אורי הולצמן

סיפור מהחיים.

נסעתי אמש באוטובוס מבית שמש לביתר.
שמחתי לראות ליד ההגה נהג יהודי חובש כיפה. ירבו כמותו בחברת קוים-עילית ובתחבורה בכלל. אמן.

פתאום באמצע הכביש, לא חלילה במעבר חצייה, קופץ זוג צעיר, מראה חרדי אופייני, עם עגלת תינוק לכביש. לא מאבדים שנייה להציץ לכיוון תנועת הרכבים. פשוט חוצים.

האוטובוס נעצר בחריקת בלמים סנטימטרים ספורים מעגלת התינוק.
הנהג פותח את הדלת. מעיר לאיש: ״אתה לא רואה שזה כביש עם רכבים?!״

האיש, אבי התינוק צועק לו בהתרסה: ״תדרוס. תדרוס. אין לך עיניים??״

הנהג: ״זה לא מעבר חצייה! לפחות תפנה מבט לראות אם אין רכבים לפני שאתה חוצה ככה עם תינוק".

אבי התינוק בתגובה, צועק עוד משהו, נעמד מול האוטובוס עם עגלת התינוק.
שולף את הנייד, מצלם את הנהג (!) וחוצה לאיטו את הכביש עם זוגתו והתינוק. כמובן שוב בלי להעיף מבט לצדדים.

נוסעי האוטובוסים נדהמים ומשתאים.
הנהג יצא צדיק. לא צעק. לא קילל חלילה.
מה שקשה לומר על הורי התינוק.
תערובת של גסות רוח עם חוסר אחריות מוחלט.

כואב ומזעזע לראות דברים כאלו.
איפה החינוך למודעות לזהירות בדרכים??
מצוות ונשמרתם לנפשותיכם נאמרה לעניות דעתי לכל יהודי. גם ללובשי '8 בגדים'.

יש לחזק את הגופים והמתנדבים העוסקים בהחדרת כללי זהירות בדרכים.
נקווה שבזכותם ובעז״ה מראות כאלו יהפכו לנדירים ביותר.