מערכת COL
|
יום כ"ד טבת ה׳תשע״ח
11.01.2018
לא נעים לקבל מכה אחת, ודאי לא עשר • טור
עשר המכות שהונחתו על האומה המצרית מפגישים אותנו עם סוגיית הענישה. האם הענישה הינה כלי המשרת מסרים חינוכיים? מה היו מטרות הענישה בעשר המכות, האם הייתה זו רק נקמה ו"תשלום" ? האם עשר המכות יכולות לשמשנו דוגמה לחיקוי הניתנים ליישמן בחינוך ילדנו ותלמידנו? מה מקומה של הענישה בחינוך? • המחנך הרב ישראל זלמנוביץ בטור אקטואלי על פרשת השבוע • לטור המלא
ענישה קולקטיבית לא רצויה כמובן! אז מה היה בעשר המכות?
מי מאתנו לא נחשף למושג 'ענישה קולקטיבית', אם בשדה החינוך, או להבדיל, בהתקלות עם אירועים ביטחוניים והפולמוס סביבו. תורתנו הקדושה טבעה את המטבעה הלשוני:" ...הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף"( במדבר פרק טז). אף אחד מאתנו לא שמח לשמוע כי בנו או בתו היו שותפים לענישה כלל כיתתית או בית ספרית, כמו: אי יציאה להפסקה או יציאה לטיול, או ביטול ימי כיף בגלל אלו תלמידים. וכי בשל מיעוט שסרח ייענשו כולם? מי שחטא הוא זה שצריך להיענש! מדוע על חבריו לשאת בעונש על חטא לא להם?! כדברי יוסף אל אחיו:"... הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד..."(בראשית פרק מד).
האם גם בעשר המכות היתה זו מעין ענישה קולקטיבית המלוות בנקמה ותשלום?
המכות אמנם הונחתו על שכננו המצריים, אך מטרתן העיקרית הייתה ללמד אותנו לקח...
פרשיות השבוע מזמנות לנו מפגש מסעיר בהן קוראים אנו כיצד ה' גובה תשלום יקר וגבוה ממצרים, מאדמתה ורכושה על השעבוד הקשה והמפרך שהטילו ללא רחם על האומה היהודית במשך מאתים ועשר שנים. ויש להתבונן ולהבין: האם במכות היו רק צדדים של נקמה וענישה קולקטיבית לפרעה ועמו? האם יש בעשר המכות רק נקמה על סבל מתמשך ואיום שעוללו המצרים לעם ישראל בשעבוד הקשה והאיום? האם הן הן המטרות והבלעדיות של יד ה' החזקה והנוראה? האם במכות לא הסתתרו ערכים ערכיים חינוכיים כלליים שבאו ללמד את כלל יושבי תבל בכלל ואת עם ישראל בפרט?
ח"ל אכן מנסים להתחקות ולמצוא את עומק מחשבתו של יודע תעלומות בבחירתו בדרך ההכאה וישומן על ידי עשר מכות הללו דווקא, ועל סדר הופעתן. הפרשן בעל האלשיך הקדוש, מפליא בפרושו ומעלה בדבריו את חידוד הדברים: "אך עדיין צריך טוב טעם ודעת מה היה אשר בחר ה' בעשר מכות הגדולות האלה להביא על פרעה ועל מצרים, ומספרן עשר ולא תשע ולא אחד עשר, וסדרן והלכתן והתייחדותם אלו מזולתם. כי הלא אין ספק שראוי לשית לב על מה עשה ה' ככה?".
'על כן, על הענין הראשון היו שלש מכות ראשונות, שהם דצ"ך מטרתן להלקות את יראתם: "כֹּ֚ה אָמַ֣רה' בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יה' כי אני ה' בהכותי את אלקי מצרים הוא היאור"...וכן במכת הצפרדע שגם יצאה מן היאור, גם קשורה להלקאת מקור חיותם ואמנותם הכוזבת. 'וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֘ צְפַרְדְּעִים֒...' ובמכה השלישית בסדרה אף מודים חרטומי מצרים שאכן אצבע אלוקים היא זו! 'וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה...וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹקים הִ֑וא...' א"כ זו ייחודן של שלוש המכות הראשונות: הלקאת יראתן ותחילת ההכרה שאצבע אלוקים היא זו שמורה ופעילה.
