היסטוריה נרשמה בימים האחרונים בתולדותיה של ישיבת 'תומכי תמימים' בביתר עלית: עשרות בחורי הישיבה, יחד עם המשפיעים והרמי"ם ואנשי הצוות עשתה את דרכה לחצרות קודשנו, לעשות את יום הבהיר יו"ד בשבט, מלאות חיי"ם שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בצל הקודש.

לאחר מבצע אינטנסיבי שאורגן על ידי התלמידים השלוחים בישיבה, במהלכו למדו התמימים ושננו עשרות דפי גמרא ומאמרי חסידות בעל פה, ועמדו בשורת משימות המקיפות את כל סדר יומו של בחור – עלו התלמידים כולם ביום שלישי האחרון על אוטובוס בדרך לשדה התעופה, משם המריאו לחצרות קודשנו.

אין זה דבר של מה בכך. שישים תלמידים ועשרה אנשי צוות. ישיבה שלימה על כל מרכיביה, מהמסד ועד הטפחות, מעתיקה את מקומה לשבוע ימים מקצהו האחד של האטלנטי למשנהו. יחד כולם נכנסים לתפילה משותפת אצל הרבי באוהל הקדוש; יחד כולם מתפללים בבית חיינו. יחד מתוועדים בשכונת המלך, ויחד כולם עוברים את הימים הנעלים של יו"ד שבט במקום המסוגל ביותר.

בימי השיא של המסע, עודם נמצאים בחצרות קודשנו, התיישבו מארגני המסע - התלמידים השלוחים בישיבה, לשיחה ערה עם מרכז התקשורת החב"די COL, בה ניאותו לשתף את אלפי הגולשים ברגעים הגדולים של המסע ההיסטורי: מהרגע שבו נפלה ההחלטה לצאת לדרך, דרך האירוע שבו התבשרו התלמידים למבצע המהפכני, וכלה ביומן מסע של שבוע שלא ישכח זמן רב מליבותיהם של כל משתתפיו.


בתמונה: בשדה התעופה, בדרך לחצרות קודשנו

יוצאים לדרך

"ההחלטה להטיס את הישיבה כולה לחצרות קודשנו", משתף אותנו השבוע הת' מנחם מענדל לבל, מהתלמידים השלוחים בישיבה ויוזם המסע המדובר, "עמדה ברעיוננו זמן רב - למען האמת כבר מהרגע הראשון שהגענו לישיבה. תמיד ידענו שהתפקיד שלנו כשלוחים הוא, "להמחיש" את הרבי אצל הבחורים; שהרבי יהפוך לדבר מורגש ונוכחי בחיים של כל בחור ובחור, מה שמתרחש כמובן כאשר נמצאים בסמיכות מקום. אבל, כאמור, בהתחלה זה היה רק בגדר של 'ריחוף באוויר'.

"בימים של 'כינוס השלוחים העולמי', ארגנו אצלנו בישיבה, בביתר עלית, מודל של 'באנקעט כינוס השלוחים' לתלמידים בישיבה. במהלך האירוע נשא דברים השליח ללונג איילנד הרב מאיר הבר, שבלהט רב דיבר אודות הצורך שישנו לנסוע ולהיות אצל הרבי. במובן מסוים ניתן לומר שבאותו כינוס התגבשה אצלנו ההחלטה באופן סופי: הישיבה נוסעת לרבי".

מכאן זה נמשך כבסרט נע. "כמובן שבשלב ראשון ניגשנו אל ראש הישיבה והצגנו לו את הרעיון. יש לציין שהרב מרדכי מישולובין, ראש הישיבה, נעתר מיד ברצון. תוך ימים ספורים כבר התקיימה אסיפה מיוחדת בהשתתפות כל אנשי הצוות, ויחד דנו בכל הפרטים לקראת היציאה לדרך. עמדנו על הנקודות בהן צריכים להשים חיזוק בישיבה, ליבנו הדק היטב מה אנו מצפים מתלמידי הישיבה לבצע בשביל לקבל את הכרטיס; גם ההחלטה על תאריך הנסיעה – יו"ד שבט – התקבלה באותה אסיפה.

חודש ייחודי

יום ראשון ו' בטבת היה יום רגיל בישיבה, אלמלא ההודעה הפתאומית שניחתה בו על התלמידים בשעות הערב. בעיצומו של כינוס עוצמתי שנערך באותו היום ניגש אחד מהתלמידים השלוחים אל הפודיום ובהתרגשות הכריז: מבצע הכנה ליום הבהיר יו"ד שבט יוצא לדרך, בסיומו נטוס, הישיבה כולה יחד, לחצרות קודשנו.

