מערכת COL
|
יום כ"ו כסלו ה׳תשע״ח
14.12.2017
הסכסוך הישראלי-ערבי בעיני החסידות ומשמעותו בעבודת האדם
האם יש פתרון לקונפליקט בין שני הנפשות הפועלות בנפש האדם? מה הפתרונות הפשוטים שאנשים חושבים עליהם ומה דעת בעל התניא בעניין? ואיך כל זה משליך על הסכסוך הארוך בארץ ישראל? • הרב ישראל יצחקי, חב"דניק ועובד סוציאלי, בטור אקטואלי לחג החנוכה • לטור המלא
ישראל יצחקי
לאור הצהרת נשיא ארצות הברית בעניין ירושלים ולרגל חג החנוכה, ננסה להאיר את העניינים שקורים בעולם על פי פנימיות העניינים, וכידוע שמכל דבר שקורה בעולם יש ללמוד ממנו הוראה בעבודת ה'.
להבנת שורש הסכסוך, נזדקק לראות מה שכותב אדמו"ר הזקן בתניא : "הנה כתיב ולאום מלאום יאמץ, כי הגוף נקרא עיר קטנה, וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה, דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות האלהית והחיונית הבהמית שמהקליפה נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו".
הנפש האלוקית רוצה את פתרון "ארץ ישראל השלמה", שגוף האדם היהודי שנקרא "ארץ ישראל", היינו המקום שבו ועל ידו היהודי זורע את המצוות בעולם, יהיה נתון לשליטתה המוחלטת. מבחינתה נפש הבהמית יכולה להישאר רק באם היא ממלאת את המשימות שקובעת נפש האלוקית (כמו צדיק גמור, ההופך את נפשו הבהמית), אחרת אין לה התר שהייה בארץ (כמו צדיק שאינו גמור, שליבו חלל בקרבו).
נפש הבהמית לעומתה, רוצה להשליך את נפש האלוקית ממוקדי השליטה בגוף היהודי וקובעת שהשטחים כבושים ושייכים לה. לטענתה, אין מקום לרוחניות בעולמינו הגשמי וכל דריסת רגל יהודית היא בבחינת התנחלות לא חוקית בשטח ערבי.
הפתרון של נפש הבהמית
בא השליח הערמומי של נפש הבהמית (השייך לצד השמאלי) ומציע, שני מדינות לשני עמים. כדי ששני הנפשות יוכלו לפתור את הקונפליקט ולהגיע לשלום, יש לקבוע מקום מוסכם, "הקו הירוק", בו תשלוט נפש האלוקית (בשעות התפילה והלימוד), ומקום בו תהיה עצמאות לנפש הבהמית לפרוק את תאוותיה ומאווייה הבהמיים והחיוניים לה ולעצמאותה (בשעות העבודה והפנאי).
לפי פתרון זה, נעשה הפרדה בין הרוחניות והגשמיות. נבצע התנתקות של נפש האלוקית מהשטחים שימסרו אחר כבוד ועל מגש של כסף לנפש החמסניקית והאש"פית. דבר זה אמור לגרום לנפש הבהמית להסתפק בחלקים אלו ולמנוע מעשי טרור (מחשבות זרות ועבירות) בשטחים של נפש האלוקית.
הבעיה בשיטה זו פשוטה, היא פשוט לא עובדת. כל שטח בחיים שתמסור לשליטתה הבלתי מרוסנת של נפש הבהמית, ייהפך לקן טרור שממנו ישלחו זרועות מחבלים לתוך החלקים שהאדם השאיר בהם שליטה רוחנית. מה הפלא שהאדם לא מרוכז בתפילה ונחפז לסיימה, ועל כך שאין לאדם זמן ללמוד ואין קביעות בנפש.