ממשיך בעל האלשיך ומבאר את מטרתן של קבוצה השניה: 'ובהחילו בעד"ש, שהוא להורות היותו אלקי ישראל בייחוד. אמר, וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יה' בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ: כי בקרבה אני מבחין בין ישראל למצרים. ועל כן בשתי ההתראות [שבערוב ובדבר] נאמר והפליתי כו', והפלה כו' גם אם היתה ההתראה בשחין היה אומר כן לשון ההפלאה בין ישראל למצרים, ועם כל זה אגב אורחיה אמר כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים (ט יא)". מטרת המכות בקבוצה השניה היא להדגיש את השוני וההפליה בין האם היהודי לעם המצרי.
ומטרת הקבוצה השלישית: 'ואחר הכירם בסימן זה העיקר השני, היחל סימן באח"ב לשישלח על ידו. ואמר "בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ.., בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ". שאיני כשר אחד משרי איזו אומה שלא ישלוט על זולתה, אך אני אין כמוני השולט על הכל.'
האלשיך מוצא בקבוצות המכות ואופן הופעתן כוונה של בורא העולם להנחיל לא רק זרוע נטויה ולהראות את כוחו, אלא שבכל מקבץ מכות היתה מטרה לשבור את קליפת מצרים הנוקשה.
אך עדיין יש לבאר מדוע אם כן היה נצרך להקשות את לב פרעה?
לברור הדברים מתייחס הרבי בליקוטי שיחות כרך לו'. וכך כותב על הפסוק בפרשתנו:' (ג) וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם' מפרש על כך רש"י:' טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותיי ותכירו את גבורתי וכן מידתו של הקב"ה, מביא פורענות על אומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל ויראו'.
שואל הרבי: לכאורה תמוה, הרי כאשר האומות מתנהגים באופן הראוי להיענש, הרי זה כבר טעם מספיק שיביא הקב"ה פורענות עליהם? וא"כ, מהו זה ש'מידתו של הקב"ה היא זו שמביאה פורענות על אומות עובדי אלילים', כי אין זה מצד המגיע להם, אלא 'כדי שישמעו ישראל וייראו'?
עונה על כך הרבי: אפילו אם נראה שישנה סיבה אחרת למהלך שבורא העולם פועל בעולמו, הנה הסיבה האמיתית והפנימית למאורע הינה אך ורק מה התועלת שתגיע לכך לעם ישראל! גם פורענות המגיעה על אומות העולם, כמו עשר המכות, הינה: ' כדי שישמעו ישראל וייראו'!
גם אנו, כשבאים (בלית ברירה) להעניש עלינו לבחון היטב את האפקט הסביבתי לתועלת
אם בסוגיית מכות מצרים ראינו עד כמה הסדר האלוקי בא בהתחשבנות בכל מכה ומכה, מה להלקות קודם, מה המשמעות שהנענש יסיק מאותה מכה, האם אכן יבין את מטרתה? מה יסיקו העם האנשים הפשוטים ה"עמך של מצריים" ומה יסיקו החכמים שבה היועצים והחרטומים?
כך אנו לפני כל ענישה שברצוננו להשית נחשוב תחילה היטב: האם יש להתרות לפני הענישה, שהרי אין מענישים אלא אם כן מזהירים? וכמו שנראה בעליל בתוך הכתובים כי בכל מהלך השתלשלות הדברים לבורא עולם היו התכווננות פנימיות שמטרתן ערכיות.
המסקנה היוצאת מכל הדברים היא בעלת משמעות חינוכית מדרגה ראשונה. אם הגענו למסקנה שאפקט החינוכי חייב לגבות "תשלום" מכיוון שהמחונך חרג ממוסכמות ההתנהגותיות שהוגדרו וידועות מראש, ואין ברירה אלא להשתמש בלית ברירה בגביית "מחיר", בענישה. עלינו לקחת בשיקול דעתנו כמה אלמנטים: ראשית, האם אותה ענישה אכן תשיג את הערך החינוכי שאליו שאפנו וצפנו? אך יותר מכך. עלינו לקחת בחשבון שיקול דעת נוסף. אנחנו נעלה בשיקולי דעתנו לא רק את הפרט היחיד הנענש, אלא גם את סביבתו. כיצד הם יכילו את הדברים? מה תהיה השפעת העונש עליהם? ביכולתנו למנף להרוויח ולהרוויח רווח נוסף בשימושינו באותו כלי, על ידי תכנון מראש, ולעלות בפנינו את האפשרויות השונות של סביבתו של הנענש, אלו תועלות חיוביות תפיק סביבתו.
