מערכת COL | יום ט"ז שבט ה׳תשע״ח 01.02.2018

ההסתלקות, ההלוויה והשבעה: רשמים מכ"ב שבט • יומן מרתק

בכ"ב שבט תשמ"ח זכה הרב ברוך כהנא, משפיע בישיבת תומכי-תמימים בקרית-גת לשהות בחצרות קודשנו בשנת ה'קבוצה' • ביומן מרתק במיוחד הוא העלה על הכתב את הימים האחרונים של אותו חודש שבט - בה הסתלקה לעולמה הרבנית הצדקנית חיה-מושקא שניאורסון, אשת כ"ק אדמו"ר • כיצד התקבלה השמועה? רגע הגעת הארון לביתו של הרבי. ההלוויה ההמונית והעצובה. וגם: ימי השבעה והניחומים לצד הרבי • מרתק >>>
ההסתלקות, ההלוויה והשבעה: רשמים מכ

נכתב ע"י: הרב ברוך כהנא, מבוגרי 'קבוצה' תשמ"ח - יומן כ"ב שבט:

***

יום שלישי כ"א שבט ה'תשמ"ח

שמועה מזעזעת

הרבי הגיע ל-770 ב-20:10 לערך, חילק צדקה בירך את הנוסעים ב"פארט גזונטערהייט, און מ'זאל הערן בשורות טובות, און זאל זיין מיט הצלחה", ונכנס לחדרו הק'. מנחה הי' למעלה, אמרו תחנון. מעריב הי' בשעה 6:00 לערך, אח"כ נסע לביתו.

בלילה נשכבתי לישון וקרוב לשעה שתים פתאום מעוררים אותנו, ואומרים הרעבעצן של הרבי שליט"א נסתלקה...! עוד לא עיכלתי מה קורה, ולא האמנתי... ברוך דיין האמת. ואח"כ עשיתי קריעה בחולצה, ומיהרתי ל-770, הגעתי לשם, היו בחורים שסיפרו שכמה הגיעו והודיעו זאת. חלק החלו באמירת תהילים, וגם אני, הגיעה שמועה שהרבי נסע לביה"ר, התברר אח"כ שזה לא נכון, שלקחו אותה לפני כמה שעות לביה"ר, ואז נודע ההסתלקות.

בינתיים מגיעים ל-770 בעיקר בחורים, אח"כ המזכיר הריל"ג הודיע שיעשו משמרות של תהילים בביתו של הרבי. עשו הגרלה לפי אותיות של שם המשפחה, הכהנים לא נכנסו, וכל שעה מנין הולך לבית של הרבי. האות הראשונה זה היתה קבוצה של אות ב'. מיד מיהרנו ללכת למקווה.

לאחמ"כ התברר שלערך בשעה 21:30 בערב הרבנית התקשרה להמזכיר הרחי"ק שיבוא לקחתה לביה"ר, והוא והרש"ז גורארי' לקחו אותה. קצת לפני השעה 1:00 בלילה נודע על ההסתלקות והודיעו לרבי. בשעה 2:00 לערך הרבי יצא מהבית לחצר, שם עמדו המזכירים, פנה אליהם, ואמר "וואס שטייסטו דא, גיבן מיר א סידור און טלית ותפילין און
קיצור שו"ע, און זאגט מיר וואס איך דארף טאן, אויב נישט, איך וועט זאגן".

ר"מ הארליג הי' שם והי' מבולבל מאד, אז הרבי אמר שילך בעצמו ל-770 להביא את החפצים, אמרו לרבי שהמכונית נכנסת מאחורה הרבי חזר לבית ורצה לצאת מהדלת האחורית, והייתה נעולה, אח"כ הודיעו לרבי שהמזכיר הריל"ג הלך להביא והביא את הנ"ל, וכן את הסירטוק והסטענדר והכיסא של ט' באב.