האיום של נפש הבהמית
על כך יש לנפש הבהמית, אשר לא נותנת לעובדות לבלבל אותה לרגע, תשובה מן המוכן: אם האדם לא יקבל את פתרון שתי המדינות (אשר אחת מהם אמורה להיות יהדות ישראלית פושרת והשנייה ערבית במוצהר), הוא יקבל פתרון גרוע בהרבה, מדינה חסרת סממני יהדות כל שהם, הקרויה "מדינת כל אזרחיה".
האיום של נפש הבהמית מתבסס על ההנחה, שבסופו של דבר אין לאדם אידאולוגיה אמתית ונצחית, אלא שאיפות לאומיות המתבססות על זהות שבורה מלאת חורים וספקות. בקצב הזה של החילוניות השוטפת את העולם וערכי תרבות המערב החומרי שחודרת לחינוך של תושבי ארץ ישראל, אין ספק שבסופו של דבר נפש האלוקית תובס וייגנז חלום המדינה היהודית.
הנפש הבהמית אומרת לאדם איפה, הסתכל על עצמך. בינוני אתה לא, אם כן אתה רשע. ברשעים עצמם, שגם בהם יש דרגות, אתה במקרה הטוב רשע שאינו גמור ברמתו הנמוכה , כמובא בתניא: " ויש מי שהרע גובר בו יותר . . . שהם רוב הרשעים". אם כן במוקדם או במאוחר תאבד את שליטתך בכל המוקדים. אז למה לך לתת לי להרגיש רע בשטחים שאני שולטת ("רשעים מלאים חרטות") ? מוטב לך ליצור נתק בין הגשמיות לרוחניות. תן לי ליהנות מהעולם הזה הנאה צרופה מסיפוק תאוותי ללא רגשות מצפון ואשם, וכך אני לא אפריע לך בעניינים הרוחניים (מצב של "שלום").
תשובת בעל התניא
כפי שאפשר לחוש ממה שנאמר בין השורות, נפש הבהמית לא באה לאדם בהצעתה מתוך טוב לב ורצון לגונן על נפש האלוקית מההגעה למצב גרוע יותר ("מדינת כל אזרחיה"). אלא היא מאיימת עליה בדברים הטומנים בחובם סכנה גדולה הרבה יותר ("שני מדינות לשני עמים").
אם האדם יצור נתק בין שטחי החומר לשטחי הרוח ("פתרון שני המדינות") ובכך ירגיש שיש לו מדינה יהודית לפחות בשטחים מוסכמים, מלבד זאת שגם השטחים הרוחניים ("גבולות המדינה היהודית") בסופו של תהליך לא יקבלו הכרה מצד נפש הבהמית והמלחמה עליהם תימשך ביתר שאת, הרי בכך שהוא מוסר חלק מהשטחים הוא עלול להפוך לרשע גמור, "שאינו מתחרט לעולם ואין באים לו הרהורי תשובה כלל" , כיון שמסירת השטחים לאויב היא ביטוי מוכח של הסכמה ששטחים אלו יכולים להיות תחת שליטה זרה (וכאילו אין ליהודי שייכות אמיתית לארץ ישראל ח"ו).
כך שבאמת נפש הבהמית (כפי שהיא בבהמיותה) לא תסכים אף פעם לעצם קיומה של נפש האלוקית, בטח שלא לשליטתה בשטח כלשהו מגוף האדם לזמן כלשהו. אלא מיד כשהאדם רק ייתן לה אוטונומיה ולגיטימציה, זה יגביר לה את המוטיבציה והיא תגביר את מאבקה, ותציף אותו ברבבות פליטים, "זכות השיבה", עד שהאדם לא ימצא זמן ומקום לאיזשהו דבר ועניין יהודי. הוא יגיע למצב כזה, "שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו, כי גבר כל כך על הטוב עד שנסתלק מקרבו" .