מי מאתנו לא נחשף למושג 'ענישה קולקטיבית', אם בשדה החינוך, או להבדיל, בהתקלות עם אירועים ביטחוניים והפולמוס סביבו. תורתנו הקדושה טבעה את המטבעה הלשוני:" ...הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף"( במדבר פרק טז). אף אחד מאתנו לא שמח לשמוע כי בנו או בתו היו שותפים לענישה כלל כיתתית או בית ספרית, כמו: אי יציאה להפסקה או יציאה לטיול, או ביטול ימי כיף בגלל אלו תלמידים. וכי בשל מיעוט שסרח ייענשו כולם? מי שחטא הוא זה שצריך להיענש! מדוע על חבריו לשאת בעונש על חטא לא להם?! כדברי יוסף אל אחיו:"... הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד..."(בראשית פרק מד).
האם גם בעשר המכות היתה זו מעין ענישה קולקטיבית המלוות בנקמה ותשלום?
המכות אמנם הונחתו על שכננו המצריים, אך מטרתן העיקרית הייתה ללמד אותנו לקח...
פרשיות השבוע מזמנות לנו מפגש מסעיר בהן קוראים אנו כיצד ה' גובה תשלום יקר וגבוה ממצרים, מאדמתה ורכושה על השעבוד הקשה והמפרך שהטילו ללא רחם על האומה היהודית במשך מאתים ועשר שנים. ויש להתבונן ולהבין: האם במכות היו רק צדדים של נקמה וענישה קולקטיבית לפרעה ועמו? האם יש בעשר המכות רק נקמה על סבל מתמשך ואיום שעוללו המצרים לעם ישראל בשעבוד הקשה והאיום? האם הן הן המטרות והבלעדיות של יד ה' החזקה והנוראה? האם במכות לא הסתתרו ערכים ערכיים חינוכיים כלליים שבאו ללמד את כלל יושבי תבל בכלל ואת עם ישראל בפרט?
ח"ל אכן מנסים להתחקות ולמצוא את עומק מחשבתו של יודע תעלומות בבחירתו בדרך ההכאה וישומן על ידי עשר מכות הללו דווקא, ועל סדר הופעתן. הפרשן בעל האלשיך הקדוש, מפליא בפרושו ומעלה בדבריו את חידוד הדברים: "אך עדיין צריך טוב טעם ודעת מה היה אשר בחר ה' בעשר מכות הגדולות האלה להביא על פרעה ועל מצרים, ומספרן עשר ולא תשע ולא אחד עשר, וסדרן והלכתן והתייחדותם אלו מזולתם. כי הלא אין ספק שראוי לשית לב על מה עשה ה' ככה?".
'על כן, על הענין הראשון היו שלש מכות ראשונות, שהם דצ"ך מטרתן להלקות את יראתם: "כֹּ֚ה אָמַ֣רה' בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יה' כי אני ה' בהכותי את אלקי מצרים הוא היאור"...וכן במכת הצפרדע שגם יצאה מן היאור, גם קשורה להלקאת מקור חיותם ואמנותם הכוזבת. 'וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֘ צְפַרְדְּעִים֒...' ובמכה השלישית בסדרה אף מודים חרטומי מצרים שאכן אצבע אלוקים היא זו! 'וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה...וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹקים הִ֑וא...' א"כ זו ייחודן של שלוש המכות הראשונות: הלקאת יראתן ותחילת ההכרה שאצבע אלוקים היא זו שמורה ופעילה.
ממשיך בעל האלשיך ומבאר את מטרתן של קבוצה השניה: 'ובהחילו בעד"ש, שהוא להורות היותו אלקי ישראל בייחוד. אמר, וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יה' בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ: כי בקרבה אני מבחין בין ישראל למצרים. ועל כן בשתי ההתראות [שבערוב ובדבר] נאמר והפליתי כו', והפלה כו' גם אם היתה ההתראה בשחין היה אומר כן לשון ההפלאה בין ישראל למצרים, ועם כל זה אגב אורחיה אמר כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים (ט יא)". מטרת המכות בקבוצה השניה היא להדגיש את השוני וההפליה בין האם היהודי לעם המצרי.