הרבי גם ביקש שיביאו לו את החפצים, וריל"ג הלך להביא את כל הדברים הנצרכים. שמעתי שהרבי מסר פתק שיודיעו את זה על הציון הק', של הרבי הקודם, וכן כתב מי יגיד קדיש? וכן אמר שיפרסמו ברדיו, ואמר למזכיר הרחי"ק: "מ'דארף מודיע זיין
די קינדער, די שלוחים", (צריך להודיע לבנים, לשלוחים).

הגעת הארון

הארון הגיע לערך ב-5:20 בבוקר והרבי יצא והסתכל על הארון ומישהו אמר שהרבי רעד, ופניו היו מאוימות מאוד, והרבי הלך אחרי הארון שנכנס לבית, את הארון שמו במטבח, אח"כ החלו קבוצות של בחורים לפי השמות כנ"ל, 10 בחורים בכל קבוצה. ואמרו תהילים ליד הארון. הרבי הי' למעלה בקומה השני' כל כ-10 דק' ואפי' פחות החליפו קבוצה, עד לערך 8:00 ,אח"כ הי' מנין קבוע. אני לא נכנסתי היות ואני כהן.

הלכתי לנוח כשעה, חזרתי ל770 והתפללתי שחרית. בלילה מישהו עשה רשימה של לימוד משניות עד לסוף השבעה. אני לקחתי מסכת תמורה, וריל"ג אמר שמסר את הרשימה
מיד לרבי. שמעתי שהרבי אמר שהרבנים וחברה קדישא יקבעו את סדר הלוי'ה וכו', בתחילה שאלו את הרבי איפה בדיוק לקבור, האם ליד הרבנית "נחמה דינה" או הרבנית "שטערנא שרה", והרבי אמר שיחליטו החברה-קדישא, והחליטו ליד הרבנית שטערנא שרה ע"ה, והטעם מובן.

מיד הודיעו שב-12:00 בצהריים תצא ההלוי'ה מביתו של הרבי בפרעזידנט, לכיוון 770 שלחו אנשים לתלות מודעות, וכן זה פורסם ברדיו.

יום רביעי כ"ב שבט

הלוויה

הסדר הי' אמור להיות כך שהארון בשעה 12:00 ייצא מביתו של הרבי שליט"א לכיוון
קינגסטון, אח"כ ימשיכו שמאלה לכיוון איסטערן פארקוויי, שם יפנו שוב שמאלה, יעצרו ליד 770, יסתובבו ויכנסו ליד הספרי'ה, ואח"כ ליד 770, ואח"כ יסעו.

לפועל בשעה 11:00 הקהל החל לזרום מכל הכיוונים לכיוון הבית של הרבי שליט"א, הגיע תגבורת עצומה של שוטרים, אולי מאה, חלק עשו מחסומים, וחלק, כעשרות, רכבו על
אופנועים, שיסעו לפני הארון. בינתיים בבית הי' מנין של יונגלייט ובחורים שאמרו תהילים. ב-9:30 התקיים מנין והרבי אמר קדיש בבכיות, הגיעו רבנים חשובים, מנשה הקטן ועוד רבנים, ונכנסו בפנים, (הטהרה עשו בבוקר בבית).

אחרי התפילה בשעה 12:00 לערך יצא הארון ואני עמדתי בבית הסמוך כך שראיתי. הארון יצא, מיד הקיפו אותו קבוצה של בחורים ויונגלייט לשמור, אח"כ יצאו המזכירים והרבי. הרבי הלך ועיניו מושפלות, וגם הראש. אני ראיתי זאת מהצד, שהפנים היו מאוד לבנות והמראה היה מבהיל את הרעיון. בתחילה קירבו את המכונית של הרבי ליד הבית אבל לא ידעו כמה הרבי ירצה ללכת והרבי הלך את כל 'פרעזידנט' עד 'קינגסטון' והמשיכו עד פינת 'איסטערן
פארקווי', הקהל הי' עצום ונמדד ברבבות, הנשים הלכו מ'פרעזידנט' דרך 'ניו יורק' ועצרו ליד 770, והיות והקהל החל לדחוק, וראו שלא שייך שיעשו את הסיבוב ליד 770, אז הודיעו לשוטרים שמיד נוסעים דרך 'איסטערן פארקווי', ואז נוצר הבלגן, עד שהצליחו לבלום את הקהל.

