כסף, עצבים וזמן יקר.

רק לשם הדוגמא, לא אחת ניסיתי להסביר לעמיתיי לעבודה שעימם נפגשתי במהלך נסיעותיי מדוע אני אורז יין במזוודתי. כל ניסיון להסביר לגוי מהו יין כשר, מייד נתקל במחאה כי בארצו היין מופק מצמחים בלבד, ואינם מבינים מה הבעיה בענבים שלהם.

לא תמיד התכנונים לפני הנסיעה מועילים. כך קרה לבקבוק היין הכשר היחיד שהיה באמתחתי. לפני כשש שנים, בעונת אביב מקסימה, נסעתי לטייל באזור טוסקנה שבאיטליה.

בעוד אורחי המלון בו התאכסנו התענגו על ריחו וטעמו של יין הקיאנטי המשובח, עלה באפי ריחו של בקבוק היין הישראלי והכשר למהדרין, אשר לצערי תסס והתפוצץ לו במזוודתנו.

לטעום אותו כבר לא זכינו, אבל הנזק שהוא עשה לבגדים זכרנו היטב. טיפ חשוב: אל תשאירו את היין במזוודה אם מזג האוויר חמים.


מסעדות כשרות דרך האינטרנט

בטוחני שאילו היה נערך היום סקר בקרב המטיילים הדתיים, המבקש מהם לבחור את הבעיה הגדולה ביותר הכרוכה בטיול בחו"ל ואפילו בנסיעה מחוץ לבית למספר ימים, הם היו מצביעים מייד על הכשרות בפרט ועל התזונה בכלל, כ"גורם בעייתי".

בשורות הבאות ננסה לתת מספר פתרונות ורעיונות כיצד לטייל בנעימים וגם ליהנות מאוכל כשר, ללא חשש.

מעט תכנון מוקדם , הכנה והכוונה תיהפכנה הארוחות במהלך הטיול לחוויה מעניינת, משביעה ואפילו גם טעימה:

ראשית עליכם לדעת כי ישנן שלש דרכים בסיסיות להתמודד עם האתגר, נסקור אותן מהקלה אל המאתגרת.

הדרך הראשונה להשקטת רעבונכם בניכר היא לרכוש מזון בעל אופי שימורי, אבקתי או תרכיזי מהסופר הקרוב לבית ולאפסנו במזוודה, ערוכים לקרב. המעוניינים להעשיר את תפריטם בבשר יכולים להצטייד גם בנקניקים יבשים כדוגמת קבנוס וסלמי מעושן.

דרך נוספת היא להשקיע מספר שעות בחיפוש אחר מסעדות וחנויות כשרות לאורך המסלול אם זה בספרות כתובה (הספר – באנגלית בלבד – Jewish Traveler Guide , יוצא לאור אחת לשנתיים, ניתן להשיגו ברשת חנויות "סטימצקי") או באינטרנט.

כאשר המידע באינטרנט מתעדכן בתדירות גבוהה יותר. ישנו אתר מומלץ בעברית, "סדר עולם", המספק מידע אודות מסעדות וחנויות כשרות בכל העולם.


ארוחה כשרה ויקרה

בארצות הברית, באירופה וביעדים תיירותיים רבים, החיפוש אחר מסעדות וחנויות כשרות לא יהיה קשה כל כך.

המקומות הללו, הממוקמים בדרך כלל בערים הגדולות וביעדים תיירותיים פופולאריים. שם יציעו לכם מזון חם, טרי, וכמובן כשר. לעיתים הארוחה תהיה יקרה מאוד.

אלה מאיתנו המעוניינים להגיע למקומות אקזוטיים מרוחקים ימהרו לגלות שלא בכל מקום ישנה מסעדה כשרה. אך לרוב ישמחו למצוא נקודת חב"ד באזור שתשמח לעזור במידע בסיסי וגם לעיתים בארוחה קלה. חשוב מאוד: יש ליצור עימם קשר מראש בדוא"ל או טלפונית.

במקומות בהם המזון הכשר הוא פופולארי ונפוץ כמו בערים: ניו יורק, פריס, לונדון ואחרים, הסיכוי ליהנות ממזון כשר איכותי במחיר שווה לכל נפש הוא גבוה יותר.