כל עוד אנו בגלות, הקונפליקט כאן בשביל להישאר ! אין צורך לחפש שלום מדומה ואין זה המטרה שלנו. המטרה של האדם היא להילחם, לעמוד תמיד על המשמר ולהביא לשליטה יהודית על כל השטחים (גם אם שליטה זו כפויה, ולא תזכה להכרה בינלאומית ובטח לא להכרה של הצד הלוחם בנו). וכפי שמנחם בעל התניא את האדם הלוחם עם נפשו הבהמית, "ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד, גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו, כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לס"א תמיד" .
יש להדליק אור של אמת
במלחמה זו יש יתרון למחנה הימין, "לב חכם לימינו", כיוון שהוא אינו נזקק לשקר כדי לטעון את טענותיו וכידוע שלשקר אין רגליים. נפש האלוקית צריכה רק להצביע על העובדות והאמת הנצחית, וכשהאור מאיר החושך יעלם מעצמו . ניתן להביא כדוגמה לכך את דברי הרבי לנתניהו : "אתה הולך לאו"ם. יש שם אולם שבו יש שקר נצחי, חושך ואפלה. זכור, כשאתה מדליק נר אחד של אמת, האפלה הגדולה ביותר, החושך, מגורש. הדלק נר של אמת."
כמו שנרות חנוכה מאירים ונלחמים בחושך ההתייוונות, כך עלינו לצאת לתקשורת - אשר רובה שקר וחושך – ולגלות שם את הדברים כפי שהם באמת. עד שהעולם בעצמו יגיד את האמת, כפי שנשיא ארצות הברית עצמו נאם על הצורך להודות במציאות שירושלים שייכת לעם ישראל.
כך גם בעבודת ה', בלב כל אחד ואחד, יש להודיע ולהכיר בכך שהמציאות האמתית של יהודי זה נפשו האלוקית וממילא כל הדברים והמשאבים שלו שייכים אליה בלבד. אם קיים כזה מושג שטח כבוש, הרי שאלו אותם שטחים אשר עדיין תחת שליטת נפש הבהמית ואשר ישוחררו, במוקדם או במאוחר, ויוחזרו לידיים יהודיות.
הנפש האלוקית לא באה לעולם הזה רק כדי לחוות חוויות רוחניות של תורה ותפילה, את זה היה לה למעלה עם חוויות רוחניות נעלות הרבה יותר. היא באה בשביל לברר את נפש הבהמית, היינו "להגביר את הצורה על החומר" , לגלות אלוקות בעבודה וגם בשעות הפנאי עצמם.
לאור הצהרת נשיא ארצות הברית בעניין ירושלים ולרגל חג החנוכה, ננסה להאיר את העניינים שקורים בעולם על פי פנימיות העניינים, וכידוע שמכל דבר שקורה בעולם יש ללמוד ממנו הוראה בעבודת ה'.
להבנת שורש הסכסוך, נזדקק לראות מה שכותב אדמו"ר הזקן בתניא : "הנה כתיב ולאום מלאום יאמץ, כי הגוף נקרא עיר קטנה, וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה, דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות האלהית והחיונית הבהמית שמהקליפה נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו".
הנפש האלוקית רוצה את פתרון "ארץ ישראל השלמה", שגוף האדם היהודי שנקרא "ארץ ישראל", היינו המקום שבו ועל ידו היהודי זורע את המצוות בעולם, יהיה נתון לשליטתה המוחלטת. מבחינתה נפש הבהמית יכולה להישאר רק באם היא ממלאת את המשימות שקובעת נפש האלוקית (כמו צדיק גמור, ההופך את נפשו הבהמית), אחרת אין לה התר שהייה בארץ (כמו צדיק שאינו גמור, שליבו חלל בקרבו).
נפש הבהמית לעומתה, רוצה להשליך את נפש האלוקית ממוקדי השליטה בגוף היהודי וקובעת שהשטחים כבושים ושייכים לה. לטענתה, אין מקום לרוחניות בעולמינו הגשמי וכל דריסת רגל יהודית היא בבחינת התנחלות לא חוקית בשטח ערבי.
