שבתי ויינטראוב

נמצאים אנו ערב ה' טבת, החג בה"א הידיעה של דור השביעי שזה למעשה חג של כל יהודי בדורנו בנצחונו של הרבי במשפט הספרים.

כידוע, הרבי תלה זאת בקטרוג גדול בשמים כמו בימי אבינו הראשון האדמו"ר הזקן, ובנס עצום למעלה מדרך הטבע תוך שידוד כל מערכות הטבע, קבע שופט מאומות העולם לאחר מאבק בלתי מתפשר שהספרים שייכים לרבי. יתירה מכך, חסידים לא ידעו עדיין לאחר השמחה הגדולה והעצומה שהייתה בה' טבת תשמ"ז האם אכן נזכה שיום ה' בטבת יוקבע למועד תמידי בישראל בבחינת "הימים האלו נזכרים ונעשים".

ושוב כמו תמיד ההפתעה הגדולה נחתה על החסידים שנה בדיוק לאחר מכן בשבת קודש ה' טבת תשמ"ח, היום לפני 30 שנה, כשהרבי פותח את התוועדות הקודש ומכריז ש"הימים האלו נזכרים ונעשים" ויוקבע ל"יום סגולה" ו"עת רצון". אין לתאר את השמחה אצל החסידים מקביעת היום הקדוש האלוקי הזה כיום שבו מידי שנה ניתן להתקשר לרבי ולהמשיך עלינו ועל בנינו עד ביאת משיח ולאחרי זה, את כל ההמשכות הכי נעלות וברכות עד אין קץ.

באותה התוועדות קודש שהרבי בעצמו קבע שזה מועד תמידי בישראל הרבי נתן גם את ה"תפריט" של החג עצמו. הרבי מדגיש במאמר את השילוב והאחדות בין "תלמוד למעשה". זו למעשה נקודת האחדות בין יוסף ויהודה בפרשתנו. יוסף מרמז על הוספה בלימוד התורה ומסמל את התלמוד (גדול תלמוד שמביא למידי מעשה) לבין יהודה כח המעשה והביטול (המעשה הוא העיקר. המעשה גדול). והאחדות בין בית יוסף ליהודה כפי שישתקף במילואו לעתיד לבוא כנאמר בהפטרת השבת, תהיה האחדות הנצחית בין יוסף ליהודה עד שהיו לאחדים עץ יוסף ועץ יהודה, "ודוד עבדי נשיא להם לעולם", ואז יהיה המעשה גדול מהתלמוד ולא כפי שכיום "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה".

כל מי שמתבונן בהוראות שנתן הרבי ליום זכאי זה רואה בעליל את השילוב המדהים בין תלמוד למעשה, תוך הדגשה של הרבי שביצוע הוראותיו הקדושות הם "אבן הבוחן לניצחון הספרים". מחד ההוראה הראשונה של הרבי לקבוע עיתים לתורה, לחזק את שיעורי התורה ברבים, לרכוש ספרים עד ל"בית מלא ספרים" לכל לראש בספרי היסוד של היהדות וכל חפצי הבית יזעקו ספרים שבזה יהיה חדור הבית היהודי (תלמוד), ומאידך הרבי נותן דגש חזק ביותר להתמקד בקניית ספרי הקודש דווקא בספרי הלכה (המעשה הוא העיקר) לקנות ספרי הלכה ברורים לדעת את המעשה אשר יעשון, ללמוד את שו"ע מרן הבית יוסף, האדמו"ר הזקן, הרמב"ם וספר ה"משנה ברורה" של בעל ה"חפץ חיים". וכן לקנות לחתן את הש"ס ולכלה ספרי הלכה בהנהגת הבית בלשון ברורה וקצרה.

תמצית הקטרוג כפי שהרבי עצמו הסביר הייתה שאגודת חסידי חב"ד אינה פעילה רח"ל, כלומר אין סנכרון בין התלמוד למעשה. וזו הייתה התוצאה הישירה של הקטרוג בנושא התלמוד, ספרי הרבי שזה נשמת אפו של הרבי נלקחו רח"ל בשביה, כידוע לכולם פרטי סיפור פרשת הספרים הגאולה.

וכשהוסר הקטרוג והספרים הוחזרו לרבי הרי הדרך לקבל את ההשפעות של החג הוא לחבר ולאחד בין התלמוד למעשה והדגש על המעשה גופא כפי שיהיה בלעתיד לבוא "המעשה גדול".

"יהודי שחי גאולה" 

השחרור של ר' שלום מרדכי רובשקין בהשגחה פרטית ערב חג הגאולה ה' טבת, ולא לחינם השמחה והריקודים הזכירו לכולם את ה' טבת תשמ"ז, מבחינתי הייתה לראות חסיד אמיתי ברמ"ח ושס"ה שאצלו בלט במיוחד התלמוד והמעשה כפי שהם חד ממש. יהודי שחי גאולה גם כאשר הוא כביכול אסור בכלא.

עדיין לא ראינו בדור הזה יהודי שהרגיש בן חורין יותר מר' שלום מרדכי דווקא כשהיה בין כותלי הכלא. לא לחינם רובשקין זכה להצית את אש האמונה הביטחון והגאולה (א'ב' ג') כפי שר' שלום עצמו אמר מיד לאחר שחרורו, בקרב מאות אלפי יהודים. כשאומרים ברחוב את השם ר' שלום מרדכי זה גאווה להיות חסיד של הרבי.

כח האמונה והביטחון שיהודי זה השריש במאות אלפי יהודים, המכתבים המצמררים שכתב מהכלא לילדי תלמוד תורה על אמונה וביטחון ויצאו לאור בספר, אלו דברים שהמחישו לכל העולם שחסיד אמיתי של הרבי מליובאוויטש הוא לא רק נאה דורש (תלמוד) אלא גם נאה מקיים (מעשה).

ולא רק ברוסיה הסובייטית היו חסידים שמסרו את נפשם על קדושת ה' אלא גם כאן באמריקה ובכל חור בקצווי תבל התמימים בראשם, חסידי חב"ד ושלוחי אדוננו מורנו ורבנו הם השילוב המנצח של "תלמוד ומעשה" חוד החנית בפעילות יהודית תוססת מפיצי לימוד התורה והמעשה הוא העיקר, כעמוד האש ההולכים לפני המחנה עד להתגלות הקרובה של הרבי בגאולה האמיתית והשלימה כנאמר בהפטרת השבוע "ועבדי דוד מלך עליהם".

ה' טבת אינו רק חג של לקנות 4 במאה מכל הבא ליד, וכוונתי לספרי קריאה כלליים וכדומה. אלא באמת לחיות את התלמוד והמעשה גדול. וכפי שהרבי אמר בשיחת הקודש הראשונה לאחר תפילת מנחה באותו יום עצום ונפלא של ה' טבת תשמ"ז בו התבשרנו על גאולתנו ופדות נפשנו, שבאותו יום קראו בחת"ת "וירא את העגלות ותחי רוח יעקב אביהם" - שרוצים לחיות עם הרבי ולשמוח בשמחתו זה לראות את העגלות, את לימוד התורה והספרים, ובדגש מיוחד לנו כחסידים על אור תורתו של הרבי.

 
"ותחי רוח יעקב אביהם": הפגישה המרגשת בין אב לבנו, השבוע (צילום: שימי קוטנר, COL)

ביום מופלא זה נאיר את בתינו בספרי קודש המעטרים את הבית, ומאידך להמשיך את הספרים "הלכה למעשה" להאיר את הסביבה כולה בכוחם של הספרים.

גוט יו"ט גוט יו"ט!