הסיכוי למצוא מזון גלאט או חלק במרבית הערים המרכזיות באירופה ובצפון אמריקה הוא גבוה, אך תמיד כדאי לבדוק אם התעודה ברת תוקף.


רשימה כשרה

הדרך השלישית, העדיפה בעיני, על אף שאינה פופולארית, מאחר והיא דורשת מעט מאמץ. ברוב הערים הגדולות בעולם, בהם קיימת קהילה יהודית פעילה ולפעמים גם נציגות של חב"ד, מתפרסמת "רשימת כשרות" ("Kosher List”).

זאת רשימה אשר מפרטת למעשה את סוגי המזון אשר נמכרים במרכולים המקומיים שהינם תחת השגחה רבנית יהודית אבל יש להם אישור כשרות. לעיתים רשימה זו נמצאת לכל דורש על גבי האינטרנט באתר הבית של אותה קהילה ולעיתים היא "תפוקסס" או תשלח אליכם תמורת סכום סמלי.

במרבית המקרים מדובר במוצרים שנמצאים תחת השגחת האורתודוכס יוניון (OU), בד"צ מנצ'סטר או לונדון, הORD (הרלוונטי לגרמניה, בלגיה והולנד) או גורמי כשרות אורתודוכסים אחרים.

באתר "סדר עולם" ישנו מאגר מקיף של בתי כנסת וקהילות יהודיות בכל העולם וניתן להיעזר בו כדי ליצור קשר עם גורמים יהודיים בחו"ל.

דרך זו היא הזולה והאפקטיבית ביותר, אך:

•נדרש לוודא כי הרשימה בה אתם מחזיקים היא העדכנית ביותר ואין בה שינויים.

•יש לוודא היטב כי הפריט אותו אתם רוכשים תואם לחלוטין להגדרות המפורטות ברשימה עם דגש והקפדה על כל הפרטים הקטנים (משקל, רכיבים, סדרת ייצור וכד').

•אל תצפו למצוא ברשימה מעדני בשר – במקרה הטוב תמצאו נקניקים ושניצלים צמחיים, מוצרי "ביו" (BIO) ומוצרים בסגנון דומה.

•אל תטרחו ליצור קשר עם גורמים יהודיים בעלי אופי חילוני או עם קהילות חילוניות – חופשיות. הם אינם מעוניינים בכשרות ו/או אינם מסוגלים לייעץ לכם בנושא.

•קחו בחשבון שברוב המקרים רב הקהילה אינו עוסק בניהול השוטף של הרשימה. השתדלו לשוחח עם מזכירות הקהילה, מזכירות בית הכנסת או עם הגבאי.


לא לסמוך על "חובש כיפה"


המלצות נוספות, מתוך ניסיון: אם הטיול אותו תכננתם כרוך בנסיעות ממושכות אזי רצוי שתמעיטו במאכלים ממותקים או שומניים. כדאי שתציידו את עצמכם בתוך הרכב בחטיפים מלוחים.

אל תיקחו עמכם בקבוקי זכוכית גם אם אתם ממש בטוחים שעטפתם אותו היטב מכל הכיוונים. אם ברצונכם לקחת עמכם יין לקידוש קחו בחשבון את מזג האוויר, אם חם מדי - רוב הסיכויים שהיין לא ישרוד מעבר למספר ימים בודדים. עליכם גם לקחת בחשבון שאחסונו בבקבוק פלסטיק מוריד באופן משמעותי את עמידותו למזג האוויר ולטלטולים הרבים.

והכי חשוב - יש לבדוק תעודת כשרות מקורית וברת תוקף במקום בו אתם סועדים. אין להסתמך על צילום, "מכתבי המלצה" מרבנים או ארגונים שונים ועובדת היות בעל המסעדה חובש כיפה.

שלא תבינו לא נכון, איני חושב שהמטייל שומר המסורת סובל. לטייל ולנסוע בחו"ל וגם בארץ, באווירה יהודית, עשירה בהשראה ואמונה, היא חוויה ייחודית וקסומה מאין כמוה.

יתרה מכך, רבים ממכרים וחברים שאינם דתיים יעידו כי כאשר טיילו בחו"ל הם חיפשו את בית הכנסת המקומי או את הקהילה היהודית וזאת אפילו רק כדי להרגיש שייך, להרגיש "בבית".