הפתרון של נפש הבהמית
בא השליח הערמומי של נפש הבהמית (השייך לצד השמאלי) ומציע, שני מדינות לשני עמים. כדי ששני הנפשות יוכלו לפתור את הקונפליקט ולהגיע לשלום, יש לקבוע מקום מוסכם, "הקו הירוק", בו תשלוט נפש האלוקית (בשעות התפילה והלימוד), ומקום בו תהיה עצמאות לנפש הבהמית לפרוק את תאוותיה ומאווייה הבהמיים והחיוניים לה ולעצמאותה (בשעות העבודה והפנאי).
לפי פתרון זה, נעשה הפרדה בין הרוחניות והגשמיות. נבצע התנתקות של נפש האלוקית מהשטחים שימסרו אחר כבוד ועל מגש של כסף לנפש החמסניקית והאש"פית. דבר זה אמור לגרום לנפש הבהמית להסתפק בחלקים אלו ולמנוע מעשי טרור (מחשבות זרות ועבירות) בשטחים של נפש האלוקית.
הבעיה בשיטה זו פשוטה, היא פשוט לא עובדת. כל שטח בחיים שתמסור לשליטתה הבלתי מרוסנת של נפש הבהמית, ייהפך לקן טרור שממנו ישלחו זרועות מחבלים לתוך החלקים שהאדם השאיר בהם שליטה רוחנית. מה הפלא שהאדם לא מרוכז בתפילה ונחפז לסיימה, ועל כך שאין לאדם זמן ללמוד ואין קביעות בנפש.
האיום של נפש הבהמית
על כך יש לנפש הבהמית, אשר לא נותנת לעובדות לבלבל אותה לרגע, תשובה מן המוכן: אם האדם לא יקבל את פתרון שתי המדינות (אשר אחת מהם אמורה להיות יהדות ישראלית פושרת והשנייה ערבית במוצהר), הוא יקבל פתרון גרוע בהרבה, מדינה חסרת סממני יהדות כל שהם, הקרויה "מדינת כל אזרחיה".
האיום של נפש הבהמית מתבסס על ההנחה, שבסופו של דבר אין לאדם אידאולוגיה אמתית ונצחית, אלא שאיפות לאומיות המתבססות על זהות שבורה מלאת חורים וספקות. בקצב הזה של החילוניות השוטפת את העולם וערכי תרבות המערב החומרי שחודרת לחינוך של תושבי ארץ ישראל, אין ספק שבסופו של דבר נפש האלוקית תובס וייגנז חלום המדינה היהודית.
הנפש הבהמית אומרת לאדם איפה, הסתכל על עצמך. בינוני אתה לא, אם כן אתה רשע. ברשעים עצמם, שגם בהם יש דרגות, אתה במקרה הטוב רשע שאינו גמור ברמתו הנמוכה , כמובא בתניא: " ויש מי שהרע גובר בו יותר . . . שהם רוב הרשעים". אם כן במוקדם או במאוחר תאבד את שליטתך בכל המוקדים. אז למה לך לתת לי להרגיש רע בשטחים שאני שולטת ("רשעים מלאים חרטות") ? מוטב לך ליצור נתק בין הגשמיות לרוחניות. תן לי ליהנות מהעולם הזה הנאה צרופה מסיפוק תאוותי ללא רגשות מצפון ואשם, וכך אני לא אפריע לך בעניינים הרוחניים (מצב של "שלום").
תשובת בעל התניא
כפי שאפשר לחוש ממה שנאמר בין השורות, נפש הבהמית לא באה לאדם בהצעתה מתוך טוב לב ורצון לגונן על נפש האלוקית מההגעה למצב גרוע יותר ("מדינת כל אזרחיה"). אלא היא מאיימת עליה בדברים הטומנים בחובם סכנה גדולה הרבה יותר ("שני מדינות לשני עמים").