ומטרת הקבוצה השלישית: 'ואחר הכירם בסימן זה העיקר השני, היחל סימן באח"ב לשישלח על ידו. ואמר "בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ.., בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ". שאיני כשר אחד משרי איזו אומה שלא ישלוט על זולתה, אך אני אין כמוני השולט על הכל.'
האלשיך מוצא בקבוצות המכות ואופן הופעתן כוונה של בורא העולם להנחיל לא רק זרוע נטויה ולהראות את כוחו, אלא שבכל מקבץ מכות היתה מטרה לשבור את קליפת מצרים הנוקשה.
אך עדיין יש לבאר מדוע אם כן היה נצרך להקשות את לב פרעה?
לברור הדברים מתייחס הרבי בליקוטי שיחות כרך לו'. וכך כותב על הפסוק בפרשתנו:' (ג) וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם' מפרש על כך רש"י:' טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותיי ותכירו את גבורתי וכן מידתו של הקב"ה, מביא פורענות על אומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל ויראו'.
שואל הרבי: לכאורה תמוה, הרי כאשר האומות מתנהגים באופן הראוי להיענש, הרי זה כבר טעם מספיק שיביא הקב"ה פורענות עליהם? וא"כ, מהו זה ש'מידתו של הקב"ה היא זו שמביאה פורענות על אומות עובדי אלילים', כי אין זה מצד המגיע להם, אלא 'כדי שישמעו ישראל וייראו'?
עונה על כך הרבי: אפילו אם נראה שישנה סיבה אחרת למהלך שבורא העולם פועל בעולמו, הנה הסיבה האמיתית והפנימית למאורע הינה אך ורק מה התועלת שתגיע לכך לעם ישראל! גם פורענות המגיעה על אומות העולם, כמו עשר המכות, הינה: ' כדי שישמעו ישראל וייראו'!
גם אנו, כשבאים (בלית ברירה) להעניש עלינו לבחון היטב את האפקט הסביבתי לתועלת
אם בסוגיית מכות מצרים ראינו עד כמה הסדר האלוקי בא בהתחשבנות בכל מכה ומכה, מה להלקות קודם, מה המשמעות שהנענש יסיק מאותה מכה, האם אכן יבין את מטרתה? מה יסיקו העם האנשים הפשוטים ה"עמך של מצריים" ומה יסיקו החכמים שבה היועצים והחרטומים?
כך אנו לפני כל ענישה שברצוננו להשית נחשוב תחילה היטב: האם יש להתרות לפני הענישה, שהרי אין מענישים אלא אם כן מזהירים? וכמו שנראה בעליל בתוך הכתובים כי בכל מהלך השתלשלות הדברים לבורא עולם היו התכווננות פנימיות שמטרתן ערכיות.
המסקנה היוצאת מכל הדברים היא בעלת משמעות חינוכית מדרגה ראשונה. אם הגענו למסקנה שאפקט החינוכי חייב לגבות "תשלום" מכיוון שהמחונך חרג ממוסכמות ההתנהגותיות שהוגדרו וידועות מראש, ואין ברירה אלא להשתמש בלית ברירה בגביית "מחיר", בענישה. עלינו לקחת בשיקול דעתנו כמה אלמנטים: ראשית, האם אותה ענישה אכן תשיג את הערך החינוכי שאליו שאפנו וצפנו? אך יותר מכך. עלינו לקחת בחשבון שיקול דעת נוסף. אנחנו נעלה בשיקולי דעתנו לא רק את הפרט היחיד הנענש, אלא גם את סביבתו. כיצד הם יכילו את הדברים? מה תהיה השפעת העונש עליהם? ביכולתנו למנף להרוויח ולהרוויח רווח נוסף בשימושינו באותו כלי, על ידי תכנון מראש, ולעלות בפנינו את האפשרויות השונות של סביבתו של הנענש, אלו תועלות חיוביות תפיק סביבתו.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
