ראש המועצה: "אם לא ימצאו פתרונות – נשקול פנייה לבג"ץ"
כתב COL
ראש מועצת עמק לוד מר דוד יפרח פרסם מכתב לתושבי מועצה איזורית עמק לוד, ובו סיכום עמדת המועצה לגבי התנגדות ל'מחלף חב"ד' וסיכום המהלכים האחרונים, כולל פגישה בוועדה המחוזית שנערכה שלשוום (ב').
במכתב מציין ראש המועצה באופן ברור כי המועצה תדרוש שהמעבר לבית רבקה יהיה נגיש להולכי רגל ומכוניות, ויבוטל הגשר המתוכנן מעל לכביש מספר 1 והמעבר בין היישובים יהיה מתחת לכביש.
במכתב חושף ראש המועצה את המהלכים האחרונים, ועיקרם:
"עמדת המועצה היא לאמץ את הסדר הפשרה אשר קיבל מתן תוקף בהחלטת בג"ץ מיום 5.11.2006 ובה דרך הכניסה לנתב"ג מכיוון ת"א תהיה תת קרקעית (מנהרה), תבוטל הרמפה לירושלים, ויוקם מיגון אקוסטי. בנוסף תדרוש המועצה כי המעבר בין צפריה ובית רבקה לכפר חב"ד יהיה נגיש למשתמשים בדרך ובהם נהגים, הולכי רגל ורוכבי אופניים".
בפגישה שהתקיימה ביום שני עם הוועדה המחוזית, בנוכחות נציגי כפר חב"ד וצפריה, הציגו את העקרונות הבאים:
לאחד בין התכוניות לתכנית אחת כוללת. לבטל את הגשר המתוכנן לתושבי הכפר ובית רבקה, והמעבר יהיה מתחת לכביש, כאמור.
מעבר נגיש ובטיחותי להולכי רגל ואופניים.
פתרונות אקוסטיים שלא צויינו בתכנית בעת הפקדתה.
ככל ולא ימצאו פתרונות תחבורה ראויים, תשקול המועצה פנייה לבג"ץ.
*
כמו שדיווחנו כאן, ותושבי כפר חב"ד בוודאי נתקלו ב'עמדה להחתמת תושבים' בבתי הכנסת, נערכת במקביל גם החתמת תושבים להתנגדות נוספת. אחד התושבים הבולטים בנושא, הוא ר' אלחנן סגל.
שאלנו אותו הבוקר: ראית בוודאי את פרסום המועצה, על התנגדות שהיא ניראת זהה להתנגדות שלכם, באותן נקודות. מדוע אתם מעוניינים להגיש גם התנגדות תושבים?
ר' אלחנן סגל, מעמיד דברים על דיוקם:.. "אני לא מארגן , אלא מצטרף ומסייע.
לפני שהצטרפתי שאלתי שאלתי גורמים בוועד אם אני יכול להצטרף, וענו לי שכן. כמו"כ, ראיתי שפורסם ב-COL שיו"ר הוועד ר' שמעון רבינוביץ אומר שחשוב שגם התושבים יגישו התנגדות כדי שהוועדה תשמע הרבה התנגדויות."
"מכפילה כח"
"קטונתי באמת להביע דעה בעניין כה חשוב לעתיד כפר חב"ד. לדעתי התנגדות שנעשית ע"י המועצה והוועד למיטב הבנתי מצויינת, ומגיע יישר כח גדול גם לוועד וגם למועצה.
והוא מוסיף: "יחד עם זאת, התנגדות שתושבים חתומים עליה מכפילה כח, ונקווה שבהכפלת כח נצליח בע"ה. בטוחני שכל הנוגעים בדבר, שלוחי ציבור העוסקים בצ"צ באמונה, ישלבו כוחות בשתי ההתנגדויות יחד בראשות המד"א, כדי להביא את הפתרון הטוב ביותר לכפר של הרבי".
*
הגב' רבקה סטמבלר ממובילי התנגדות לתכנית 'מחלף חב"ד', מציגה קובץ 'דגשים בנושא התנגדות', בעריכת עוה"ד חיה ארז, המייצגת את המתנגדים לתכנית:
להורדה
הגשת התנגדות למחלף חב"ד
א. הליך התכנון – היכולת להשפיע על תכנון הסביבה הקרובה שלנו והזכות להתנגד לתכנית
תכנית מתאר ארצית, כמו תכנית להקמת מחלף חב"ד, נערכת ביוזמת המועצה הארצית לתכנון ובניה, שהיא מוסד התכנון העליון בישראל. כשהיא מוכנה, היא מועברת להערות הוועדות המחוזיות ומפורסמת, כך שהציבור יכול להגיש השגות לגביה.