אם האדם יצור נתק בין שטחי החומר לשטחי הרוח ("פתרון שני המדינות") ובכך ירגיש שיש לו מדינה יהודית לפחות בשטחים מוסכמים, מלבד זאת שגם השטחים הרוחניים ("גבולות המדינה היהודית") בסופו של תהליך לא יקבלו הכרה מצד נפש הבהמית והמלחמה עליהם תימשך ביתר שאת, הרי בכך שהוא מוסר חלק מהשטחים הוא עלול להפוך לרשע גמור, "שאינו מתחרט לעולם ואין באים לו הרהורי תשובה כלל" , כיון שמסירת השטחים לאויב היא ביטוי מוכח של הסכמה ששטחים אלו יכולים להיות תחת שליטה זרה (וכאילו אין ליהודי שייכות אמיתית לארץ ישראל ח"ו).
כך שבאמת נפש הבהמית (כפי שהיא בבהמיותה) לא תסכים אף פעם לעצם קיומה של נפש האלוקית, בטח שלא לשליטתה בשטח כלשהו מגוף האדם לזמן כלשהו. אלא מיד כשהאדם רק ייתן לה אוטונומיה ולגיטימציה, זה יגביר לה את המוטיבציה והיא תגביר את מאבקה, ותציף אותו ברבבות פליטים, "זכות השיבה", עד שהאדם לא ימצא זמן ומקום לאיזשהו דבר ועניין יהודי. הוא יגיע למצב כזה, "שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו, כי גבר כל כך על הטוב עד שנסתלק מקרבו" .
כל עוד אנו בגלות, הקונפליקט כאן בשביל להישאר ! אין צורך לחפש שלום מדומה ואין זה המטרה שלנו. המטרה של האדם היא להילחם, לעמוד תמיד על המשמר ולהביא לשליטה יהודית על כל השטחים (גם אם שליטה זו כפויה, ולא תזכה להכרה בינלאומית ובטח לא להכרה של הצד הלוחם בנו). וכפי שמנחם בעל התניא את האדם הלוחם עם נפשו הבהמית, "ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד, גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו, כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לס"א תמיד" .
יש להדליק אור של אמת
במלחמה זו יש יתרון למחנה הימין, "לב חכם לימינו", כיוון שהוא אינו נזקק לשקר כדי לטעון את טענותיו וכידוע שלשקר אין רגליים. נפש האלוקית צריכה רק להצביע על העובדות והאמת הנצחית, וכשהאור מאיר החושך יעלם מעצמו . ניתן להביא כדוגמה לכך את דברי הרבי לנתניהו : "אתה הולך לאו"ם. יש שם אולם שבו יש שקר נצחי, חושך ואפלה. זכור, כשאתה מדליק נר אחד של אמת, האפלה הגדולה ביותר, החושך, מגורש. הדלק נר של אמת."
כמו שנרות חנוכה מאירים ונלחמים בחושך ההתייוונות, כך עלינו לצאת לתקשורת - אשר רובה שקר וחושך – ולגלות שם את הדברים כפי שהם באמת. עד שהעולם בעצמו יגיד את האמת, כפי שנשיא ארצות הברית עצמו נאם על הצורך להודות במציאות שירושלים שייכת לעם ישראל.
כך גם בעבודת ה', בלב כל אחד ואחד, יש להודיע ולהכיר בכך שהמציאות האמתית של יהודי זה נפשו האלוקית וממילא כל הדברים והמשאבים שלו שייכים אליה בלבד. אם קיים כזה מושג שטח כבוש, הרי שאלו אותם שטחים אשר עדיין תחת שליטת נפש הבהמית ואשר ישוחררו, במוקדם או במאוחר, ויוחזרו לידיים יהודיות.
הנפש האלוקית לא באה לעולם הזה רק כדי לחוות חוויות רוחניות של תורה ותפילה, את זה היה לה למעלה עם חוויות רוחניות נעלות הרבה יותר. היא באה בשביל לברר את נפש הבהמית, היינו "להגביר את הצורה על החומר" , לגלות אלוקות בעבודה וגם בשעות הפנאי עצמם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