"ההתרגשות שנראתה באותו הערב אצל בחורי הישיבה – לא ניתנת לתיאור", אומר מענדי. "כבר למחרת בבוקר סדר חסידות היה מלא וגדוש באופן של מאה אחוז. תלמיד אחד לא נעדר".

החודש הבא, עבר על בחורי הישיבה באופן שאיש אינו זוכר כמותו. התחושה שבסיומו של החודש ייסעו כולם יחד לרבי ריחפה באוויר עשרים וארבע שבע ולא נתנה מנוח. בוחנים מאנ"ש ביתר עלית גויסו במיוחד לבוא מידי יום לישיבה ולבחון את התלמידים בסוגיות הנלמדות. כל יום שעבר רק העצים את זה שקדם לו עשרות מונים, הן בכמות הבחינות וההחלטות טובות שקיבלו התלמידים על עצמם והן בכלל, באווירה הכללית בישיבה.

ביום שני ו' שבט, יום לפני מועד הנסיעה, התקיים באולם אירועים יוקרתי בעיר אירוע סיום למבצע, בהשתתפות האבות והאימהות. כל בחור שהשתתף במבצע קיבל באותו הערב תעודה יוקרתית כהוקרה על מאמציו בחודש האחרון. האווירה באירוע נסקה לגבהים. ההורים כולם היו בהתרגשות ואינם הסתירו זאת. ריקודים עוצמתיים חתמו את הערב, בסיומו נסע כל בחור עם הוריו לביתו, בכדי לארגן את הפקלאה הגשמית לנסיעה.


בתמונה: הריקודים הסוערים בעת האירוע החגיגי, יום לפני ההמראה

מ'פארט

"לא אחת ליוויתי קבוצות שונות בדרך לרבי, אך דומה שהתרגשות כמו זו שחשתי בנסיעה הזו טרם הייתה וספק אם תחזור. תבין, מדובר על קבוצה גדולה של בחורים שבכל שעותיהם נמצאים יחד, וכעת כשהם נוסעים יחד לרבי, בצורה הכי מאורגנת ויסודית שיכולה להיות, ואחרי כזו הכנה פנימית ועמוקה בשבועות האחרונים, זה משהו אחר לגמרי. וזה נרגש על כל צעד ושעל".

תחילתו של המסע בחניית ביניים במרכז היהודי הגדול שבמוסקבה רוסיה, שם טבלו התלמידים במקווה ולמדו חסידות בסדר גדול ועוצמתי שנערך בבית הכנסת 'מרינה רושצ'ה' המפורסם. לאחר תפילת שחרית וארוחת בוקר – חוזרים לשדה התעופה, כשהפעם היעד הוא – 770 איסטערן פארקווי, ברוקלין ניו יורק.

"ביום רביעי לקראת ערב הגענו, הישיבה כולה, לבית חיינו", מתאר מענדי. "את התחושות אף קולמוס לא ייטיב לתאר. אנחנו אצל הרבי. יחד. כל הבחורים ואנשי הצוות, כמקשה אחת. בימים הכל־כך נעלים של מלאות חיי"ם שנה לנשיאות הרבי אין מקום יותר מתאים להיות מאשר כאן. שבת האחים גם יחד, ריבוי ההכנות שכל אחד מאתנו עבר בגשמיות וברוחניות, והידיעה שהגענו כולנו יחד במסע שלעולם לא יחזור בכזאת מתכונת רק הוסיפו לאווירה המיוחדת שהייתה בלאו הכי".

במהלך ששת הימים העמוסים בחצרות קודשנו, נכנסו התלמידים לתפילה משותפת באוהל הקדוש, שם אף נקרא פ"נ כללי ע"י משפיע הישיבה הרב מנחם מענדל רוט. בליל יום הבהיר יו"ד שבט התפללו התלמידים את תפילת ערבית בביתו של הרבי שברחוב פרזידנט, ולאחר מכן התכנסו יחד להתוועדות משותפת בבניין המשרדים שמעל 770 עם הרב ישראל שמעון קלמנסון, חבר מערכת 'ועד הנחות בלה"ק'.


בתמונה: קריאת הפ"נ הכללי באהל הק'

בשעות אלה ממש, עת עומדת הקבוצה לעשות את דרכה חזרה לארץ הקודש, אין שפתותיהם של המארגנים פוסקות התפעלות. "לאורך המסע ראינו שינוי של מאה ושמונים מעלות אצל תלמידים מסוימים. ניכר היה שהאווירה הכל-כך מיוחדת שהייתה לנו כאן, במקום הכי קרוב לרבי, השפיעה גם על אלה שיותר הוצרכו לחיזוק".

השפעה לטווח ארוך, לבטח תצא מכאלה שמונה ימים.