מאת: הרב אוהד מעון

***

אחד האתגרים הניצבים בפני ההורים והמחנכים מאז ומתמיד ובפרט בדורנו, הינו חינוך הבנות.

בפרשה הקודמת - פרשת 'וישלח', מובא סיפור שנשמע כאילו התרחש בימינו. נערה יהודייה מלאת סקרנות וכוונות טובות יוצאת מבייתה שבו נשמרת התורה ברמה הגבוהה ביותר והמצוות ממולאות בשיא הכוונה, "לראות בבנות הארץ" כלשון הפסוק. וההמשך עצוב וצפוי. כוונתה של דינה הייתה להחזיר את בנות שכם בתשובה והרבי אומר שבסופו של דבר, אכן שנשבו בנות שכם והובאו לבתיהם של בני יעקב עשו הן תשובה.

כאז, כן עתה. מדובר בבחורה טובה וחכמה ומלאת רצון ללמוד ולכיר את העולם סביבה. כן, המאבק הקיומי על בנות ישראל החל כבר בזמן האבות.

המיילדות העבריות שפרה ופועה אמרו למלך מצרים על הנשים העבריות "כי חיות הנה" כלומר מלאות חיות. לכן הכלל הראשון בחינוך והדרכת הילדות והנערות, הוא לעודד את חיותן הנתונה להן על ידי ה' יתברך מצד אחד, ולכוונן להתנהלות נכונה ולהציב להן גבולות ברורים בעת ובעונה אחת.

נכון, הן מתבגרות הרבה יותר מהר בימינו אלה ולעיתים עומדות על שלהן בתוקף. על ההורה לא להיבהל מכך כלל. ברוגע ובמתינות לענות על השאלות ולהציב את הגבולות הנכונים בשקט אך בהחלטיות. 

שמעתי פעמים רבות מהורים המתייעצים עמי, שאי אפשר לשים לדור הזה גבולות ולומר להן כיצד להתנהג. דבר זה אינו נכון. השאלה כיצד עושים זאת. קודם כל, על ההורים לא להגיע לעימותים עם הנערות אלא מתוך רוגע ובטחון בצדקת הדרך, בעבודת ה', להסביר מגיל צעיר את חשיבות ההליכה בדרכי ה' יתברך והסכנות הטמונות למי שאינה עושה כן.

על הנערה להבין, שאם היות שהיא בעלת דעה לכאורה, יש עליה את החיובים של המשכת דרכן של אימהות האומה - שרה, רבקה רחל ולאה. לשם כך על ההורים להוות דוגמא אישית ולהיות מכוונים לדרך הנכונה בעצמם.

אין להפריז בחשיבותן של בנות עמנו. הן הן, שיביאו לגאולה האמיתית והשלימה, שהרי ידוע מאמר חז"ל: "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות נשים צדקניות נזכה לגאולה האמתית והשלמה".

בשל כך חשוב מאוד לתת לבנות תשומת לב חיובית ובונה מגיל צעיר. להדריכן בכל עת לגבי כוחן הרוחני והחשיבות של לבוש והנהגה צנועות. להדגיש להן את הפן החיובי של היותן בנות מלך ושדרכן של נסיכות הינה "כל כבודה בת מלך פנימה".

בתקופה בה נשים נדחפות על ידי תפוסי מחשבה לא תורניים, להיות בחוץ להישמע ולהראות ולחפש קריירה, אמנם קשה להחדיר לנערות מתבגרות את עניין המובא לעיל, אך למרות זאת חשוב הדבר מאד. אם היות החברה סביבנו רועשת וגועשת וטוענת שעילנו להתנהג ולחיות לפי דפוסי מחשבה של ניסיון בלתי פוסק להישגיות גשמית, אין זה אומר שרוח אימותינו נעלמה.

נקודה חשובה מאוד בחינוך הבנות היא תשומת לבו של האב. הזוהר אומר: "אבא יסד ברתא". האב יסד או העמיד את הבת. תשומת לבו של אביה היא הדבר המכריע בהתפתחותה של הנערה המתבגרת. אבות, היו היוזמים, דברו עם בנותיכם, שאלו אותן מה מטריד אותן, היו רגישים להן ביותר. אחרי הכל - הן תולכנה את עמנו לגאולה.