שבעת המינים - והעבודה הרוחנית הנלמדת מהם:

בתורה הם מצויינים כשבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. אך, מסתבר שלא רק הארץ נצטיינה בהם. בחרנו להביא לכם בעמוד זה את אחד ההסברים של הרבי על הפסוק "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש". הסבר זה מלמד על הקשר הפנימי בין "עם ישראל" ל"ארץ ישראל"

ארץ: בני ישראל משולים בתורה ל"ארץ" ככתוב "כי אתם תהיו לי ארץ חפץ". המילה ארץ מזכירה לנו את המילים "רצון" ו"רץ" כשההקשר מובן, רצוננו וריצתנו לקיום רצונו של בורא העולם.

חיטה: היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה'נפש האלוקית', הגברת הצד ה'טוב' אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

שעורה: היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה 'נפש הבהמית' שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "רוב תבואות בכח שור".

גפן: ליין טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה בשמחה כאשר עושים את רצון ה'נפש אלוקית', השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם הנפש הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "יין ישמח לבב אנוש", לומד הרבי מלך המשיח את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.

תאנה: בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מ... עלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה'לבושים'. ה'מחשבה' ה'דיבור' וה'מעשה' של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.

רימון: על בני ישראל כתוב שהם "מלאים מצות כרימון". הרימון, מסמל על בירור העולם, והעלתו לקדושה על ידי השימוש בעולם לענינים טובים, לרצונו של הקב"ה - קיום ה"מצוות".

זית: הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו בגלות, שמרגשים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.

שמן: "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..." (שמות רבה) ע"י הקושי בגלות, כתישת ה'זית' - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.

דבש: הדבש מגיע מתמרים. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה! תמר מלמדנו על ריבוי וקושי של העבודה בגלות. דוקא ע"י ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל’דבש" המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה.