שאלה: מדוע נוהגים רבים להניח תפילין של רבנו תם?

תשובה: בתוך בתי התפילין מונחות ארבע הפרשיות שבהן נזכרה בתורה מצוות תפילין. על-פי רש"י והרמב"ם, וכך נפסקה ההלכה, סדר הנחתן בתוך התפילין זהה לסדר שבו נכתבו בתורה: 'קדש לי', 'והיה כי יביאך', 'שמע ישראל', 'והיה אם שמוע'. לעומת זה, לשיטת רבנו תם, פרשת 'והיה אם שמוע' באה לפני 'שמע ישראל'.

מתוך הכרה שאלה שתי שיטות, שלכל אחת ואחת מעלות וסגולות משלה, נהוג שלא להסתפק בהנחת התפילין הרגילות (רש"י), אלא להניח גם תפילין של רבנו תם.

אמנם בשולחן ערוך נאמר, שלא יניח תפילין דרבנו תם אלא "מי שמוחזק ומפורסם בחסידות", אולם האר"י ז"ל גילה שעל-פי תורת הקבלה חובה להניח את שני הזוגות, ובמיוחד בדורות האחרונים, 'עקבתא דמשיחא', ונהגו כמותו רבים מכל עדות ישראל, ובפרט מאז התגלות החסידות.

לאור זאת הורה הרבי מליובאוויטש להניחן כבר מבר-המצווה, ולהשתדל להפיץ דבר זה, ובפרט שבימינו גדלה התפשטות החוכמות החיצוניות, דבר המחייב להרבות בחוכמה דקדושה, עבודת המוח ושיעבודו לה', דבר המסומל בתפילין.

יחידי סגולה מניחים את שני הזוגות בעת ובעונה אחת, כפי שנהגו המקובלים הספרדים; אך הדבר מחייב לכתוב תפילין קטנות וקשה לעשותן מהודרות כראוי, וגם קשה לכוון את מקומן כהלכה. לכן נוהגים להניח תפילין של רבנו תם אחרי התפילה בלי ברכה, ולקרוא בהן את ארבע הפרשיות.

מקורות: תשובות הרמב"ם (בלאו) סי' קלט, רפט. שו"ע ושו"ע הרב סי' לד. קול יעקב שם ס"ק ז. ערוך השולחן שם סו"ס ו. מאסף לכל המחנות שם ס"ק א-ג, טו-טז. גידולי אהרן שם ס"ק ק-קד. פרי עץ חיים, שער התפילין פרקים ט-י. עצי-עדן על המשניות מנחות פ"ד. שער הכולל פי"א ס"ק לח-לט. שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' עב. שיחת פורים תשל"ו ס"ח. וראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד ס"ט.