צפו בשעה 21:30 ירד הרבי להתוועדות ט"ו בשבט. על שולחן ההתוועדות, ליד מקום מושבו של הרבי הונחה קערה ובה פירות שבעת המינים.

בין הדברים עליהם עמד הרבי בהתוועדות הקודש:

א. ההוראה תנלמדת ממנהג ישראל לאכול פירות שנשתבחה בם ארץ ישראל בטייו בשבט. כשעיקר שימת הדגש היא דווקא על אכילת שאר חמשת המינים ולאו דווקא חיטת ושעורה, כי הם אלה שמסבים בעיקר תענוג. כך, שיש להוסיף ולהעלות את רמת העשייה עד לדרגה של תענוג, שכמבואר בחסידות זוהי דרגה נעלית ביותר. בהמשך קישר זאת הרבי גם עם שמו של בעל ההילולא ביום העשירי יהיה קודש" לחודש שבט, יוסף יצחק - שפירושו בענין זה הוא הוספה בעבודת השם עד לדרגה של יצחק ("כל השומע יצחק לי") שגורם צחוק ותענוג למעלת. תפירות שבאים כתוספת לעיקר הסעודה מירים גם על עבודת הי "לפנים משורת הדין".

ב. חזרה שוב (ובעיקר בשביל אלה שלא שמעו זאת בשעת מעשה), על ההוראות הכלליות - פרטיות שנאמרו בהתוועדות שבת קודש. א. לגבי ספיקות ובעיות בעבודת חי או אפילו בעיניי העולם יש לקיים את הוראת המשנה "עשה לך חבר" להתייעץ עמו ולנהוג כהוראותיו. ב. בשאלות של עניני רפואה הרי על פי התורה יש להתייעץ, עם רופא מומחה (במקרה של מחלוקת ביו שני רופאים יש לשאול (על פי דיו תורה) רופא שלישי ולנהוג לפי הרוב. ג. בשאלות של פרנסה ועסקים לשאול בעצת ידידים מבינים, אשר יכניסו את עצמם בבעייתו ויקבעו מה ראוי לעשות. כל זה, הסביר הרבי, אפשרי דווקא בדורנו, אשר כלשון הגמרא 'יאכשור דראיי, בתמיה?.

והתירוץ הוא, שהיא הנותנת דווקא משום המצב הירוד נותנים כוחות מיוחדים לאדם, שלא היו בדורות הקודמים, שכו, לאחר ההצלחה הגדולה בהפצת המעיינות חוצה הגענו למצב שבו "חושי התלמיד נעשו כחושי רבו", לאור כל זה, אמר הרבי כי עתה איו צורך לפנות בשאלות פרטיות. כו איו צורך להמתיו לאישור על בקשות הברכה. מאידך אמר הרבי יש להרבות בכתיבת שאלות או הערות בדברי תורה. ג. עודד הוצאת קבצים של חידושי תורה אשר מו הראוי שבקבצים אלה יציין הכותב מקורות ומראי מקומות כל חידוש תורה שלו, כדברי ההלכה יימהיכו דנתונייי. ואפילו בדברים שאינם "הלכה למעשה". את החידוש רצוי להראות לרב שיתו לו את הסכמתו בטרם ידפיסוהו.

ההתוועדות הסתיימה בחלוקת הדולרים לצדקה והרבי היה בשמחה גדולה. גם בין השיחות עודד את הניגונים כמה פעמים במחיאת כף בידיו הקדושות. הרבי גם התבטא בחריפות כלפי אותם ראשי ישיבות שאינם מרשים לעצמם לומר "איני יודע" כשמופנית כלפיהם שאלה טובה וקרא להם ללמוד מרשייי, שכותב במפורש בשפירושו לחומש (בפי וישלח) "לא ידעתי".

הרבי סיים את ההתועדות בדברי התעוררות להגביר את לימוד התורה בכלל ולהוסיף בנתינת צדקה.