בינתיים המכונית של הרבי חיכתה בפינה עד שהרבי נכנס אליה, וקודם נסע הארון ואח"כ המכונית של הרבי. ולפני כן, עד שהשיירה יצאה, המכונית של הרבי נסעה לאט, והקהל בינתיים מלווה, חלק עלו מיד לאוטובוסים שנסעו לכיוון האהל, אני המשכתי ללכת אחרי מכוניתו של הרבי עד קצת אחרי טרוי. הרבי ישב בתוך המכונית מקדימה ליד הנהג קרינסקי.
מאחוריו ישב ד"ר וויס, וחדקוב, ובנו. הרבי הסתכל כל הזמן לעבר המכונית עם הארון, ואמר ומלמל בשפתיו (מסתמא פרקי תהילים), ואני כל הזמן הלכתי מול.

בא' מן הרגעים שהשיירה עצרה הסתכל הרבי לעברינו, הפנה את מבטו הצידה למקום שעמדנו. בתחילה המכוניות נסעו ב'סרוויס ליין' אח"כ יצאו לשדרה עצמה. ושם לפני הארון נסעו משני הצדדים של הכביש עשרות אופנועים של משטרה וכן מכוניות של בלשים ב'איסטערן פארקווי', בשעת הלוי'ה חגו מלמעלה כשלשה מסוקים של צבא ארה"ב והמשטרה, שכנראה דיווחו על המצב מלמעלה.

המשטרה סגרה את כל 'איסטערן פארקווי', וכל צומת שנסעו עד האהל המשטרה עצרה את התנועה עד שכל השיירה עם המכוניות (של הרבי והרבה מאנ"ש ואוטובוסים) נסעו. אני הצלחתי מיד לעלות על טרמפ ונסענו מיד אחרי המכונית של הרבי שליט"א.

בבית החיים

הגענו לבית החיים קצת אחרי שהרבי הגיע, לא נתנו להיכנס חוץ מהמזכירים וחברה קדישא ועוד מזקני אנ"ש ומקורבים, וסגרו את השערים. גם המשטרה עמדה שם. היו שנכנסו מכל מיני מקומות (שמעתי שלפני הלוי'ה הרבי שאל בנוגע לבגדים של הרבנית ע"ה, אם לשימם
על הארון אז היו רבנים שאמרו שאפשר לשים בצד) לא עליה.

שמעתי מאלה שהיו שם בשעת הקבורה, שכל דבר שאלו את הרבי, ועד שלא אמר כן, לא עשו. אחרי הקבורה הרבי אמר קדיש, והחליף את הנעליים לנעלי גומי, עזרו לו המזכירים, וכשהוציא את הנעל כמעט מעד ליפול, אז א' החזיק ברבי, הרבי הסתובב אליו במבט.

וכן כשאמר "עושה שלום" ראו איך שהרבי מתנדנד, ולא עומד יציב. שמעתי שהרבי מסר בלילה כסף עבור הוצאות של התכריכים וקבורה, ומסר לבערל ליפסקר מהחברא קדישא,
וכן מסר לו משהו (הנ"ל לא סיפר) ע"מ לתפור התכריכים.

במשך הלוי'ה ההליכה של הרבי הייתה קשה ולאט. כשהרבי הגיע לבית הקברות הוריד את המעיל, ושם אותו במכונית, לבש את הגארטל וסידר את העניבה, ולא דיבר מאומה, רק סימן בידו מידי פעם מה לעשות.

מספרים שבשעת מעשה הרבי שאל את בערל ליפסקר מה עם השקית?, בתחילה לא תפס הנ"ל על מה הכוונה, אח"כ הבין, ואמר שהכניסו בקבר. לא ידוע לי מה השקית מכילה. מספרים שהקדיש בקבורה הי' בבכיות נוראות ובקושי נשמעו המילים. בסוף עמד הקהל בב' שורות והרבי עבר ואמרו המקום ינחם וכו', אח"כ שוב קטף עשב וזרק לאחוריו. ואומרים שכל דבר הרבי שאל מה צריך לעשות עכשיו, אח"כ נכנס למכונית ונסע. ולא נכנס ל"אהל".