ההשגות נשמעות בפני המועצה הארצית או בפני חוקר שהמועצה ממנה, אשר בסיום ההליך מגיש לה את המלצותיו. המועצה הארצית יכולה לקבל או לדחות את ההמלצות. בדרך כלל, ניתנת אפשרות, למי שרוצה, להשמיע את השגותיו בעל פה.
אם ההשגות לתכנית נדחות – מי שדחו את השגותיו יכול להגיש עתירה למתן צו על תנאי כנגד ההחלטה לאשר את התכנית.
מי שיכול להגיש עתירה כנגד התכנית הוא רק מי שהגיש לגביה השגה, ורק בנושאים לגביהם הוא הגיש השגה והיא נדחתה. מגבלה זו היא שיקול חשוב בשאלה אם כן או לא להגיש השגה באופן אישי, כדי להבטיח את הזכות לעתור כנגד התכנית בשלב מאוחר יותר.
ב. האם להגיש השגה או לסמוך על כך שאחרים יגישו השגות?
האם הגשת השגה אישית מעלה את הסיכוי להצליח בהתנגדות לתכנית? לשאלה הזו יש מספר היבטים.
ראשית, ככל שמספר המתנגדים לתכנית גדול יותר, וועדת התכנון מודעת לכך שההתנגדות לתכנית רחבה וסביר שהיא תהיה קשובה יותר להתנגדויות ותיתן להן משקל.
אמנם, להתנגדות שמוגשת על ידי ועד יישוב או מועצה יינתן בדרך כלל משקל מכובד, אך אם זו ההתנגדות היחידה – המסר הוא שלתושבים פחות חשוב מה יקרה. במקרה זה התושבים לא יוכל להופיע בפני הוועדה או החוקר כדי להביע בעצמם את התנגדותם.
בנוסף, לשחקנים השונים במגרש, כמו המועצה האזורית, ועד היישוב או כל קבוצה אחרת, יש בדרך אינטרסים שונים. דברים שנראים חשובים לך, כתושב המקום, לא בהכרח ייראו כאלה בעיני ועד היישוב או המועצה. במקרה כזה, האינטרס שלך כתושב לא ייוצג באופן הטוב ביותר (אם בכלל). מכאן החשיבות להתאגד עם אנשים שהאינטרסים שלהם ידועים לך היטב ולחבור אליהם כדי להגיש ביחד השגה ולהבטיח שהאינטרס שיקבל את המשקל הגבוה ביותר הוא אינטרס שאתה שותף לו.
בדרך כלל, הדגשים בהשגות של גורמים שונים יהיו אחרים. כך, לדוגמה, מועצת עיר ששמה דגש על שטחי ציבור, יכולה לבקש דברים שמנוגדים לאינטרס האישי של האדם, כתושב המקום.
ג. שיפור הסיכויים בהגשת עתירה נגד תכניות
ראשית, כאמור, רק מי שהתנגד לתכנית בפני וועדת התכנון יכול להגיש עתירה נגד אישור התכנית.
יש מספר נקודות שכדאי להיות מודעים להן כשמגיעים להליך משפטי:
1. אם ההשגות מוגשות על יד ועד היישוב או המועצה האזורית – התושבים שמיוצגים על ידם לא יכולים לעתור נגד התכנית.
2. בית המשפט שם דגש על ניקיון הכפיים ותום הלב של מי שמגיש עתירה. במקרה הייחודי של כפר חב"ד, כשבעבר הוגש בג"צ כנגד המחלף והעתירה נמחקה לאחר הגעה להסכמה, עשויה לעלות השאלה אם ההתנגדות שהועלתה עכשיו לא סותרת את ההסכמות שהתקבלו בעבר (שינוי עמדה בעקבות שינוי נסיבות או הערכה חדשה של המצב היא לגיטימית, אבל דרישה שמנוגדת להסכמות קודמות עשויה לגרום לתחושה של פעולה בחוסר תום לב).
3. בית המשפט מקפיד לא להתערב בנושאים תכנוניים – כיוון שמי שמומחה לתכנון אלו וועדות התכנון. כך בעיקר כשמדובר בתכניות מתאר ארציות, שאושרו על ידי מוסד התכנון העליון. בית המשפט יתערב בעיקר כשהיו פגמים בהליך קבלת ההחלטות, או כשההחלטה לא סבירה, למשל, כששיקולים חשובים לא עלו לדיון ולא נלקחו בחשבון.
מאפשרים לכם לקבל
