מערכת COL
|
יום ט"ו כסלו ה׳תשע״ח
03.12.2017
"הופתעתי לטובה": הצד השני של המטבע החינוכי • מאמר תגובה
סדרת הכתבות בנושא החינוך בישיבות חב"ד: לאחר שני המאמרים של הרב מרדכי רוט שפורסמו ב-COL, בבחינת 'סור מרע' ו'עשה טוב', ועררו הדים, הרב משה קוט מגיש טור תגובה, מהצד השני של המטבע – מצדם של המשגיחים בישיבות • אני רוצה להביא בפניכם את הצד השני של המטבע - הם ראשי הישיבות, המשגיחים והמשפיעים בעצמם. אני חייב לציין שהופתעתי לטובה" • חלק שלישי • לטור המלא > חלק ראשון: "משגיחי הישיבות לוקים בחוסר ידע בנפש האדם" • טור נוקב> תקראו טוב: 8 כללי ברזל לאנשי חינוך ומשגיחי ישיבות • פרק ב'
בתמונה הקטנה: הרב משה קוט, על רקע תמונת אילוסטרציה (צילום: הרצל קוסאשוילי, COL)
הרב משה קוט
ראשית ברצוני להביע ברכת יישר כח לאתר העושה עבודת קודש, הן בהבאת חדשות חב"ד לבתי אנ"ש, והן בהעלאת נושאים החשובים לחיי כל חסיד חב"ד. לאחרונה העליתם שני מאמרים חשובים מאת הרב מרדכי רוט, המתמקדים בנושאי הישיבות: סור מרע, ועשה טוב.
אני רוצה להביא בפניכם את הצד השני של המטבע הלא הם ראשי הישיבות, המשגיחים והמשפיעים בעצמם. במרוצת השבועות האחרונים, צברתי עשרות שעות שיחה איתם, מתוקף תפקידי כמנהל מרכז 'ישיחנה' ששם לו למטרה להעצים את תלמידי התמימים בתוככי הישיבות, מתוך החשיבה שעדיף למנוע את הבעיות מראש, מאשר לפתור אותם לאחר שכבר קרו, ולעיתים – כבר מאוחר מידי.
אני חייב לומר שהופתעתי לטובה, הם היו פתוחים וקשובים, התעניינו במה יש לנו להציע, ומצד שני הביעו את דעתם ש'סיפורי הנושרים' או הנפגעים, לא בהכרח משקפים את חוסר הניסיון או חוסר ההבנה של משגיחים בישיבות בנפש האדם, אלא צרוף של נסיבות שונות יחד, שהביאו לתוצאה.
שח לי אחד המשפיעים באחת מישיבות חב"ד המוכרות : "ייתכן שישנם כאלו שנפגעו ממני, עם זאת, לא יימלט שבתור משפיע המתווה דרך שלעיתים לא מוצאת חן בעיני הבחור, יחליט האחרון שהוא נפגע, הרי בכל בית יש וויכוח לפעמים בין בני הזוג, ובתור משפיע עשרות שנים אינני חושב שיש לי פחות הבנה לנפש הבחור ממומחה פלוני או אלמוני." ע"כ דבריו.
מצמוץ של בחור
שוחחתי גם עם משגיח בישיבה קטנה, שאמר לי כך: "אני משקיע שעות רבות בשיחות עם תלמיד ועם הוריו, גיליתי בחור שבימים האחרונים ממצמץ באופן שונה מהרגיל. שוחחתי עם אמו והיא אכן הסבירה לי את הסיבה. רציתי לציין לדוגמא, משגיח אכפתי שאפילו הבחין במצמוץ יתר של בחור. ובהמשך לציין שיש מודעות של ישיבות חב"ד להיבט הרגשי של התמימים, והם בקשר מתמיד עם יועץ או פסיכולוג.
המשגיח גילה שקרה משהו בבית הבחור, על אף שהבחור כלל לא דיבר על כך!
ברוב ישיבות חב"ד היום קיים יועץ חינוכי או פסיכולוג עמו מתייעצים אנשי הצוות במקרה הצורך.
בישיבותינו ב"ה יש צבא חיילי המלך בשדה החינוך שמתמסרים לתפקידם ומאוד מעוניינים לשפר את תפקודם ולדעת יותר על הגיל המאוד מאתגר - גיל הישיבות.
כמו"כ ברוב הישיבות הקטנות ישנם פעילויות נוספות מעבר לסדרים, כגון בריכות, טיולים, שבתות גיבוש, וכדומה.
איך להתאים לנער ישיבה מתאימה?
עצתי לכל הורה התוהה היכן לשלוח את בנו לשנת הלימודים הבאה, לשבת לשיחה מעמיקה עם הבן. להסביר לו שבישיבה פלונית הקו הרוחני כך, התנאים הגשמיים הם כך וכך, מה חשוב לך שיהיה בישיבה? ללבן איתו יחד את הנושא לאשורו.
לעודד אותו להביע את חששותיו או את התלבטויותיו בקשר להיכן ללמוד. לחוש אותו, ולתת לו ביטחון שכל מה שהוא ירצה או יאמר, זה מקובל (כמובן, בישיבות המתאימות). אחרי ששמענו את העדפותיך, נחשוב אנו ההורים ביחד איתך, ונחליט איפה הכי מתאים לך ללמוד בשנה הבאה.
***
הרב משה קוט, כותב השורות, מתפקד בשדה החינוך כתריסר שנים - הן בחינוך בת"ת, והן כמשגיח בישיבה קטנה. כיום מלמד ב'חיידר נט'. מייסד ומנהל את מרכז 'ישיחנה' להעצמה. ומרכז את המיזם בית ספר להורות משמעותית שע"י מכון אלף.
הוסף תגובה
0 תגובות