מיד אח"כ נתנו לכל הקהל המלווה להגיע לקבר. אני גם הגעתי ע"י שהקיפו אותי ועוד כמה כהנים. לא יכולתי ממש לגשת, כי הקהל כיסה את הקבר. אח"כ הרבה נכנסו ל"אהל" של הרבי הקודם כי זה ממש סמוך ל"אהל".

שיחה אחרי מנחה

הרבי הגיע לביתו, לקח כמה רגעים עד שיצא מהמכונית, ויצא. הי' ספל עם מים על המעקה. הרבי לקח ביד ימין, העביר לשמאל ושפך על ימין-שמאל 6 פעמים, ואח"כ עזב את הספל ולא הפך אותו. התיישב בין הכניסה הראשית של הבית לכניסה שבתוך הבית ואמר יושב בסתר, העיניים של הרבי היו מאוד לחות.

לערך קרוב ל-3:30 נכנסו למנחה בעיקר השלוחים שנוסעים היום חזרה. הרבי הי' ש"ץ, אומרים שהי' קצת בכיות, אח"כ מיד אחר מנחה התיישב על השרפרף המיועד עבור ט' באב, (מעניין שזה יותר גבוה מג' טפחים, לערך כמו כיסא רגיל אבל בלי משענת, כמין ארגז).

אחרי מנחה הרבי אמר שיחה קצרה והתחיל: היות והאבל צריך לפתוח בדברים לכן אפתח. התוכן הי' כך: שבניחום אבלים הגם שיש דעות שזה רק אחרי ג' ימים אבל מצינו מהרשב"ץ שאפשר מיד, כמו שעושים מיד שורה, והגם ששם זה מצד שיש רבים, עד"ז כאן מצד שיש רבים אפשר לנחם, ובפרט שהעניין קשור עם אהבת ישראל, ניחום אבלים, ובפרט שהזמן דורש עכשיו אהבת ישראל כדי לבטל את סיבת הגלות ועניין המיתה, שזה בא ע"י שנאת
חינם, ובפרט שיש כאן את המעלה של רבים, וכן העניין של והחי ייתן אל ליבו, ובפרט שזה קרה אצל א' ששמה חי'ה.

ניחום אבלים

אח"כ ניגשו א' א' לנחם את הרבי, מעריב הי' לערך בשעה 18:00. נכנסו ג"כ אלה שחוזרים היום, וגם "מקורבים", אני התפללתי ליד הבית בחוץ. אח"כ אמרו שכולם יכולים
להיכנס לנחם, אני גם עמדתי בתור, ואנו מתקרבים (זוהי הפעם הראשונה שלי שאני נכנס לבית של הרבי), עד שאני נכנס. בבית נמצאים המזכירים ועוד מסדרים וכו'.

האנשים שמנחמים מתקדמים בשורה, א' אחרי השני. בינתיים אני לא רואה את הרבי שליט"א, עד שאני מגיע לפני סוף החדר, אני רואה שבצד יושב הרבי על הכיסא הנ"ל, ידיו על ברכיו, וראשו מורכן. המראה הזה מבהיל את הרעיון. באותם רגעים חשבתי: מי אני? אני מנחם את הרבי?!, והרבי מסתכל על כל א' וא' במבט רציני, פניו היו לבנות מאוד ועיניו אדומות ולחות והרבי מסתכל עלי שאני אומר "המקום ינחם וכו'".

אני הייתי המום עד שיצאתי מהבית. אי אפשר לתאר את המצב הזה. גם אח"כ לא יכולתי לאכול כמו שצריך ארוחת הערב. כך עברו מאות אנשים לנחם, זה הי' מאוד מהר יחסית. הבית של הרבי הוא די יפה בפנים, הרבה לא הספקתי לראות, כי לא התעכבתי שם (כמו כמה שמתחילים להרגיש שם כמו ב770).

