מנחם מענדל טייכמן

הי' זה בשנת תשל"ה, יום הסגולה ט' בכסלו, הוא הוא יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, אשר חל באותה שנה ביום הש"ק. בטוחים היו החסידים שבאיחוד יום הסגולה הנ"ל עם יום השבת, לבטח ירד כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ל"פארבריינגען" – התוועדות קודש.

הי' זה טבעי וברור לכל החסידים שבשבת זו, לבטח תתקיים התוועדות קודש.
אך לא כך החליט הרבי. הרבי בחר אחרת...
באותה שבת ובאותו יום סגולה אשר ע"ד הרגיל תמיד ניצל זאת הרבי להשפיע אורה, טובה וקדושה לכלל החסידים ולעם ישראל כולו. בשנת ה'תשל"ה נפל דבר מעניין ומרגש.
באותה שבת הרבי החליט שלא להתוועד ויהי הדבר לפלא!

כגודל הצפייה של החסידים, כך הייתה התדהמה שדווקא בשבת שכזו לא התקיימה התוועדות!
(וכמצויין ומפורשת התמיהה ביומנים דאז - סוסבר וברענער).
גם למחרת היום, ביום ראשון, יום הבהיר י' כסלו הוא חג גאולת אדמו"ר האמצעי, לא התקיימה התוועדות קודש!

● ● ●

את הסיפור הבא שמע כותב השורות מהמשפיע הנודע, הרב נחמן יוסף שי' טווערסקי:
אחד הנערים שלמד במוסד החינוכי בשכונה, הי' ילד חריג במראהו החיצוני ובמהותו. הדבר גרר התגרויות לא רצויות ממספר נערים בכיתתו (כידוע שילדים יכולים לעתים להיות "אכזריים" גם שלא במכוון...).

אביו של הילד האומלל, בצר לו כתב לרבי את כל המתרחש עם בנו. הרבי ביקש ממזכירו הראשי הרב חדוקוב ע"ה, לטפל באופן אישי במאורע ולדאוג לסיום מסכת ההתעללויות בנפש הילד.
כאשר התערבותו של הרב חדקוב עזרה רק לזמן קצר, כתב הרבי תשובה חריפה למוסד החינוך בו למד הילד. תשובה אשר תוכנה: האם מחכים שאבוא בעצמי לטפל בבעיה?...

● ● ●

כעבור מס' שנים, בט' כסלו תשל"ה, חל יום הבר מצוה של אותו הנער ובאחד מבתי הכנסת המרוחקים בשכונה. ישבו המתפללים בסיום התפילה לעריכת קידוש לרגל ולכבוד חתן הבר מצוה, אלא שתכננו לעשות זאת במהירות, זאת כדי להספיק להגיע להתוועדות עם הרבי.

כמעט ו"סגרו" את חגיגת הבר מצוה, אלא שלפתע פתאום הגיע אחד החסידים והודיע ו"בישר" למתוועדים שהיום לא תהי' התוועדות עם הרבי!

כך נשארו המסובים לחגוג עם הנער בנחת עוד מספר שעות והדבר גרם לו לנחת ולעונג רב.
למחרת היום, בשעות הערב התקיימה סעודת הבר מצוה לילד באחת האולמות בשכונה.
כאמור – גם למחרת בחג גאולת אדמו"ר האמצעי הרבי לא קיים התוועדות קודש!
למפרע התברר שהרבי עצמו הסביר למזכירו הרב חודוקוב, את הסיבה האמיתית מדוע לא הייתה התוועדות באותה שבת מיוחדת ואף לא למחרת השבת, ביום חג גאולת אדמו"ר האמצעי:
"כדי שהנער המיוחד הזה לא ירגיש מאוכזב שחגגו לו את הקידוש ואת שמחת הבר מצווה בחיפזון ובהעדר קהל"!

לא יאומן כי יסופר!
הרבי מליובאוויטש ויתר על התוועדות עם החסידים ביום הסגולה, אך ורק כדי לרומם את נפשו של נער בודד בסוף השכונה!

והגע בעצמיך:
יום שבת קודש שהוא יום ההולדת ויום ההילולא של רבינו האמצעי ולמחרתו ביום חג הגאולה שלו. הרבי, רבינו הקדוש, הנשיא השביעי והנצחי אשר לימדנו לנצל כל יום זכאי להתעוררות ועשיה, "מוותר" כביכול על התוועדות קודש בימי סגולה הזכאים, ועד שכל חסיד אשר יפתח את השיחות קודש של שנת תשל"ה – הנדפס ולדורות – ויחפש איה מקום כבודה של התוועדות זו ביום זכאי כזה, ימצא ויווכח שמקומה של התוועדות זו נעדר לנצח!
וכ"כ למה?!

כדי לשמח ולרומם את נפשו הפצועה של נער עלום שם, אי שם בסוף השכונה!

ואנן מה נעני...