יום חמישי כ"ג שבט ה'תשמ"ח

היום תלו פתקים ב770 שעשו הגרלה לפי שמות משפחה וחילקו לכל תפילה אות אחרת, דהיינו: שחרית - כל אלה שמתחיל שם משפחתם באות ד', וכן הלאה. וחילקו את האותיות עד למעריב יום שלישי. האות כ"ף, שזה שייך אלי, זה יוצא ביום ראשון הבעל"ט במעריב.

תפילת שחרית כבר שמעו ברמקול ב770, הי' מפחיד לשמוע את הקול של הרבי חלש, והיו קטעים שהרבי נעצר בהם. הי' בולט במיוחד ב"הושיענו" (לפני "ברוך שאמר"), שהרבי אמר במקום "כל הנשמה תהלל וכו'", התחיל "אוי, כל", ונעצר לכמה שניות, ואח"כ המשיך "תהלל וכו'" וחזר בשקט "כל הנשמה", וכן בכמה קטעים הוא לפעמים נעצר, וקולו בכלל הי' קצת רועד, ופעמים הי' נשמע כעין בכי'ה. אני התפללתי, וכן הרבה ביחד, באותו זמן ששמענו את הרמקול. 

אחרי תפילת שחרית שוב ניחמו, גם אלו שהיו בחוץ בשעת התפילה. מנחה הי' לערך ב-15:30 גם כן את זה שמעתי ב770. אחרי מנחה שוב נכנסו לנחם. הגיע הרב סולביצ'ייק משיקאגו.

הרבי דיבר איתו, התוכן הי' בעיקר שמשיח צריך להגיע, ושאז יהי' תחית המתים, שתחיית המתים זה נשמות בגופים דווקא, ולא כמו במ"ת נשמות פורחות, וזה החידוש הגדול ביותר, עד שהתורה אומרת שזה חידוש, וזה יכול להיות בתוך השלושים והשבעה ואפי' בתוך הג' ימים, ואפי' מיד ממש. "און שרעק זיך ניט", כי גם התורה לא נבהלת לומר כך. אח"כ הרב סולביצייק ביקש ברכה עבור א' מנכדיו, הרבי שאל האם זה אותו א' שכבר כתבת לי,
הוא אמר שזהו נכד אחר, ואמר שהוא 'א צדיק'ל קינד'. הרבי אמר שיהי' לו בחדר צדקה פושקע, ש'צדיק' ו'צדקה' זה מתאים, ובירכו.

וכן נכנס האדמו"ר מקרלין. הרבי פתח ואמר שלאבל אסור לקום אפי' בפני נשיא, ואמר שזה ה'פתיחה' שלי. אח"כ הקרלינ'ער שאל 'בת כמה הרבנית ע"ה הייתה?', בתחילה
הרבי ענה לו שהוא לא רגיל לספור, אבל היות ושאל אמר שבאדר היא תהי' בת פ"ז. והוא שאל ממה זה קרה הפטירה, ובתחילה הרבי לא ענה, אח"כ שאל שוב והרבי אמר שזהו
ענין פנימי, ובכלל ההסתלקות של צדיקים זה ענין פנימי למעלה וכו' (הכל מוקלט).

אחרי מעריב, הגיע לנחם א' העשירים, מידידי ליובאוויטש, שמו דוד צ'ייס, ואמר לרבי שהוא רוצה להקים קרן של מוסדות לזכרון הרבנית ע"ה. הרבי אמר לו שזה חיובי ביותר, והוא שאל האם להתחיל להתעסק בזה אחר השבעה, והרבי ענה לו שיתעסק בזה מיד.

וכן הגיע האדמו"ר מקרלין-סטולין. בכלל בכל תפילה אח"כ מגיעים מאות אנשים לנחם, באים גם מבורו פארק וכו'. רבנים, אישי ציבור, ואדמו"רים.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.